שלום לכם חברים יקרים,
ברוך השם בחסדיו הבלתי כלים אני ממשיך בדרך יום אחרי יום,
ואכן מיום ליום אנו מרגיש יותר ויותר את המתנות של ההחלמה,בעיקר במה שנקרא 'החיבור'
חיבור לעצמי - במשך שנים ארוכות היה לי קשה לי להיות עם עצמי לבד, פחדתי ואני עדיין פוחד מלשבת לבד עם המחשבות שלי החרטות מהעבר הפחדים מהעתיד והריקנות של ההוה, ממש מגיל צעיר היה לי קושי פשוט להיות, ברחתי תמיד לפנטזיות לחלומות דמיונות, ואחרי זה לספרים, וכשהמדיה הגיעה היא היתה הפתרון המושלם ... שעות שעות של סרטים סדרות משחקי מחשב שיטוטים קריאת ערכים רנדומלים בויקיפדיה או מה שלא יהיה .... העיקר לא להיות עם עצמי לבד, וכמובן התאווה ... תמיד היא היתה שם אחרי כמה שעות של שיטוט "נקי" ברשת, תמיד הרגשתי שעדיין לא התמלאתי והתאווה תמיד היתה שם,
התוצאות של הניתוק הזה היו ועדיין הם כואבות, דחיינות כרונית בריחה ממטלות חוסר יכולת להתמודד עם החיים,
בהחלמה אני רואה יום אחרי יום לאט לאט בקצב של אלוקים נצחון גובר והולך, תקופה ארוכה מאוד שלא משתמש במדיה חוץ מחדשות וכדומה.
קשה קצת להסביר את זה אבל אני מוצא פתאום את היכולת להיות בשלווה עם עצמי לקבל את עצמי ואת הפחדים שלי, לשבת עם עצמי למרות הסערה שמתחוללת בפנים הפחדים הלחצים והדאגות,
אני משוכנע שזה לא מכוחי, אני לבד מעולם לא הצלחתי ובכל פעם שניסיתי רק חוויתי נסיגה,
וזה מה שמביא אותי לחיבור השני,
חיבור לאנשים- שנים רבות שהייתי בודד, כלפי חוץ פופולרי מוקף חברים אבל תכלס' לבד! לבד בעולם, לא היה לי אפילו חבר אחד שיכולתי לשוחח איתו בפתיחות ובכנות על מצבי, לא הורים לא רבנים ולא רעיתי,
החברים שיש לי היום שאיתם אני משוחח יום יום הם מתנה עצומה ואין לי את המילים להביע את מה שזה אומר בשבילי,
פתאום אני לא לבד, כל החששות כל הרגשות הכל יכול להתנקז החוצה בצורה בריאה,
אני מרגיש פתאום ראוי לאהבה לקבלה, מקבל זווית שניה... אני כל כך אסיר תודה על המתנה הנפלאה הזאת,
וזה לוקח אותי לחיבור השלישי
חיבור לאלוקים- שנים על גבי שנים של לימוד תורה תפילה אבל מנותק רגשית,
היום יש לי אבא אוהב שמוכן לשמוע אותי 24/7, אבא שאני מרגיש נוח בקרבתו, אבא שאני לא צריך להתבייש ממנו, אבא שמקבל אותי תמיד בזרועות פתוחות ומחבקות, אבא שאני פונה אליו בכל עת ומרגיש איך הוא איתי בדרך,
בימים האחרונים אני מוצף מאוד רגשית בעקבות בשורה שקיבלתי , תערובת של פחד דאגה ,התרגשות,שמחה ,כעס, ובעיקר בלבול,
לא יודע מה נכון להרגיש,
באסירות תודה. היום אני יכול להיות עם עצמי ולא לברוח, יכול לשתף חברים בכל מה שמתרחש לי בלב, ומרגיש את ידו האהובה של אבא אוהב שעושה לי רק טוב!!
תודה תודה !! לבד אין לי סיכוי!!!