הכתיבה שלך פשוט תענוג רצוף...

נהנה מכל מילה ומילה. מזדהה עם המון.

רק נקודה קטנה לגבי משהו שכתבת, שקל לך להביא ניקיון הבעיה היא לשמור עליו..
אני חושב שבלי קשר לאם לכולם זה בעיה או לא בעיה "להביא ניקיון", בצורה חד משמעית ובוודאות זאת בעיה של כולם לשמור עליו כשכבר השיגו רצף כלשהו...

זאת בעצם הבעיה של ההתמכרות... זה לא רק הלהפסיק.. 
הספונסר שלי תמיד אמר לי להפסיק זה קל... פשוט מפסיקים.. לשמור על ההפסקה זה החלק הקשה..

כל אחד והטיימאאוט שלו - אצל אחד אחרי יומיים, אצל השני שבועיים, אחד יכול כמה חודשים להיות נקי... אבל כעבור זמן מסויים כלשהו שמשתנה מאחד לאחד... מגיעות נקודות השבירה.. המשברים..

אם השם יזכה אותי להגיע לניקיון של שנה זאת בדיוק הנקודה שאני ארצה לדבר עליה במסר שאעביר בע"ה.. אם אזכה.. נקודות המשבר...

כי בסופו של תהליך הנקודות האלה משותפות לכולם.. וההבדל בין נקי למשומש יושב בדיוק ברגעים האלה של השבירה..

האם הצלחתי למרות הקושי האדיר להתחבר? להתקשר לשתף לכתוב? לקבל הנחייה מהפסונסר מה לעשות? האם ניסיתי בכלל? או שמא נתתי למחלה שלי לנתק אותי.. להישאר לבד.. להיכנס לחושך.. לנקודה שממנה קשה מאוד לעצור..

אוהבים אותך ומאחל לך וגם לי מכל הלב שכשהנקודה הזאת תגיע, נדע לעבור אותה. נדע להתכופף להוריד את הראש ולתת לה לעבור מעלינו.

גם בפעם האלף שהיא תגיע.. והיא תגיע..

אוהבים!

יום ארבע עשרה, 
שבועיים,
יש מדליה חדשה בשביל זה ,וכמה שהאגו שלי לא נותן לי להתרגש מזה,(סתם סמל מוזר שמשיהו העלה לאינטרנט...) זהנחמד לראות, אפילו לחצתי להגדלה לראות אותה מקרוב,
היום היה מורכב,
כמו שכתבתי הרבה לחצים עכשיו,
וגם יצאתי לקניות בקניון הומה אדם תמונות צבעים וריחות, בשיאה של טומאת ארץ העמים, ובימי הקיץ...
אני יכול לומר שניסיתי, באמת ניסיתי להשפיל מבט להתמקד בדברים אחרים, וגם די הצלחתי,
אבל משהו חדר, וזה גורם לי לאי שקט... הרבה דברים ראיתי היום. הרבה 'מושאי תאווה' דברים שממש בא לי ל'בדוק עכשיו מקרוב'... ה' תעזור לי לעבור את הלילה בשלום. 
גם אני מתוודה שיש לי בעיה ללכת עם אשתי לקניות,
האגו שלי רוצה ממנה דברים מסוימים ,אני רוצה שהיא תהיה כמו החלונות ראווה, שאיכשהו תקנה את כל השחץ שמוכרים, וגם תשאר חרדית מספיק בשביל צדיק כמוני,
מסכנה, 
מה אין בה? 
חכמה,רגישה ,עדינה, יפה, בעלת מדות ומוכשרת,
ואני לא שמח בחלקי...
ובגלל שאני ג'נטלמן אני לא אגיד לה כלום בפנים, לא אגיד לה מה לקנות וכו' רק זה יוצא בצורות מטומטמות ומוזרות שרק עושות לחץ מיותר, 'את בטוחה שאין כאן מה לקנות' 'בטוח?' ואז אני מעקם את הפרצוף...
כמה אני שונא את עצמי ברגעים האלו! כמה אני לא סובל את עצמי שאני מתנהג בצורה כזאת!
ה' תתן לי את העינים לראות את היופי הפנימי והחיצוני של אשת חיקי המסורה לי והאוהבת אותי!
ולא להתבלבל עם עצמי עם כל הבלאגן הזה בראש!
ה' תתן לי להיות אדם טוב, 
לראות את השקר של העולם הזה! 
לראות שאין דבר מושלם! 
יש חלקי וחלקך...
תן לי להיות שמח בחלקי!
"כי טוב חסדך מחייים"
לילה טוב

לא כתבתי אתמול, וכנראה גם היום ךא אוכל לכתוב, אבל אני מכריח את עצמי,
אני כותב בגלל שאני יודע שאם אפסיק את הרציפות של הכתיבה זה יכול להוביל להפסקת הרציפות בכלל... 
בקיצור היום הולך ךהיות יום עסוק מאוד וכך גם מחר, המון שינויים לחצים,בלאגן נסיעות וכו', 
על פי רוב במצבים כאלה אני צשחק אותה מבחוץ גבר ששולט על המצב( בעיקר כי אשתי נלחצת ואני צריך להראות שליטה) 
אבל מבפנים אני לחוץ ומבולבל,,, 
אני יןדע שזה נראה לא ברור, 
אבל אני לא חכול ממש להרחיב בפרטים, 
והלחץ הזה מבפנים יחד עם ההוצאות הכספיות שהיומים האלה הולכים להביא, מחפש להתפרק אחרי זה.. 
אני מתפלל לה' שיתן לי את החכמה והשכל להבין שהוא שולט במצב, והכל ממנו יתברך, 
לא להלחץ מהילדים... לא להלחץ מכל המצב
.. ולא להלחץ מההוצאות, 
גם אני אשהה במקומות עם המון המון פריצות.  המון קלות ראש, ובשילוב עם הלחץשבו אהיה אני מאוד מפחד ומבקש מה' כח!!
ה תן לי כוח!
ותן בי רצון להתמודד! 
ברוך ה אני נקי, 
אבל אתמול ישבתי מול אינטרנט פתוח בפלאפון של אשתי ופתאום הרגשתי חשק לפתוצ אתר פורנו בשביל לראות אם אני מסוגל להתמודד עם זה
.. 
תודה ה שנתת לי את השכל לזרוק ממני והלאה את הפלאפון, 
אבל הלקח נלמד, 
אני חשוף וחלש, חייב חייב חייב עזרה מה' ובלעדיו אין לי יכולת לכלום! 

"חנני ה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה" 

כל הכבוד על הכנות
גם עלי אומרים שחיצונית אני רגוע מאד.
אבל מבפנים הרבה פעמים מפוחד, לעיתים כועס , רוצה לברוח. זה קורה כשהמציאות לא מסתדרת כפי שאני רוצה.
מנסה לעבוד על פגם אופי זה ללא הצלחה.
אשמח לשמוע מבעלי נסיון

אוהביםםם תמשיך לבוא ולשץף!!

אוהבים אותך מאוד עשר שמעון
חייב להודות שמדהים אותי איך אתה מודע לשרשים של הבעיה שלך.
אני אישית. לקח לי המון המון זמן להבין שאני משתמש בשביל לברוח מלחצים שאני נמצא בהם.
הראש שלי אמר לי שאני בסך הכל נהנה מזה מאוד ולכן עושה את זה....
וזה לא משנה כמה הזויים הדברים שעשיתי .כמה גבולות חציתי . כמהזה הלך והחמיר עם הזמן.

אז אני שמח בשבילך .
תמשיך לכתוב פה . 
בהצלחה בדרך
תורה תבלין

תודה רבה עשר שמעון.

יהי רצון שהתקופה הזו תעבור עליך בשלום בסייעתא דשמיא.

תשחרר המון המון ויקרו דברים מאד טובים... בעזרת השם !

תודה על השיתופים הכל כך כנים !!

נהנתי מהכנות, פשוט כיף לקרוא.

תודה על השיתוף והכנות.
מאחל לך שתצליח למצוא את הדרך לשקט הפנימי 
או אולי נאחל, שתצליח לשמוע את השקט הפנימי...

כותב בשביל לא לשבור רצף.. 
המצב עדיין מבולבל, יש הרבה שינויים עכשיו ואני מפחד שאני נכנס קצת להביטים ישנים, 
הוצרכתי להיות זמן ממושך במקום עם הרבה פריצות, 
השתדלתי לא לתת מבט שני.. 
לא תמיד בהצלחה, 
לפחות אני מרגיש שיש תכמית, 
אולי יותר מאוחר אכתוב באריכות, 
תודה לכל מי שמגיב וממשתתף אתם נותנים לי ממש כוח, הימים הקרובים הולכים להיות לא כל כך פשוטים מבחחנת לחצים.... אבל בעזרתו יתברך נעבור אותם! 
"שמרני אל כי חסיתי בך*

בהצלחה רבה

וואיי, חבר יקר, עברתי על ההודעות אחרונות שלך פה, כל הכבוד על הכנות, 
המלצה, אל תחכה לתגובות מחברים, השיתוף יעזור רק לך בהמשך הדרך.
באהבה.

יום 19!
ברוך הוא וברוך שמו עדיין נקי, 
אבל החריקות מתחילות, פה גונב איזה מבט, שם נכנס לאיזה כתבה חצי בעייתית, 
יש מצב מסוים אצלי שהמערכת נכנסת לשיתוק מסוים,
אני יכול לשבת על המקום לדעת בדיוק מה אני צריך לעשות הרגע, אבל במקום לעשות אני פשוט יושב, 
יושב ובוהה, 
לא מצליח להזיז את עצמי, 
וכבר אמרו לנו חז"ל מה מביאה הבטלה... 
כאן זאת לא רק בטלה. זו עצלות, קהות חושים, וכהות העין...
אני מכיר את המצב הזה אצלי, 
תמיד חשבתי שאני עצלן, 
אולי זה נכון... 
אבל אני חושב שזה יותר מזה, 
אמי מפחד לעשות, ובעיקר מפחד להצליח... 
אני נכנס לאט לאט למצב הזה בימים האחרונים, זה אמנם לא במעשה עדיין אבל בסטייט אוף מינד... 
יש לי ערפל בראש, רצון לשכוח משמור עיניך, לשכוח מההתלבטות המיייסרת אותי, 
מה עושים הלאה? 
יצרתי אתמול קשר טקסט אם אחד החברים הנפלאים כאן, ובמקום להתחזק מצאתי את עצמי מתוכח איתו, 
ברוך ה' הלילה עבר בשלום, ואפילו עז הפך למתוק במדה מסוימת היתה לי שיחה מאוד טובה עם אשתי, 
אבל אני מזהה תהליכים שקורים אצלי, והם לא טובים, 
אני חייב לחזור  לאנרגיה שהיתה לי בשבןעיים האחרונים, 
לחזור ל"פעולות"!!! 
ולחזור לכתוב, 
אני ממש מכריח את עצמי לכתוב, כי כמו שאני מכיר את עצמי אני כל כך קרוב להפסיק להשתתף כאן בפורום... אני לא רוצה לשקוע חזרה לאשליות שהכל בסדר, ומצד שני לא רוצה לחיות במצב מלחמה. 
מאז שהתחלתי את הנקיות אני מתנזר מהסחות כמו סרטים ספורט( שמילא אין עכשיו את הסוג החביב עלי בגלל הקורונה), 
זה דבר שלא עשיתי שנים!! 
אני חושב שזה קשה לי הרבה יותר מההפסקה של השימוש, 
כי אני מוצא את עצמי מתמודד עם עצמי יומם ולילה, מסתכל על עצמי בלי יכולת לברוח, 
ואם היתה לי אפשרות ללמוד ולשקוע בתורה שעזרה לי בשבועיים האחרונים באו הימים האחרונים עם כל ההסחות והבלבולים וממש לא נותנים לי את האפשרות הזאת, 
הכתיבה משחררת, אני מרגיש את זה תוך כדי, ומתנצל על האופן הכל כך לא ברור ולא מסודר של הכתיבה שלי... 
חייב לחזור לעשות את הפעולות שממלאות אותי סיפוק, פעולות של עשיה! 

"דרכך אלוקים להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהלתך" 

גם לי זה תמיד קורה אחרי תקופה של נקיות אני בטוח שסיימתי עם העניין, בוא נגיד ככה אם אתה חושב שכתיבה מועילה לך או פעולה אחרת תמשיך איתה לפחות עד שתגיע לשלושה חודשים נקיים לפני זה אין על מה לדבר בכלל..
אשריך!! עלה והצלח!!!

היי
כתבת כל הפחד להצליח.
לכאורה אבסורד, אבל זה קורה גם לי בעוצמה גבוהה.
תוכל לפרט על הפחד מהצלחה?

אוהבים אותך אחי !

הכל טוב..

בסוף אתה תגיע לאן שאתה אמור להגיע. בין אם זה כאן, ובין אם לא.

בסוף אתה תגיע לאיפה שהקב"ה רוצה שתהיה.

אנחנו נמצאים על רכבת שנוסעת על הפסים ומנסים לנווט ימינה ושמאלה...
משל שלא אני המצאתי..

לפעמים זקוקים לעוד נפילות כדי להבין שאנחנו מכורים.. שאנחנו לא יכולים לבד..
לפעמים בדיוק ההיפך.. מגלים שכן אפשר לבד.

לפעמים מגלים שאפשר פשוט לחיות עם זה...

חברים בתכנית באים והולכים ונעלמים וחוזרים וכו' וכו'...

בסוף אני מאמין שהכל בהשגחה פרטית וכל אחד מוצא את הדרך שלו לשרוד בעולם הזה ולקוות לקבל חלק טוב לעולם הבא שם נוכל באמת לנוח..

אוהבים!