שלום לכם חברים אהובים,
קוראים לי עשר שמעון ואני מכור!
*אוהבים אותי...*
אסירות תודה על ימים טובים מבחינת התאווה, הסינונים שלי נותנים לי מרחב מוגן יחסית, וכל עוד אני מפסיק להקשיב לראש שלי,משתף ופועל בניגוד לאגו שלי אני מוצא שלווה יחסית רק להיום.
כמובן שגם בימים של נקיות החיים ממשיכים, הטינות הלחצים העול... הכל ממשיך כהרגלו עם תגבורת לקראת חג הפסח הבעל"ט, המון החלטות שאני צריך לקבל, הרבה לבטים ולקיחת אחריות,
כמכור אין דבר שאני שונא יותר מלקחת אחריות, אני אלוף הדחיות והדחיינות, "אם אפשר לעשות מחר למה לעשות היום" היה המוטו שלי...
בתכנית למדתי שהסיבה שאני דוחה דברים היא לא רק עצלות, היא עמוקה יותר,
קוראים לזה חוסר קבלה, קשה לי לקבל את המציאות, אני לא תמיד אוהב אותה, קשה לי קבל כשדברים לא מתאימים לי, וכשדברים קשים לי, אני לא רוצה אותם,
כמכור למדתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם מציאות שאני לא אוהב היא בריחה, אני נכנס לראש שלי ושם המציאות תמיד תמיד משולמת, בפנטזיה/סרט/סדרה/ספר/פורנו/מבטים וכו' תמיד אני שולט אני מנווט ולא מחויב לקבל דברים שאני לא אוהב,
בהחלמה אני לומד רק להיום שהמפתח לקבלה זה אמונה, צעד 2 ו3, רק להיום אני רוצה למסור את החיים שלי לכוח עליון אלוקי האהוב לסמוך עליו ולשחרר..
אתמול היתה לי תובנה שחידדה לי את מהות ההתמכרות שלי,
בימים האחרונים הייתי נתון בלחץ גדול בעקבות איזו בירוקרטיה כלכלית הקשורה לענייני מיסוי בינ"ל שקצת הפך לבעיה,
הפתרון לבעיה יכול לסדר אותי עכשיו, ולתת לי רווחה כלכלית לזמן מה, בימים האחרונים כל מה שהיה בראש שלי זה תקווה שסוף סוף המצב יסתדר, התפללתי על זה, שחררתי ושוב התפללתי, שיתפתי חברים, וציפיתי שייקח זמן ושיחות ארוכות עם רואי חשבון עד שהעסק יסתדר,
והנה אתמול אני יושב לי בבית המדרש וגורס דף גמרא כשפתאום הטלפון שלי רוטט הודעה על הצג "העניין סודר והכל בסדר אפשר להתחיל"
ככה בכלום כל הענין לכאורה הסתדר...
ציפיתי לרוגע והקלה שישטפו אותי,חשבתי שעכשיו אוכל סוף סוף לשחרר ולהיות בשלווה,
אבל...
במקום הרוגע באה מועקה, ובמקום השלווה הרגשתי לחץ, דיכאון ירד עלי ולא ידעתי איך לשמוח, ישר הראש שלי התחיל לחשבן מה לא טוב בעבודה הזאת, איך אפשר להרוויח עוד כסף,
אבל למה??
הרי אם הייתם שואלים אותי לפני יום מה הדבר שאני הכי רוצה עכשיו? לא היה לי ספק שאני רוצה שהעניין הזה יסתדר, אז למה אני רוצה לברוח?
(אכן בערב מצאתי את עצמי בורח לקצת יוטיוב (מסונן) וספורט מה שלא הרגשתי צורך הרבה מאוד זמן)
היום בעקבות שיחה עם חבר העניין התברר לי,
אני מכור!
ואתם יודעים מה מכור מחפש יותר מהכל? מכור מחפש משהו להשען עליו, משהו שיתן לו תחושת בטחון תחושה של שלמות,
בימים האחרונים סיפרתי לעצמי בתת מודע שהסיפור עם העבודה החדשה יתן לי שלמות ושלווה, אבל ברגע שזה הסתדר ועדיין הרגשתי רעב, עדיין הרגשתי חסר כל כך ומחפש משהו אחר,
באותו רגע הכאב היה חזק יותר!
ברגע שכביכול קיבלתי סוף סוף את מה שרציתי והרעב לא הושקט,התחוור לי ששום דבר בעולם לא ימלא אותי!
רק להיום אני מתפלל לזכור שרק ה' אלוקי הכח העליון שלי יכול ל לאות אותי, יכול לתת לי שלמות ושלווה!
אוהב אתכם וצריך אתכם!