ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע בפעם הראשונה
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע בפעם הראשונה 16663 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135034

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
זעיר אנפין כתב on 07 אפר' 2021 13:53:

בס"ד

תודה עשר שמעון יקר,

לא יודע אם זה יעזור לך לאגו, אבל אני אוהב אותך מאוד ואוהב מאוד לקרוא דברים שלך ותגובות שלך. לומד ממך המון. תודה.


תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135075

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794
[quote="][/quote]
[dir=rtl]מעניין מאד מה שאתה כותב. זה מדעי שפנטזיה שאהיה חזו''א זה פנטזיה, שלילית. אסביר גם אני בתור ילד, חוץ מפנטזיות על תאוות. היה לי פנזיות שהארון עמוס הספרים בבית זה בעצם פרנצ'ס עם המוני חסידים ואני הרבי. - והיה לי גם פנטזיות לצמוח ת''ח. - אני תמיד חשבתי שכמו שיש כעס טוב וכעס רע, יש גאווה טובה [ויגבה לבו בדרכי ה'] וגאווה רעה. כך יש פנטזיות טובות. 
בכל מקרה בהחלט אתה פני הפורום, כל אחד תורם כאן בדרכו, מי בהכלה, ומי בעצה, ומי במוסר למי שכותב כאן אחרת ממה שהוא היה חושב שצריך לכתוב. 
כל עוד הדברים נכתבים משותף לדרך, הם חשובים מאד, ותורמים מאד. 
תמשיך לספור עוד ועוד נקיים. עד מאה ועשרים. [/dir]

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135081

עשר שמעון היקר,
אכן הרבה זמן לא כתבת בעצמך על עצמך.
מלאכת החיזוק לא נגמרת בפורום וככל שאתה רוצה לכתוב משהו מסודר וארוך זה נדחה ונדחה.
לעניין הגאווה שלך. אני לא יכול להגיד לך אם זה נכון או לא. האם זה שאתה כבר שנה כאן ונותן עצות זה לא מקנה לך איזה זכות להגיע ממקום שונה ממי שהתחיל רק היום.
אני חושב שיש פעמים שיש לנו רצון לענווה מדומה. כלומר אנחנו עושים משהו טוב, ואז מקבלים על זה קרדיט מאנשים ואז אנחנו מורידים את הראש כי אם אני יהנהן בראשי זה יהיה גאווה.
בעבר פתחתי קבוצת וואטספ והייתי שולח דברי תורה כל יום, הקבוצה גדלה והמחמאות גדלו והיה המון פירגון. והרגשתי על גג העולם. הרגשתי שאני משפיע שאני "צדיק". ואז בשם הגאווה או יותר נכון בשם הענווה התחלתי לצמצם את הפעילות שלי שם, כי אני לא מוכן להכיל את כל הפרגון הזה ואת כל המחמאות הללו.
ובנקודה הזאת שאתה עוזר לאנשים פה (וגם לי) אני רוצה שתשאל את עצמך האם אתה בטוח שהגאווה הספציפית הזאת היא אכן גאווה?
תחשוב על זה, אתה לא חייב להחזיר לי תשובה.
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135110

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהב אותך מאוד חבר יקר לדרך! נהניתי מאוד לקרוא את ה"מגילה" שלך, עד שנצרכתי לקרוא אותה פעמיים

פעם אחת אתמול מאוחר בלילה ופעם נוספת עכשיו לפני שאני מגיב.

אני מאוד מזדהה איתך כמובן על כל מה שאתה מתאר וזה מדהים גם הלקחים והתובנות האלו שאנחנו אוספעם בדרך כשלא בורחים לשימוש, וגם המתנות שמקבלים והיכולת להתפלל פתאום ברצון ולהיות עם הילדים וכו'... 

אני מאוד שמח מהדרך שאתה עובר. והדרך הזו היא לאו דווקא המספר הזה שיש לך ליד השם או לי.. הבנתי היום שהרק להיום הזה זה מציאות חיים. רק להיום אני צריך לעשות את הפעולות שלי כדי להישאר נקי.. המטרה היא לא 7000 ימים היא רק היום היחיד הזה היום.. ואפשר לקרוא לזה דרך רק כשמסתכלים אחורה על כמות הימים הנקיים שיש לנו ולכן אני חושב שאנחנו סופרים.. כדי שנסתכל ונוכל לראות את ה"דרך" שעברנו עד עכשיו.. וכמה היא עבדה עבורינו או לא עבדה.. אבל זה המטרה היחידה שלה.. היא לא מציינת כמה אנחנו פחות מכורים ולא כמה אנחנו פחות חסרי אונים מול התאווה.. אלא פשוט כמה עברנו. כמה ימים בודדים ויחידים בטוטאל זה עבד לנו.

אוהב אותך חבר יקר ושמח שאתה איתי בדרך!!

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135282

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

משתף ש"מבוך המכורים" הידוע לשמצה נפתח לי בפלאפון באקראי,המבוך חסין גם לסינון החזק ביותר..
אסירות תודה שהוא נפתח לי ביום טוב שבו עשיתי צעדים פעולות ושיחות טלפון, אם הייתי במצב רגיש ויום חלש  אין ספק שהייתי נגרר..

הייתי חייב למחוק המון חומר מהעננים... ואסירות תודה שפתחתי מעגל עם חבר יקר ועם הספונסר,
נראה לי שמחקתי הכל אבל אי אפשר לדעת,
רוצה לשתף אתכם שתוך כדי המחיקה ראיתי תאווה כי דברים נפתחו ולקראת הסוף גם קצת חיפשתי את זה,
התחדדה לי גם בצורה חזקה מאוד חוסר השפיות שיש אצלי כשאני משתמש, ראיתי איך באותם יומים שביליתי בשלום ושלווה עם משפחתי ולקחנו תמונות מתוקות ונהדרות...
באותו יום ממש (אפשר לראות בענן באיזה יום היה כל דבר...) הלכתי לתאווה ולסרטונים שרחוקים כל כך מהאושר שיש לי בחיים האמיתיים,   
חושף לפניכם שיש בי רעל עכשיו וחייב לחשוף את זה כמה שיותר ולהשתחרר מזה,   
רוצה גם להזכיר לעצמי שכשאני משתמש אני לוקח סיכונים גדולים, הרי הענן שלי מחובר גם למחשבים שונים שיש לאשתי או אנשים אחרים גישה אליהם, וגם כשחשבתי תמיד שמחקתי הכל תמיד (אני אלוף ממש במחיקת היסטוריה ועקבות...) תמיד משהו נשאר שם בענן הטכנולוגי שיכול לסכן אותי, זה מזכיר לי את הסיכונים שאני לוקח כמשתמש, ומחדד לי את הצעד הראשון,

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 8 חודשים על ידי עשר שמעון.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135291

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהבים אותך אח יקר, ברוך הבא למבוך! חחחחח

תודה על השיתוף והכנות, מתפלל עבורך שתזכה ותצליח לשים את זה בצד ולהמשיך הלאה ולא להיכנס לאובססיות וחוסר יכולת לוותר כמוני...

אוהבים

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135464

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
חברים יקרים ואהובים!
משתף שהיתה לי  מעידה אתמול בלילה, אני שונא את המילה "מעידה"...
זה כאילו לא ראיתי ששמו אבן בכביש ונתקלתי בה 'בטעות', 
אתמול לאחר כמה ימים שבהם היה לי קושי גדול לוותר על תאווה  הצלחתי לעקוף סינון על מכשיר של אשתי מאוחר בלילה והכנסתי לעצמי תאווה בצורה 'מודעת' אז קשה לי לקרוא לזה 'מעידה',
זה יותר 'שימוש' בלי 'נפילה',  
מרגיש מבואס ומלא ברעל,  
אחרי הרבה זמן שלא הכנסתי רעל כזה לגוף,  שכחתי כמה אני אוהב את הזבל הזה....
שכחתי כמה זה נותן לי שלווה (מזויפת אבל שלווה...)
כמה אני נעשה חולה כשאני נותן לעצמי להמשך אחרי הראש שלי שרוצה את הסם שלו.
זה לא יצר הרע שחדר לי לראש מהמאדים... ...זה אני...כן כן אותו אחד שיכול לעשות דברים נפלאים וטובים,רוצה גם (אם הוא לא נזהר..) דברים אחרים...

היו לי ימים מורכבים מאז יום שישי שהייתי במקום מסוים שנחשפתי בו לתאווה,הרגשתי את האלרגיה נדלקת אבל חשבתי שאני יכול לבד, מאז הייתי ביו יו, עליות גדולות ברוחניות עם פנטזיות ומחשבות של שימוש, 
הנדנדה הזאת היא צריכה להיות סימן מרתיע אצלי...
אני חייב יציבות בחיים חייב קרקע ממוצקת, זה כבר לא מפתיע אותי שכמה דקות לפני שחיפשתי איך לפרוץ את הסינון ערכתי קטעים תורניים ועסקתי בעבודה דתית...
זאת היתה טעות לחשוב שלברוח לתורה יציל אותי!  הייתי חייב במקום לעשות טלפונים ולהתחבר לאנשים אמיתים וחיים,ולא להשאר בראש שלי! 
המסקנה המרכזית שלי היא שהתכנית באמת  עובדת (לי...) אבל רק כשעובדים אותה!
לא עשיתי כתיבת צעדים כמה ימים, וביום שישי לא פתחתי מעגלים ולא עשיתי פעולות למרות שנחשפתי לתאווה והרגשתי את האלרגיה נדלקת, 
בעז"ה המעידה תנוצל לסגור פרצות ולבדק בית, ולזכור שאני חסר אונים לגמרי! שאני משוגע ממש כאשר אני לא לוקח את התרופות שלי...ולא משתף ולא צועד! 
תודה לכם אוהב אתכם!
נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 8 חודשים על ידי עשר שמעון.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135468

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110

אוהבים אותך עשר שמעון
חיבוק גדול
מאד מזדהה עם החוסר פעולות
מעידה - חוסר פעולה, כוונתי שמגיעים למעידה על ידי חוסר פעולה, ממעידה קל להגיע לנפילה.
החכמה היא שגם קורה מעידה לדעת להתרומם ולהמשיך הלאה
לא להישאר בחושך, לשתף ולהוציא את לאור

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135492

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

אוהבים אותך. 
כל מילה פנינה. 
לי יש מצבים, של בולמיה, אני רואה זה מגעיל אותי, ואני ממשיך. 
כל אחד והמחלה שלו. לכולנו אותו פתרון, להמשיך להילחם. 

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135611

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

שלום חברים יקרים ואהובים

*קוראים לי עשר שמעון ואני אשכרה מכור*

*אוהבים אותך עשר שמעון*

שבוע טוב ומבורך, שבוע של החלמה של חיבור של כנות וקרבת אלוקים!

וואו,
מסכם שבוע לא קל, אחד הקשים שהיו לי מאז ההחלמה, שבוע של עליות וירידות,ובעיקר קושי לוותר על התאווה,
זה לא היה קריזים מטורפים כאלה עם זיעה ורעד בידים וריר נוזל מהפה...זה היה יותר מחשבה שלווה ושקטה שאומרת לי "אני לא מבין מה הבעיה אם תשתמש רק קצת"  שבוע שבו שכחתי למה אני לא רוצה להשתמש..
זאת אומרת אני זוכר שזאת עבירה, ושזה לא יפה ולא טוב ויזיק לי ואולי אתפס,
אבל השבוע הראש שלי סיפר לי שכמו שהפסקת בעבר תצליח להפסיק גם עכשיו, וכמו שלא תפסו אותך בעבר כך לא יתפסו אותך עכשיו,
ובכלל ממשיך הראש שלי לספר, זה לא שאתה מתכנן ללכת לזונה או משהו בסה"כ תשתמש קצת, אלוקים יסלח לך כי תעשה תשובה וחוץ מזה אתה חולה אז מותר לפעמים...
מה הביג דיל אם תראה קצת פורנו??
הראש גם ידע לספר לי שהאובססיה שלי רק תגדל אם לא אשתמש ושכדאי להרגיע אותה על ידי שימוש קטן, ואפילו היו לו הוכחות ופלפולים לא רעים מכמה ספרי חסידות ומוסר שזה בסדר להלחם בתאווה דרך האכלה מדודה שלה...
מה עוד הראש סיפר לי השבוע?
הראש שלי סיפר לי שכדאי לי ליפול כי אז אחזור להרגיש את קרבת ה' שאני תמיד מרגיש כשאני עושה תשובה,
הוא סיפר לי שאם אפול ואהיה כאוב אוכל לנצל את הנפילה בשביל לעשות המון דברים שאין לי אומץ לעשות בשביל ההחלמה, אולי זה ידחוף אותך לקבוצות, אולי למצוא פתרון חדש..
אני רוצה דווקא לחשוף את כל הטענות של הראש שלי,כי רק כשהטענות של הראש שלי נחשפות אני מצליח לראות כמה הם אבסורדיות ודמגוגיות! בראש שלי הם נשמעות כמו טענות ממש הגיוניות..

אני בדווקא לא קורא לזה 'עצות היצר' או שהיצר הרע מנסה לשכנע אותי, הסיבה היא שאצלי כנראה יש תפיסה ילדותית עדיין של 'יצר הרע' וכשאני מאשים אותו אני לפעמים מרגיש כאילו זה משהו חיצוני כזה שבא לבקר אותי פלש למרחב הפנימי שלי ומנסה לחבל במערכת,
אבל זה לא משהו חיצוני!
המחשבות האלה על שימוש הם מחשבות שלי עצמי ! ואני צריך לקבל את זה, זה בסדר אם קופצת לי בראש מחשבה של שימוש, לא צריך לרוץ ולהאשים את 'היצר הרע השטני' או להאשים את כל הבנות במכנסיים קצרים.. זה אני!
האמץ היא שחלק מסוים ממני רוצה ממש את התאווה! זה נותן לי משהו! זה ממלא אותי וזה נותן לי משהו שחסר לי!

זה בסדר אוהבים אותי...

אז מה היה בסופו של דבר השבוע?
היו לי שימושים (של ראיית תמונות וסרטונים פורנוגרפים) ללא הוצז'ל ביום שני כמו שכתבתי כאן למעלה,
היה לי קושי ברחבי עם מבטים,
והיה לי עוד שימוש ביום חמישי שבו ראיתי איזה סרטון מעפן (15 שניות) שנשאר אצלי בענן הוירטואלי וכנראה שכחתי למחוק אותו במסעות הטיהורים שערכתי לענני הכבוד...
אסירות תודה שלא הגעתי למצב של איפוס או נגיעה רצינית בעצמי! זה לא מובן מאליו בכלל!

היה לי גם המון החלמה השבוע!
שיחות עם חברים וותיקים, שיחות עם הספונסר, פגשתי חבר יקר מאוד מהתכנית וביחד עשינו החלטה משותפת לצרכי החלמה שמאוד עוזרת לי ומחברת אותי, יצרתי קשר עם חברים חדשים שמעולם לא דיברנו וקיבלתי מהם המון החלמה,
הצלחתי להשאר על הסוס ולמרות שכמעט לא ישנתי בלילות תפקדתי, למדתי עשיתי את המוטל עלי,ולא נכנסתי לקומה תודעתית...

התפללתי הרבה גם ממקום שבור וכואב! וכולנו יודעים שאין כמו תפילה כזאת..

אני לא יודע אם דברים ישתנו עכשיו אחרי השבת, אני לא יודע אם המחלה מכירה בהבדל שבין שבוע 'אחרי מות-קדושים' לשבוע של 'אמור',
אני מאוד מקווה שכן..
אבל גם אם לא,אני יודע שזה לא יישאר לנצח ואני מתפלל להשאר על הסוס גם שקשה, ובעז"ה לגדול מתוך הקושי והכאב!
מתפלל על כל אחד מכם חברים יקרים ואוהב אתכם באמת !

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135616

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

אוהב אותך. 
מעניין מאיפה היצה''ר שלך, או אתה, איך שתרצה, יודע לומר לך את אותם רעיונות שהוא אומר לכולנו.
בכל מקרה תענה לו, שאני כבר שמעתי בקולו הרבה שנים, לכל העצות הללו, וזה לא עובד. 
נכון חשוב להמשיך אחרי שנופלים, ולא צריך לזלזל בזה שמצליחים לעשות זאת, אבל ההרגשה הרבה יותר טובה כשלא נופלים. בסופו של יום כששומעים לרעיונות השקטים, מגיעים הקריזים עם הרעד בידיים. 
סומך עליך, אל תשמע בקולו. שום שימוש לא. לי בכל אופן כל שימוש עושה בסוף הרגשה זבל, וגם צורך של עוד. 
מתפלל עליך, ועל כולנו. 

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135618

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך!
מזדהה מאוד, עבר עליי שבוע מאוד דומה למה שתיארת עם המחשבות..
בכנות אני אומר שאפילו לא הצלחתי למצוא תשובה ניצחת לעצת היצר אבל איכשהו אלוקים בכל זאת שמר עליי וא.ת האובססיות דיי ירדו בלי שהשתמשתי (אולי חוץ מכמה מחשבות או פעולות חיפוש קטנות יותר שהצליחו להתפלח).
שיהיה לנו שבוע טוב ומחובר.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 8 חודשים #135653

אויי כמה אני מתחבר למחשבות שלך. אויי כמה נראה לי שכולם מכירים את המחשבות הללו שהן כל כך הגיונויות בזמן משבר.
איזה כיף שכתבת את זה ואולי זה קצת שחרר את העומס והלחץ מהמחשבות הללו.
יום טוב ובהצלחה
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 7 חודשים #135796

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
משתף אתכם שקשה לי מאוד בעקבות האירועים הקשים,
לוויה רודפת לוויה,צער עצום, יושב עכשיו באוטו ובוכה עם השיר של הזמר שנספה באסון,
הייתי בדרך ללוויה של בחור ועשיתי סיבוב לא מסוגל יותר,
יש לי עוד לוויה הלילה של עוד בחור שהלך מהאסון,  
יש לי קושי לראות אנשים שמחים צוחקים וממשיכים בשגרת חייהם, אני מתמלא בטינות על כל מי שממשיך בחייו אחרי אסון מחריד כזה,  
טינות זה רע לי...
אני רוצה את הכאב של האבל אני חושב שחשוב לחוות אותו אבל הטינה מכניסה אותי לריכוז עצמי ואז אני לגמרי מתבלבל ולא יודע מה לחשוב ומה להרגיש, איך אפשר להמשיך בחיים אחרי דבר כזה???
שומע על הילדים שנמחצו בחיק אביהם, שומע על הורים בנשימה האחרונה שלהם הצילו את הילדים שלהם.
קשה לי שהעולם ממשיך!
קשה לי שיש עוד נסיונות של תאווה שיש חברים (כולל אני...) שמסוגלים להתאוות היום,
אני יודע שמה שאני מרגיש זה לא אומר שאחרים חייבים להרגיש כמוני...(אז לא צריך לנסות להסביר לי למה אני טועה זה בסדר אני יודע שהעולם ממשיך אבל שונא את זה!)
אני מתפלל לאלוקים מעומק הלב, אבא!!! אני רוצה להרגיש את המציאות לא להדחיק לא להתעלם! להיות נושא בעול עם חברי, אבל אבא אני רוצה לעשות את זה ממקום בריא לא ממקום של טינות לא ממקום של כעס על מי שלא מרגיש כמוני,

קשה לי גם עם חברי תכנית שחושבים שבגלל המחלה שלהם מותר להם להתעלם ממה שקורה, יכול להיות שהם צודקים ויכול להיות שגם אני צריך לעשות כך, אבל רבאק זה מרגיש לי כמו אנוכיות להגיד "אני חולה אז זה לא טוב לי לחשוב על הסבל של אחרים"

אוהב כל אחד ואחד ממכם חברים אוהבים שלי, רק בזכותכם אני נקי,לא מכוחי בכלל ! תודה לכם שאתם שומעים אותי!

תגובה: יאללה מתחיל את המסע בפעם הראשונה לפני 3 שנים, 7 חודשים #135797

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 511
עשר שמעון כתב on 01 יוני 2020 02:01:

יום ארבע עשרה, 
שבועיים,
יש מדליה חדשה בשביל זה ,וכמה שהאגו שלי לא נותן לי להתרגש מזה,(סתם סמל מוזר שמשיהו העלה לאינטרנט...) זהנחמד לראות, אפילו לחצתי להגדלה לראות אותה מקרוב,
היום היה מורכב,
כמו שכתבתי הרבה לחצים עכשיו,
וגם יצאתי לקניות בקניון הומה אדם תמונות צבעים וריחות, בשיאה של טומאת ארץ העמים, ובימי הקיץ...
אני יכול לומר שניסיתי, באמת ניסיתי להשפיל מבט להתמקד בדברים אחרים, וגם די הצלחתי,
אבל משהו חדר, וזה גורם לי לאי שקט... הרבה דברים ראיתי היום. הרבה 'מושאי תאווה' דברים שממש בא לי ל'בדוק עכשיו מקרוב'... ה' תעזור לי לעבור את הלילה בשלום. 
גם אני מתוודה שיש לי בעיה ללכת עם אשתי לקניות,
האגו שלי רוצה ממנה דברים מסוימים ,אני רוצה שהיא תהיה כמו החלונות ראווה, שאיכשהו תקנה את כל השחץ שמוכרים, וגם תשאר חרדית מספיק בשביל צדיק כמוני,
מסכנה, 
מה אין בה? 
חכמה,רגישה ,עדינה, יפה, בעלת מדות ומוכשרת,
ואני לא שמח בחלקי...
ובגלל שאני ג'נטלמן אני לא אגיד לה כלום בפנים, לא אגיד לה מה לקנות וכו' רק זה יוצא בצורות מטומטמות ומוזרות שרק עושות לחץ מיותר, 'את בטוחה שאין כאן מה לקנות' 'בטוח?' ואז אני מעקם את הפרצוף...
כמה אני שונא את עצמי ברגעים האלו! כמה אני לא סובל את עצמי שאני מתנהג בצורה כזאת!
ה' תתן לי את העינים לראות את היופי הפנימי והחיצוני של אשת חיקי המסורה לי והאוהבת אותי!
ולא להתבלבל עם עצמי עם כל הבלאגן הזה בראש!
ה' תתן לי להיות אדם טוב, 
לראות את השקר של העולם הזה! 
לראות שאין דבר מושלם! 
יש חלקי וחלקך...
תן לי להיות שמח בחלקי!
"כי טוב חסדך מחייים"
לילה טוב


עשר שמעון היקר, תודה רבה על הקדשת הפוסט!
עברת דרך מאז שזה נכתב...
חזק ואמץ, מברך אותך למצוא את המקום הפנימי בו תעיד על עצמך שהנה עכשיו, אתה שמח בחלקך.
אוהב אותך מאוד, אתה אישיות עם נשמה מתפרצת 
תמשיך  לשתף ולעזור.
המצפה לישועת ה',
שמח בחלקי.

זמן ליצירת דף: 0.76 שניות

Are you sure?

כן