שלום חברים יקרים ואהובים קוראים לי עשר שמעון ואני מכור לתאווה,
אופי ההתמכרות שלי הוא בבריחה לפנטזיה סדרות סרטים פורנו תמונות אוננות נגיעה בעצמי, חוסר כנות מול העולם מול המשפחה מול החברים,
יושב על פגמי אופי חזקים של פחדים חוסר בטחון תלות באחרים, רצון לרצות אחרים וחוסר קבלה של עצמי,
נקי בחסדי ה' כך וכך ימים מכוחו ולא מכוחי....
הלוואי שהיה לי את האומץ לעלות ככה לקבוצות ולהצטרף, כל פעם בטח התחושה היא משחררת אההה איזה כיף לכם אלו שלא מפחדים!
לצערי אני עדיין לא שם, לא יודע למה בדיוק, אני חושב שבסתר ליהי עדיין לא נסגרתי על התכנית ואני עדיין רוצה לחשוב שאני יכול לבד, ולכן אני עושה רק פעולות שלא מחייבות , כמו שיחה עם חברים בטלפון לקיחת ספונסר, ניסיון לעבוד על צעדים, וכדומה,
אבל הסיבה שאני מפחד לעשות את הצעד הנוסף (חוץ מהפחד הטבעי של חשיפה, ההסתרה חוסר הכנות שהפכו אצלי כבר לטבע שני) היא ההרגשה שזה סוג של צעד שאין ממנו חזרה ממש , אם אני משתתף פעיל בקבוצות אז רשמית אני חבר אס אי , ועדיין לא הבשילה אצלי ההחלטה (האומץ?) לעשות את הצעד הזה,
אז מה קורה איתי?
נגיף הקורונה בא לביקור קצר והכניס אותי ומשפחתי לבידוד בדירתי הצנועה,
הפלוס היחיד בקורונה היה שכשלא הרגשתי טוב לא ממש היה לי חשק ורצון להשתמש ולהתאוות, הבעיה? עכשיו ב'ה אני מרגיש קצת יותר טוב, הילדים קופצים לי על הראש, האשה מצוברחת קצת (בצדק....) והרעיון של שימוש מנחם ומשכיח קורץ לי יותר ויותר.....
קשה למכור או בעל נטיות של מכור להיות בבידוד, אני בטבעי מרוכז מאוד בעצמי, וזה קשה, אני מתקשה להקדיש את כל היום לילדים ולאשה שאני כל כך אוהב , ואז,אני מרגיש דפוק מכל זה, וההתמודדות היחידה שאני מכיר היא לברוח, וחוזר חלילה
,חד גדיא חד גדיא,
קשה לי גם הניתוק מחברי לדרך שאני רגיל לדבר איתם בטלפון, קשה לדבר בבית! קשה לדבר עם הספונסר, קשה לשתף,
אני משתדל לשתף דברים בפלטפורמה אחרת שיש לי, אבל זה לא אותו דבר, אינה דומה כתיבה בפורום לשיחה עם חבר,
בעזה בקרוב נצא מהבידוד, ויש אור בקצה המנהרה, אבל כידוע הרגע לפני עלות השחור הוא החשוך ביותר, והקושי של הבידוד לקראת הסוף הוא הקשה ביותר, (מי שפעם טס טיסה ארוכה עם ילדים יודע שהקושי בשעה וחצי האחרונות שקול כמו שמונה שעות טיסה לפחות ) ולכן צפויים לי כנראה ימים לא קלים,
חייב להיות תמיד במצב של 'ואני תפילה' להרגיש את הקשר אליו, ולהיות מחובר עד כמה שאפשר,
אוהב אתכם וצריך אתכם,