אוקי שלום זה שוב אני,
בימים האחרונים לא כתבתי ולא כתבתי באריכות ובפתיחות כהרגלי מאז שהצטרפתי,
כמה סיבות, כמו שכתבתי היו לי ימים מלאי שיניוים ונסיעות, גם המחשב לא ממש עבד ולכתוב מהסמארטפון אני לא ממש אוהב,
אבל אודה ולא אבוש שגם לא היה לי כוח ועצבים לכתוב, וכמו שאמא שלי תמיד לימדה אותי אם זה מפחיד ומפריע לך כנראה שזה הדבר שאתה צריך לעשות,
בעקבות הנסיעות שלי הוצרכתי להכנס לסוג של בידוד עם המשפחה הגרעינית, מקקוה להשיג את הבדיקה ולצאת בקרוב, אבל בימים האחרונים אני בבידוד, וכל סדר היום שלי השתנה,
מאז תחילת הקורונה הדבר שהחזיק אותי (גם לפני שהצטרפתי לתכנית אבל הייתי בתקופה שפויה יחסית רוב הזמן) היה הסדר יום שלי שהיה די בסדר, וגם העובדה שהייתי בקרבת אנישם שרואים בי דמות חשובה ומכובדת והשלא לשמה יחד עם הלשמה שמרו אצלי על סדר יום,
עכשיו הכל השתנה ואני מרגיש את ההבדל,
ברוך ה' ובעזרתו אני עדיין נקי, אבל בהחלט מחפש הסחות, אתמול עד 4 בבוקר אני משוטט כאן באתר קורא פוסטים ישנים העינים נעצמות ואני מקליק לדף הבא, בשלב מסוים זה הרגיש ממש כמו השימוש מבחינת האובססיה לקרוא ולקרוא ורק ולהמשיך להעסיק את המחשבה,
אני יודע שיכתבו כאן, 'טוב אבל עדיף להיות כאן מבפורנהאב...' ונכון אתם צודקים,
אבל הגלגל מתגלגל,,, וברגע שאני מחפש הסחות ודברים להעיסק את הראש במקום להתמודד עם עצמי,להסתכל על עצמי במראה,ובמקום ולהגיד 'לילה טוב' וללכת לישון אני מחפש איזה תוכן להכינס לראש,אני יודע שזה לא מקום טוב,
וגם התוצאות בהתאם קימה מאוחרת, תפילה חטופה, בושה,אשמה, חיבור חלש לה', וכו' וכ' מצב גורר מצב,
ההתלבטות שלי בקשר למצב שלי נמשכת,
אני מקבל את העצה של בנתיים להמשיך באתגר לבקר בפורום ולראות מה יילד יום,
אני חושב שזאת עצה טובה ותודה לכל החברים שהשיאו וממשיכים להשיא אותה,
בנתיים אני מתפלל שיהיה לי חשק ורצון להתפלל להתחבר לעשות פעולות עשיה, ולהרגיש קרבת ה',
הלוואי ששאוכל לשבת עם עצמי לקפה ... ללכת לישון בשלווה.... להיות רגוע, להיות שלוף
ורבונו של עולם הרי יש לי את כל התנאים!!!! פרנסה,כבוד,אשה טובה, כישורים, כל מה שאני צריך!
לכאורה....
תן לי את השלוה הפנימית את הבטחון הפנימי את ההרגשה שאני עושה דברים נכונים,
אחתום בבקשת ותחינת המשורר האהוב לאלוקיו
"הוריני ה' דרכך אהלך באמתך יחד ליבי ליראה את שמך"