ברוכים הבאים, אורח

נושא: מתחיל . 3982 צפיות

מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123076

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81



יום 1.

המסע שלי מתחיל כאן .

היום כשחשבתי קצת על המצב שלי,  אמרתי לעצמי "יש לי בעיה של התמכרות " . הנוסח הזה לא מקרי.  לא הצלחתי לאמר בפה מלא את צמד המילים : "אני מכור" חד, קצר , קולע , אמיתי .
המסע שלי מנסה להתחיל בענווה. ענווה מול החולשות שלי , מול הבריחות שלי , מול ההצדקות שלי. אני מנסה לחזור ולהיות אמיתי, אותנטי . 
לדבר בגוף ראשון ,להתמודד בכנות נוקבת עם כל מה שחולף עלי.
יחד עם זאת להכיר  כיצד המסע שלי הוא משותף , אני לא פוסע לבד. יש לי מי שמעלי ומי שלצידי .
אני לא יודע בדיוק לקראת מה אני הולך וכיצד אני אחצה את הים הגדול הזה, אבל אני מתחיל באופטימיות גדולה. איזה מרגש להתחיל במסע ,לאיזו  זכות זכיתי באמצע החיים . לפסוע בנתיב המרגש הזה . לצעוד בהרפתקה של לשוב בתשובה.
אני מתפלל שאחזור להתחבר לקב"ה לאדם ולאדמה שאני חי בה.

תודה לכם על האפשרות שנתתם לי , להיות חלק , לא מוכר (עדיין) , אבל יודע שמקובל תמיד.

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123079

הצלחה רבה אחי היקר , אני כמוך חדש כאן .
תמשיך לשתף ולהציף .

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123100

המון בהצלחה!
באהבה!
סחטין ענק על הצעד החשוב!
ממכור לתאווה למכור לאהבה

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123102

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

איזה כתיבה יפה ומרגשת ! כל כך כיף לקרוא

ברוך הבא והמון בהצלחה! 

מאלו שצועדים לצידך. (ושלעיתים גם יסחבו אותך על הכתפיים אם תאפשר לנו)


אוהבים!

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123109

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

יום 2
נעים ומחמם את הלב לראות שאתם צועדים איתי ...
אשתי אומרת שלאחר החתונה היא מקבלת חוץ מבעל, עוד משפחה חדשה .
ופה , באמצע החיים, מקבלים עוד משפחה חדשה , למרות שאנחנו לא מכירים (ככל הנראה ...) בכלל .

החיבור הזה אפשרי  משום שאני לפחות , קיבלתי החלטה להיחשף, גם אם עדיין לא פיזית, בגוף , אז בכתיבה , בנפש . 

אני חושב שכל כך התרגלתי לתאווה שהגוף שלי עדיין לא מבין שהוא במלחמה. שיש פה מאבק. זה יגיע . אני נזכר במלחמות האלה לפני יותר מעשר שנים, הבכי שאחרי הנפילה . הלוואי שאחזור לבכות , זה לפחות יסמן שחזרתי לחיות . 

אני בן 31 , ואני גיבור מלחמה וותיק. יש מדליות ויש נסיגות מחפירות. האויב שלי מתכנן להילחם עד לנשימתי האחרונה . אבל זה בסדר , ככל שהזמן עובר אני מפנים שזה לא מקרה , וזו לא טעות. זו ברכה . יש עידון שמגיע למי שנגרר בביבים ובאשפתות . יש דריכות ופחד תמידי  שילווה אותי כל החיים אבל כמו עני שהתעשר , יש הכרה וחיבור מיוחדים לנקיות ולטוהר.

יום שני ולוואי שיגיע שלישי.

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123111

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

אנחנו איתך אחי!
תמשיך ללכת ולהתקדם.

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123141

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

מסתובב עם אשתי ברחובה של עיר . איך אני מופתע מהרגילות של הגוף להסתכל , כמו אוטומט . ואני מכפיף את עצמי להשפיל מבט . עכשיו , במקום סתם להביט לרצפה , אני משתף כאן, בתקווה ותפילה שזה יעזור.

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123178

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

אוהבים אותך, תמשיך לשתף ולהתחבר,
זה תהליך, אבל זה ממש שווה.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123180

אתה כותב ממש יפה ומרגש!
המון הצלחה אח יקר וברוך הבא!

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123219

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

יום שלישי.

תודה לכל מי שמתאמץ ומגיב. כל מילת חיזוק תומכת ודוחפת אותי .

אני חושש מאד מקבוצות חיות. אני יודע שזה ידחוף אותי, אבל אני חושש להראות את עצמי . להיחשף בצורה כל כך עמוקה . תמיד הייתי שומר על ריחוק , על חומה . הייתי מנסה להקשיב לאחרים נחשפים אבל עצמי לא הייתי מדבר. ואם כן, חושף טפח ומסתיר טפחיים . הבושה היא רגש שמניע אותי מאד. בכל זאת עשיתי התקדמות קטנה . הייתי מוכן להצטרף לקבוצה הטלפונית , אחרי שבעבר חששתי . ניסיתי להתקשר אתמול אבל ככל הנראה היה מדובר בשעות אחרות. אני לא יודע איך הקבוצות מנהלות, אבל דמיינתי שאהיה בשקט ובעיקר אקשיב בהתחלה . שה' יתן לי כוח להתמיד כשאבין את הזמנים המדוייקים .

בעקבות הנפילות שלי, הייתי מתרחק מה' . הנוכחות הממשית של הקב"ה  נהייתה דהויה ומנצנצת בעיקר בעיתות חסד.
אני זוכר בצעירותי כשהייתי בישיבה איך הייתי מתענג  על ה'. זכורה לי במיוחד תפילת מנחה אחת בו במהלך התפילה אמרתי לעצמי " אין דבר יותר טוב מזה בעולם" , מהקרבה הזו, מהתחושה שאני מחובק אצל ה' . העבר הזה הפך לקרבה שבדעת , שבעיון . השכל הפך לשליט .

עבר הרבה זמן, לפחות בחוויה שלי. הזמן זורם בקצב שלו . יש לי תחושה לא מבוססת שאני יחסית מבוגר בקבוצה  . אולי זו סתם הרגשה שלי .

יום שלישי עוד לא נגמר , אבל המלחמה מתחילה לעקצץ בי. הלוואי , הלוואי, הלוואי. אני לא רוצה לחדול מלהאמין. אני אומר לעצמי בצחוק , שאפילו לדעת להתייאש אני לא מצליח . אחרי יאוש תמיד מופיעה אצלי תקווה חדשה . טוב שהאופטימיות תמיד בוערת בי בסוף.





תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123276

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

יום רביעי

ערב חג שבועות תש"פ . שיבוא עלינו לטובה. 
האם אוכל להיות כמו רות ? להרגיש כיצד השורש , המהות שלי נטועה במקום אחד ובכל זאת להשתחרר ולהתעתק למקום חדש .
האם אוכל כמוה להכריע להתנתק ממה שטבעי לי ולקבל עלי טבע חדש , נקי משוחרר טהור .

החיים הם לרוב מסע של פעולות קטנות . ופה ושם מנצנצים להם רגעים גדולים , עם פאתוס ומשמעות שמכניסים ברק לחיים שלי . החגים הם בדרך כלל כאלה. שאדע לספוג מהם מעט לחלוחית של תורה .  מעט אור .

החיים שלי הם נטועים כולם בסימן שאלה.  מי ידע מה יבוא מחר ? או בעוד יומיים . ואף על פי כן להמשיך . לנוע . בכל זאת.
וסוף הטובה לבוא . בזה אני בטוח .

חג שמח .

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123305

חזק ואמץ!
לפני סימן השאלה מה יהיה מחר מה יהיה בעתיד?... אפשר לשאול, מה איתי עכשיו?
כשהיום הוא המטרה מגיעים מלאים אל המחר.
ולווואי ונזכה!
אני קורא אותך ומתחזק, תודה! 
אמן ויהיה לך כוח להמשיך יום אחרי יום עד בלי די!

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123333

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

יום שביעי

בשבוע שעבר נרשמתי למקום בו אוכל לשבת וללמוד מספר שעות. היה לא פשוט לתפוס מקום במצב הנוכחי  אבל בשעה טובה הגעתי בבוקר והתיישבתי ללמוד. לאחר כמספר שעות , מתיישבת בספסל שמולי מישהי בתנוחה לא צנועה. 
מדהים, עד כמה חד המעבר מהתחושה של ביטחון עצמי וחוזק פנימי לחולשה שפושטת בכל העצמות. בהחלטה של רגע , יצאתי החוצה. השארתי את המחשב שלי , הסלולרי והספרים. יצאתי לנשום . קיבלתי החלטה פשוט לקום וללכת. נכנסתי אספתי הכל ויצאתי .  

באמת היום צריך להיות המטרה , אתה צודק. אחרת עצם השאלה על 'האם אצטרך לחיות כך כל החיים' היא מחלישה מאד . אני כותב את הדברים  האלו כשאני ספוג ירוק. אני טבול בעצים גבוהים בדשא ובשמש נעימה שגולשת מהעצים. התגעגעתי להרגיש את הנעימות הזו. הטבע , בעיני, הוא כל כך שלם והרמוני עם עצמו. וכך גם החתול שלידי והציפורים ממעל. רק אני נידונתי להילחם , ולא סתם להילחם, אלא להילחם עם עצמי. הטבע פשוט זורם עם עצמו . מחשבה מעניינת אם העץ היה מקבל לרגע תודעה, והיה נאבק עם עצמו שלא לגזול את השמש מן העץ שלידו , ולהפסיק להפיל את עליו בכל פינה בגן. אני שמח עבור העץ שאין לו את המלחמות הללו. אך אני גם שמח עם עצמי עכשיו. יש איזו תחושה דקה , עמומה מן הקרב בבוקר. איזה שקט . אולי באמת כמו שאומרים , הגשמתי איזה טבע יותר עמוק שלי . ואומרים, שמי שחי על פי טבעו הוא המאושר. 

אני לא מאשים אף אשה . פעם הייתי כועס, על חוסר הצניעות , על מה שראיתי בעיני כאטימות כלפי וכלפי שכמותי . היום אני כבר לא כועס . אפילו שאני עדין סבור שעקרונית יש מקום לחשבון נפש נשי על לבוש במקומות ציבוריים והתרגלות  איננה פוטרת מחשבון נפש , מכל מקום אני יודע שאין זה החשבון נפש שלי ואין זו המלחמה שלי . ובכלל כעס ושנאה לא מובילים לפתרון. 

קראתי פה, שהתאווה שלי יושבת על מצוקות וקשיים. יש לי מצוקה ומצאתי פתרון בדמות התאווה. נדמה לי שזה אריך פרום שכתב : 
"זהו עקרונית , פיתרון העומד בבסיסה של כל בעיה נוירוטית. הוא מפיג חרדה קשה מנשוא ומאפשר את המשך החיים. עם זאת , אין הוא פותר את הבעיה הבסיסית , והמחיר שהוא תובע הם חיים הבנויים לרוב על פעילויות  מוכניות  או כפייתיות"

אז איזו חרדה קשה מנשוא אני סוחב ? או איזו חוויה עברה עלי אי שם שיצרה את הקושי הלא נגמר הזה ? אני באמת כבר לא זוכר. ברוך ה' החיים שלי כיום הם טובים. אני נשוי באושר, יש לי ילדים מתוקים. לא חסר לי דבר . חוץ מזה. 


יום שביעי . שבוע שלם. נשמע כמעט מצחיק לדבר על פרק זמן כל כך קצר לעומת הררי הזמנים של העבר. אבל אני מתנחם בהבדל שבין למנות ולספור .

כשהתורה משתמשת בביטוי למנות היא מתכוונת אך ורק לגודל הכללי ." אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה" אין משמעות לכל חלקיק עפר באדמה. הגודל הכללי משמעותי . לעומת זאת הפועל לספור הוא בעל משמעות אחרת לגמרי : 
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. "
"מונה מספר לכוכבים , לכולם שמות יקרא" לכל כוכב יש שם , יש ייחודיות . לספור זה להעריך כל יחידה ויחידה כבעלת תוכן משל עצמה. ככה עשינו בספירת העומר בדרך למתן תורה. 

והחידוש שמתחדש לי הוא , שמאחר ואנחנו מונים לפי כל יחידה שהיא בעלת ערך משל עצמה , אין המונה מתאפס , אפילו אם יש נפילה , אלא הקב"ה מצרף לי כל יום של נקיות שהוא יקר כל כך ולפתע נגלה בחשבון כל הימים כמה ספרתי ולאן הגעתי . 

קראתי פעם על איזה אדמור או חסיד אחד שאיני זוכר את שמו שכתב שאת עיקר העלייה שלו בעבודת ה' הגיע בעקבות כך שלא היה מתרשם כלל מנפילות אלא היה ממשיך בדרכו כאילו לא היו . והלוואי שאדע לחיות כך. 

תודה שוב לכל מי שטורח להגיב, אפילו מבלי לקרוא. 
יום שביעי והלוואי שיום שמיני . 

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123336

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344
אוהבים אותך מאוד.

ושתדע שהדברים שכתבת חיזקו אותי.

הייתה לי התמודדות עכשו של הסתכלות ובזכות זה שכתבת שהצלחת להתגבר-

הצלחתי גם 

תודה!

תגובה: מתחיל . לפני 4 שנים, 1 חודש #123341

  • Onhorseback
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 81

תודה לכם העידוד.

אני מאד שמח שזה עזר לך להתגבר believer .
אוהב אתכם המון חזרה .

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 1 חודש על ידי Onhorseback.
זמן ליצירת דף: 0.59 שניות

Are you sure?

כן