שלום לכולם,

אני מכיר את האתר כבר דיי הרבה זמן אבל רק לאחרונה התחלתי להיות פעיל.
אני פותח את השרשור הזה לאחר שפתחתי לאחרונה שרשור בפורום לנרשמים חדשים מכיוון שזאת המטרה האמתית מבחינתי - להגיע סוף סוף לתקופה ארוכה של נקיות.
אז ככה, לא יודע למה אבל כל פעם אחרי נפילה כשאני מתחיל מחדש את אתגר ה90 יום אני בטוח שהפעם אצליח להגיע לזה, עד כדי כך שאפילו אני עושה חישובים בראש מתי יחול היום הזה למרות שלא הגעתי אף פעם לרצף כזה ארוך של נקיות.
עד היום הייתי די בטוח שאין לי איזה בעיה אמתית שגורמת לנפילה שאם רק אעשה הגנה טובה יותר לפלא/ אתחתן כל הבעיות ייפטרו עבורי מאליהן. האמת שכך גם חשבתי על כל מיני שינויים שכבר ביצעתי בחיי, שאם רק אלך לישיבה/ אתגייס הבעיות ייפטרו מאליהן וזה בעצם היה התירוץ שלי לא להיכנס לאתר הזה ולהתחיל לעבוד ולתקן את עצמי.
מהיכרות קודמת עם האתר כל הנושא של פגמי אופי לא דיבר אלי.
אני? פגמים?? מה פתאום!!!
אני בסך הכל בחור די טוב, נעים הליכות, תורני,חכם, מסייע לאחרים גם על חשבון הנוחות שלי...
מה לי ולפגמי אופי???
אבל אחרי הנפילה של היום זה היכה בי! אני מלא ברחמים עצמיים וזה מה שבעצם נותן לי את ההצדקה לנפילה. אני בעצם אומר לעצמי: "עבר עליך ככה וככה מגיע לך קצת להתפנק בשביל עצמך"
איך מטפלים בתחושה הנוראית הזאת?

דבר נוסף שמתסכל אותי, אני קורא פה דברים שאחרים כותבים ומתפעל מתחושת השברון לב שהם מרגישים אחרי נפילה ואילו אצלי זה נהיה מין רוטינה כזאת שחוזרת על עצמה ואני לא מתרגש למרות שכפי שציינת קודם אני באמת בחור תורני שלמד כמה שנים בישיבה ומשתדל גם היום לקבוע עיתים בכל יום.

ודבר אחרון, יש לי netspark בפלאפון. בשבוע שעבר קיבלתי החלטה לחסום את אפליקציית youtube לפלא למרות שאני משתמש בה באופן יום יומי גם לצורכי עבודה/ שמיעת שיעורי קודש
הרגשתי שזה באמת וויתור משמעותי על נוחות אבל בכל זאת הייתי מוכן ללכת על זה ולהסתפק באתר לנייד(שחשבתי שמסונן באופן יותר טוב) במקום האפליקציה. אממה התברר שגם האתר לנייד לא מסונן כמו שצריך ומשם הגיעה הנפילה שלי היום...
מה אני צריך לעשות להמשיך לחסום כל מקום שאני נופל דרכו? זה באמת וויתור ענקי מבחינתי שאני לא יודע אם אני מוכן לעמוד בו...
למרות שתכלס איזה וויתור יותר חשוב מלצאת מהבוץ שאני שרוי בו
מה גם שאני בתקופת שידוכים וממש רוצה להגיע לנישואין ממקום נקי וטהור
לא יודע מה לעשות, אשמח לעזרתכם...

תודה רבה על השיתוף.
מאוד מזדהה איתך, גם אני הדעתי לאתר ונמצא מאותן סיבות.
התופעה שאתה מתאר מאוד מוכרת וקיימת אצל כולם ונקראת אובססיה.
אני נמצא בקבוצות של sa יזה כרגע מה שעוזר לי. חסימות והגנות הם לא הפיתרון בשבילי ואני אמצא דרך תמיד להשתמש גם איתם ולכן הפתרון שאני מקבל הוא הרבה יותר יסודי.
חסימות כן משמשות ככלי עזר בדרך ליציאה מהבעייה ויכולות לעזור בהרבה מקרים אבל בשבילי כמו שאמרתי לבד זה לא יחזיק.
המון בהצלחה!

קודם כל ברוך הבא! מאחל לך להצליח במסע .באמת תקח אותו בשיא הרצינות כי זה יעזור לך ברגעים הקשים שיגיעו !.

אני מאוד מזדהה עם המצב שלך , גם אני דיי חדש כאן ולאחר 45 יום נפלתי אך זה ממש שינוי עצום שעשיתי! גם אתה יכול ואפילו יותר!.

לגבי החוסר בתחושות קשות אחרי העבירה - ככה זה בכל עבירה שנתמיד בה ...

בע"ה תמשיך לעדכן , מציע לך להתחבר לכמה אנשים טלפונית ולשתף הרבה באתר , זה מאוד עוזר !.

אוהבים!!!

הרוצה בחיים כתב on 06 יולי 2020 13:32:

תוריד lock me out לפלאפון.
ותגלוש ב pluckeye אנדרואיד.

תגלוש במחשב ב pluckeye.

ופתרת את הבעיות שלך.

פרטים בחתימה.

תראה, נטספארק הם בעיה אמיתית, אני אישית מיואש מהגישה המפגרת שלהם. אם אתה רוצה את דעתי - לך מהם.

ב"ה היום נקי.
תודה רבה על התגובות 
בהמשך להודעות הקודמות שלי, אז אני מתחיל קצת להבין איפה הבעיות שלי ואת הקשר ביניהם לבין הנפילות.
עד היום באמת לא התחברתי לנושא הזה של פגמי אופי
הייתי בטוח שאני די מוצלח ברוב התחומים ורק יש איזו נקודה שחורה קטנה של נפילות שאני צריך להיפטר ממנה.
אבל לאחרונה אני מתחיל להפנים, כנראה בזכות קריאה בפורום, שזה לא ננגמר בזה.
אני שם לב שכשיש משהו שלא מסתדר בדיוק באופן שהייתי רוצה זה מכניס אותי למרמור.
אני בדרך כלל לא מאלה שיוציאו עצבים על כל מי שסביבם. אלא רק מתלונן לעצמי ולאחרים וממש מרגיש הרגשה של בעסה שאוכלת אותי מבפנים.
לא תמיד זה דברים כל כך מהותיים אבל אני נכנס למרמור בגללם
סתם דוגמא: טרטור שאני חייב לנסוע למקום רחוק רק כדי לסמן וי, למרות שברור לי שלא אפיק שום תועלת אמיתית מהנסיעה הזו וזה סתם דורש ממני מאמץ מיותר שאפשר היה לוותר עליו...

הרגשה נוספת שיש לי היא של חוסר סיפוק מזה שאני לא מצליח להגיע להישגים ולמין איזה דמות של ה"אני המושלם" שדמיינתי לעצמי...
בדימיוני אני שואף להיות מקצועי בתחום העיסוק שלי- כזה שנחשב לדמות מקצועית שפונים אליו לייעוץ
תלמיד חכם- קובע עיתים בצובצורה רצינית ובאמת יודע וזוכר את מה שאני לומד וכו'
אבל בפועל אני מרגיש שאני דיי מדשדש ולא מצליח להגיע להישגים שדמיינתי לעצמי שבהם אצליח לממש את הפוטנציאל שלי(אני בחור די מוכשר) ואני הרבה פעמים מרגיש שאני קצת קורבן של הנסיבות בהקשר הזה, אם רק הייתי מגיע למקום עבודה אחר הייתי מצליח להתמקצע יותר...
ברור לי שגם לי יש חלק בזה, אבל אני כל הזמן חושב שאם דברים היו קורים אחרת הייתי מצליח להגיע להישגים האלו יותר בקלות...

אשמח לעצות מכם, האם לתת מקום לרגשות כאלה? 
איך להפסיק את ההרגשות האלו?

אני לא יודע בכלל איך להתייחס לזה...
אני מתחיל לחשוב שזה מה שמביא אותי לנפילה, הרצון הזה של בריחה לשקט שלי

אוהבים וברוך הבא !!

חזק ויישר כוח על התובנות האלה! לי לקח משהו כמו 8-9 חודשים של נקיות ושל צעידה בתכנית כדי להבין שהבעיה שלי היא לא הפורנו או נשים ברחוב..

לקח לי את כל הזמן הזה כדי להפנים באמת שהבעיה שלי היא אחרת לחלוטין ..

אני סובל מהרבה פגמי אופי, העיקריים והבולטים ביותר עבורי הם חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה, תלות (בעיקר באישתי) וריצוי, חוסר קבלת המציאות וחוסר קבלה של אנשים אחרים ופגמי האופי שלהם, גאווה, תאווה, קנאה, אגו, רצון שהכל יתנהל כפי שאני רוצה ועוד רבים!

פגמי האופי האלה גורמים לי להיות מנוהל (קרי- מוטרד יותר מן הרגיל) מסיטואציות נורמטיביות שקורות במהלך היום, למשל משימה קשה שאני מקבל בעבודה ומתקשה איתה, ויכוח עם האישה שעומדת על העקרונות שלה ולא מתפשרת, בחורה יפה וחשופה שעוברת לידי, התנהגות פרועה של הילדים שלא מקשיבים לי במשהו, כל סיטואציה כזאת שקורית לי אני מגיב בצורה לא בריאה. אני נעלב, נפגע, מתוסכל, כועס, נכנס לדיכאון ולמרה שחורה לעצבות לחוסר חשק ולהרס עצמי. 
וכעבור זמן מסויים עם ההרגשה הזאת אני פשוט לא יכול לשאת אותה יותר ומחפש לסמם אותה ולהקהות את החושים ואת זה אני עושה ע"י בריחה לשוטטויות לפורנו לדמיונות לפנטזיות למעקבים אחרי נשים ברחוב וכו'...

החדשות הטובות הן שככל שאני נקי יותר זמן הבריחה לשם תגיע אחרי פרק זמן ארוך יותר של בעסה..
וגם אני שם לב שהבעסה מגיעה לאט לאט במרווחים יותר ויותר גדולים ויש לי יותר זמן שאני שמח ומחובר בו.
וגם, הזמן החלטה שלי מתארך- כלומר הזמן אותו שבריר שנייה שיש לי להחליט אם לפעול על תאווה עכשיו כשגיליתי אפשרות או לוותר - גם הולך וגדל.

ובנוסף אני מגיע לתובנות חדשות כל יום שעובר.. על למה אני ככה ומאיפה זה נובע.

עדיין לא סגור במאה אחוז על איך לטפל בעצמי, אבל אני רואה שהתכנית נותנת כלים שעובדים כשעובדים אותם..

בשבילי תכנית 12 הצעדים והחברותא של SA הם מה שעשו את ההבדל אחרי שנים שלא הצלחתי להפסיק עם ההרגל לא משנה כמה ניסיתי...

גם כשאני עובר ימים קשים (ויעידו החברים כאן מהשיתופים שלי כמה אני סובל לעיתים) עדין אלוקים בוחר לשמור אותי נקי ולא ליפול אפילו שאני בטוח שמחר כבר לא אוכל להחזיק.. מכוחו ולא מכוחי..

ואני חושב ומרגיש שהוא עושה את זה עבורי בעיקר בזכות ההתמסרות שלי לתכנית ולפעולות וגם עושה את זה בעצם דרך חברי התכנית המדהימים שהכרתי ודרך הספונסר.

אוהבים אותך ותמשיך לבוא! תודה על השיתוף

תודה על ההזדהות, עושה טוב לדעת שאני לא לבד.
אשמח לשמוע עצות ורעיונות איך להתמודד עם הנקודות שכתבתי בהודעה הקודמת...

אגב, שמתי לב לקטע בשיר "בין קודש לחול" שממש הרגשתי שמדבר אלי
"והמסע הזה כבד וקצת גדול עליי
אני צריך לגדול מזה ודי
לגדול מזה ודי"
נכון הנסיון הזה קשה וכבד
אבל  זאתהזדמנות לגדול מזה

הרוצה בחיים כתב on 08 יולי 2020 16:35:

מה שאתה מתאר זה מצב רוח רגיל לגמרי של מכורים, שכל דבר קטן מפיל אותם לקרשים.

יש משהו בסמים , כמו סמים של פורנו, שגורם לך להיות איש חלש ולא עמיד בכלל.

במקרה שלי ספציפית, מספיק שאני מכניס את עצמי לסיטואציה בה יש לי סינון טוב, וכל האישיות שלי מקבלת קורות פלדה יצוקה. ונכון - יש חרא בחיים, אבל אם אין לי פורנו בחיים, הכול הופך להיות הרבה יותר רגוע.

אז אם אתה רוצה לשמוע את העצה שלי, תסנן את המכשירים שלך, וטוב, וכמו שאוהבים להגיד בכל הודעות הטלפון האלה שמתקשרים אלייך בשביל כל מיני קמיעות וסגולות של רבנים - "אתה תיראה ישועות".

ב"ה גם היום נקי, האמת שבדרך כלל הבעיות אצלי זה כשמשעמם(יום שישי). וב"ה היום היה לי עיסוקים אז לא היה יותר קל...

תודה על ההמלצה בקשר לחיזוק ההגנות.
האמת שעשיתי בנושא הזה ההמה חיזוקים וויתורים לאחרונה. ברור לי שיש עוד מה לשפר בזה והאמת שאני ג שי מאמין שזה יכול לעזור לי מאד.
אני מרגיש שהבעיה כמובן נובעת מרגשות/ תחושות אבל מה שמאפשר בסופו של דבר את הנףילה זה הנגישות שיש לי אליה.
לכן ככל שאקשיח את ההגנות יהיה לי יותר קל...
האמת שהיה לי לא קל לכתוב את זה ובעצם להודות שאני לא עושה כל מה שבכולתי כדי להפסיק אבל זה באמת וויתורים קשים בשבילי...
מה שאני אומר לעצמי זה שבל"נ כל נפילה אקשיח בעוד משהו...

שבת שלום לכולם:grinning:

היום זה היום הכי קשה שהיה לי השבוע. ב"ה עדיין נקי
כל המצב הזה גרם שהיום לא הלכתי לעבודה ונשארתי לבד בבית.
בנוסף לזה שנשארתי לבד בבית, שזה בפני עצמו בפתח לנפילה, יש לי גם תחושת בעסה כזאת שנובעת מחוסר וודאות האם המצב יימשך או שאחזור לעבודה כבשגרה ועוד כמה דברים שתלויים בזה מה שגורם לי למין תחושת מועקה כללית כזאת.
ב"ה אחרי התפילה התחלתי את היום ועשיתי קצת ספורט ואחרי זה למדתי גם קצת תורה ואז הגיע הזמן לשוטטות בטלוויזיה שכמובן חיפשתי איזה משהו שקצת חדרה אותי.
אחרי ראיה קטנה העברתי מזה וב"ה לא נפלתי היום
אבל עדיין אני מרגיש תחושת מועקה מהמצב ומחוסר הוודאות.
מה אתם עושים כדי להתמודד עם תחושות כאלו?

שבוע טוב ונקי לכולם!!
עד לאחרונה חשבתי שהדרך הטובה ביותר בשבילי להתמודד עם התאווה זה פשוט לשכוח ממנה כמה שיותר ולכן אין לי צורך לבצע פעולות (כמו לשתף פה) במשך השבוע ואני רק צריך להישמר ולתכנן טוב יותר את הימים הפנויים שלי (ימי שישי)
אהל לאחרונה התחלתי להרגיש שזה שאני יותר פעיל פה בין אם זה משתף או קורא שיתופים של אחרים לא נותן לי רק להישאר נקי אלא מעבר מן הרגשה של להישאר מפוכח ולבחור שלא ליפול לתאווה.
אז אחרי כמה ימים שלא שיתפתי(למרות שכבר התחלתי פעם אחת לכתוב והכל נמחק לי...) היום כמעט נפלתי. לא זוכר מתי זה קרה לי, זה באמת מאד נדיר שאני אפילו חושב על זה בימי שבת...
אסירות תודה לה' שהציל אותי ולא נפלתי בעצת היצר.
אבל זה גרם לי להבין שזה שהצלחתי להישאר נקי כמה ימים לא אומר שהחלמתי ואני עדיין צריך להמשיך לשתף ולעבוד כדי להתקדם..

תודה רבה לכל המגיבים ולקב"ה שנתן לנו את האתר הזה

מזדהה מאד עם הדמיון  שאחרי תקופה קצרה של ניקיון הקרב הוכרע..
אם אתה באמת חושב שהשיתוף כאן מועיל לך מציע לך לקבל על עצמך לשתף כל זמן מסויים שתחליט (יום/יומיים/שלושה) עד שתגיע לתשעים יום נקיים לפחות וגם אם אחרי שבעים יום זה יהיה נראה לך כבר כל כך לא רלוונטי זה לא משנה כי קיבלת על עצמך לעשות זאת..
בהצלחה רבה אחי!!!

היי לכולם,
אחרי שאתמול לא הצלחתי להירדם בלילה (כנראה ישנתי יותר מידי בצהריים) והשעמום הביא אותי ללגום קצת, כמה סרטונים לא הכי צנועים(הסינון חוסם פוי') אבל בלי לפול לגמרי לאונ'.
אני מרגיש היום שאני ממש רוצה עוד
אני כאילו אומר לעצמי בראש " מה יש תראה קצת סרטונים מעניינים,תהנה קצת, מה יכול להיות"
אבל אני החלטתי שאני רוצה להישאר נקיים, למרות שהמצב כרגע לא הכי ברור לי למה, אבל אני פשוט יודע שזה לא נכון לראות דברים כאלה!!!
מה עושים כדי לא ליפול?
יש דרך להתגבר על הרצון הזה? אני לא יודע אם זה מגיע מהתמכרות פשוט באלי קצת להנות.
אשמח לעצות איך להתגבר על הגל הזה

אחרי שבכמעט שבועיים הראשונים בנקיות הרגשתי מפוקח ועם שליטה ושהתאווה בכלל לא מנסה להתקרב אליי, בימים האחרונים זה השתנה.
מאז מוצש אני מרגיש את התאווה נוכחת בצורה מאד חזקה כך שאפילו במהלך יום העבודה אני רוצה להיכנס לראות דברים ובנוסף מתכנן תוכניות זדוניות לכשאגיע הבייתה.
לא יכול להגיד שהתמודדתי טוב עם הניסיונות השבוע כי נכנסתי כמה פעמים לראות דברים לא צנועים (ב"ה בזכות החסימה זה לא פוי') ואפילו אונ' אבל בחסד אלוקים לא נפלתי בשז"ל.
האם צריך לאפס את המונה אחרי מעידות כאלו?
אשמח גם לשמוע עצות מה עובד בשבילכם בימים שהתאווה תוקפת אתכם...
תודה לכולם על כל העזרה

תודה רבה.
התקנתי חסימה כבר די ממזמן ואני לאט לאט הופך אותה ליותר הרמטית.
אני על סף לעשות את העוד שדרוג קטן לחסימה שממש קשה לי לוותר עליו אבל אני מאמין שהוא בהחלט יכול לעזור לי.
אולי זה חיזוק טוב לחודש אלול...
מקווה שאני לא סתם ממציא תירוצים כדי לדחות את זה