לצערי אני כבר תקופה של כמה חודשים במצב לא טוב, כמה וכמה נפילות ניתוק מהחברים וחזרה לדפוסים ישנים,
עברתי אירועים משמעותיים בחיי האישים בחודשים האלה, טלטלות גדולות חלקם משמחות וחלקם מאתגרות,
הדבר היחידי שאני יכול לומר זה שברגע שהפסקתי את פעולות ההחלמה שלי הדרדור התחיל, גם אם לקח לזה זמן..
יש פעולות שעובדות לי אבל אני בהחלט חסר אונים מול העשיה שלהם,
אלוקים נתן לי היום אומץ לעשות כמה פעולות של וויתור על בקבוקים, ובעיקר אומץ לכתוב כאן,
זה לא קל... אחרי תקופות החלמה ארוכות כאן בפורום אחרי שהרגשתי סוג של "מחלים", זה מכה לאגו,
אבל אני זוכר שבכל פעם שהאגו שלי מקבל מכה זאת גם הזדמנות שלי להתקרב לאלוקים,
מתפלל שאלוקים ימשיך לתת לי אומץ לכתוב כי אני בעצמי חסר אונים ולא מסוגל,
אוהב אתכם וגם כשלא כתבתי תמיד הייתי כאן קורא ומשתתף בחוויות שלכם אחיי היקרים!