אני לא בטוח שחוסר היכולת להפסיק זה המדד להאם אדם מכור או לא.
לדוגמא, האם אני יכול לא לדבר לשון הרע במשך 90 ימים? כנראה שלא
האם אני מכור לזה? גם לא...

לדעתי, מה שהבנתי מהקריאה פה בפורום מכור זה אדם שמתנהג בצורה לא שפויה.
אני לא מרגיש שזה המצב אצלי.

אמנם נפלתי לא מעט בשנים האחרונות אבל זה כמעט תמיד הגיעה בזמנים של שעמום- ימי שישי בבית/חופשים וכו'
טפחות בימים של שגרה מלאה

ההגדרה של מכור לפי תוכנית 12 הצעדים:

1. רוצה מאד להפסיק
2. לא יכול

עכשיו נשאר רק להגדיר מה זה רוצה מאוד ?
ומה זה לא יכול?

כתבתי תשובה דיי מפורטת ומחקתי אותה בטעות .
אולי בהמשך אכתוב אותה שוב אלא אם למישהו יש דרך להחזיר מה שנמחק "מחיקה זמנית"

מצטער שאני "גונב את תשומת הלב", כתבתי ביומן צעד ראשון שלי התייחסות ארוכה לנושא כיוון שגם אני חוויתי שם התלבטיות, מזמין את מי שרוצה לעיין ולשתף, כמובן הכל שם זה רק מהניסיון שלי ולפי עניות דעתי.

אוהבים.

האמת שאני במצב רוח ממש לא טוב בימים האחרונים.
אני כל היום בבית וממש מרגיש שאין לי כח לכלום
מן תחושת ריקבון כזו, על גבול התחושה של בא לי להקיא...

אני די משועמם בבית ואין לי מה לעשות כל היום ועם התחושה הזאת שאני מרגיש, גם את המעט שיש לי לעשות פשוט לא בא לי...

אין לי שום דרך לעשות משנו כיף או אפילו סתם להעביר את הזמן וזה גורם לי לתחושת בעסה כזאת

אני מתלבט אם כדאי לי לפתוח את הסינון בצורה כזאת שתאפשר לי לצפות בסרטים/ סדרות, סתם כדי שיהיה לי איך להעביר את הזמן.
באופן עקרוני בעברי הייתי רואה לא מעט סרטים אבל במהלך השנה האחרונה החלטתי שזה פשוט לא הדרך שבה אני רוצה לחיות את חיי ולבזבז את זמני על דברים שאין בהם שום תועלת(מלבד הבעיות הנוספות...)

גילוי נאות, יש לי בבית את המחשב הישן שלי שעליו לא מותקן סינון.
אני לא אוהב להשתמש בו כי הוא עובד ממש לאט וגרוע 
אבל בו השתמשתי בנפילה האחרונה שלי.
אתמול עלו בי מחשבות שוב ליפול בו, וב"ה לא פתחתי אותו בכלל.
העניין שהמחשבות האלה בכלל לא הגיעו ממקום של תאווה, יותר ממקום של למלא את הזמן במשהו שיעשה לי קצת כיף.

אני לא יודע מה לעשות עם התחושות האלו.
אולי כדאי לי לחזור לראות סדרות בתקופה שאני בבית כדי לא להגיע למקומות יותר גרועים...

מתפלל לה' שייתן לי כוחות לנצל את הזמן בורה מועילה

תודה רבה משתוקק, אני קורא לא מעט באתר.
לא תמיד מרגיש שיש לי מה לתרום לאחרים
אני מעדיף לשתוק כשאין לי מה לחדש
אבל כנראה שאתה צודק, זה יכול לעזור לחברים אחרים לקבל סתם תמחכה גם אם אין שם עצות מועילות.

האמת שאני שם לב שרוב השיתופים שלי באתר מטרתם לקבל עזרה
אולי אני צריך גם להתחיל לתת...
(למרות שבחיים האמיתיים אני לא חושב שיש לי את הבעיה הזאת...)

אני יודע שקצת ארוך ולא הכי מסודר, אשמח שתקראו(ותייעצו) בכל זאת....

נפלתי...
אחרי 14 ימים נקיים, ועוד בתקופה לא פשוטה שאני כל היום בבית...

מתחילות לעלות בי מחשבות שאולי אני באמת כן מכור וסתם אני כל פעם מנסה לברוח מההגדרה הזאת
זה באמת חשוב, כי לדעת להגדיר את הבעיה בצורה נכונה זה ההתחלה של הפתרון...

הסיבה שאני מתקשה להגדיר את עצמי ככזה היא שבניגוד למצבים של חוסר שפיות בתאווה שחברים אחרים פה מתארים, אני לא מרגיש שזה ככה אצלי
לדוגמא, בנפילה של היום הייתה לי אפשרות לא ליפול- כלומר ממש שמעתי את הדיון בראש שלי אם ליםול או לא. וקיבלתי החלטה להיכנס לאתרים ולצפות בלי לשז"ל - אבל בסוף נפלתי לגמרי בשז"ל(לא בכוונה...)
למרות שכשאני עכשיו חושב על זה, די נדיר שאני נכנס לצפות באתרים ולא נופל בסוף.
אז אולי זאת בעצם החוסר שפיות המדוברת, ששכנעתי את עצמי שאני יכול להיכנס לראות בלי ליפול...

לא יודע מה לעשות עם עצמי, מצד אחד אני יכול לתרץ את זה במצב שלי שאני כל הזמן בבית(בעז"ה בקרוב נחזור לשגרה) וגם שהנפילה הזאת הגיע אחרי שבימים האחרונים הייתי פחות מחובר לפורום מבדרך כלל.
מצד שני, נמאס לי כל הזמן לתרץ תירוצים אני כבר רוצה להפסיק!!!
אני יודע שהרבה פה מדברים על רק להיום. אבל אם להיות כנה זאת לא המטרה שלי אני רוצה להיות נקי לתמיד!!!
יכול להיות שזאת גם נקודה בעייתית, שהרי אם המטרה להיות נקי לתמיד אז מה זה משנה אם אפול היום ואהיה נקי תמיד החל ממחר. זה מאד מתקשר לי גם לנקודה של ההגדרה שלי כמכור.
אם אני מכור, אז בעצם כל יום שאני נקי הוא נס מכיוון שהמצב הרגיל(ברירת מחדל) הוא ליפול
אם אני לא מכור, אז המצב הנורמלי הוא שאני לא נופל בכלל ולכן אין לי שום עניין להישאר נקי "רק להיום"
האם אתם רואים את השיטה של "רק להיום" כטקטיקה לנצחון בקרב הבודד שיוביל לנצחון במלחמה האמיתית(להישאר נקי לתמיד), או שזו באמת המטרה האמיתית להישאר נקי היום

מתחילות לעלות בי מחשבות לעשות עוד צעד נוסף, 12 צעדים/קבוצות טלפוניות אבל למרות שאני מכיר את כל הערך המוסף שבזה(תיקון המידות/ פגמי אופי) אני פשוט לא רוצה להתאמץ! אני רוצה להיות אחרי השלב הזה!!!

פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי, רוצה לצאת מזה לתמיד!!!

אתחיל מהסוף, התוכנית לא באמת דורשת הרבה מאמץ אלא פשוט התמדה ונכונות.

לגבי הסיטואציה שאמרת, לעניות דעתי בזהירות או ר שזה משקף בדיוק שיש לך את אותה הבעייה.
זה שאני מכור ממש לא אומר שכל יום אני נופל וממש ממש לא אומר שכל סיטואציה כזאת אני אפול ישר ולא תהיה לי בכלל שליטה
אגדיל ואומר שהיו תקופות שהייתי נכנס ממש לסירטוני תאווה מסתכל בהם לא מתגרה לפעמים ואפילו לעיתים נגעל ויוצא, אבל עצם העובדה שאני חוזר לזה כל פעם, שאני ברגעים מסויימים כן מאבד שליטה כמו שתיארת את הנפילה ב"טעות" זה בדיוק מראה את נקודות חוסר השליטה שלי.

מזמין אותך קצת לקרוא אולי ביומן צעד ראשון שלי אם תרצה כתבתי שם בהתחלה גם על חוסר שליטה וגם בסוף על עניין המכור- העניין הוא לא להיצמד דווקא להגדרה אם אני מכור או לא אלא להבין שיש לי בעייה וחוסר שליטה מסויים שם..

עוד אוסיף הסבר קטן על חוסר אונים ושליטה- יש משל לאדם שיודע שהים חזק ממנו ולכן לא מנסה להילחם בגלים אלא מוריד את הראש (יש פוסט על זה של אחד החברים הוותיקים בנושא כניעה) ואני מוסיף למשל:
עדיין זה לא אומר, אם תעמוד בחוף מידי פעם יבואו גלים קטנים שכן תצליח להתגבר עליהם ואם תחשןב שזה אומר שאתה חזק מהים זאת טעות כי בסוף כשתיסחף ויבוא גל גדול שוב תבין כמה אתה חסר כח מולו.

לגבי רק להיום אני משתמש בזה בעיקר לקבל מוטיבציה כל יום ביומו להקפיד על פעולות חיוביות ודברים שצריך לעשות כי כרגע אני צריך את העזרה הזאת.

אוהבים ובהצלחה.

גידי והמשתוקק, תודה רבה על התגובות המחכימות.

אם אני זוכר נכון הצעד הראשון ב12 הצעדים הוא להודות בחוסר אונים מול התאווה.

אם הנפילות שלי הם בתדירות יחסית נמוכה ולא קורה שאני נכנס ללופ של נפילות אחת אחרי השניה,
ובנוסף גם בזמן נפילה אני מרגיש שהראש שלי עובד ואני פשוט מחליט לוותר (בוחר בנוחות רגעית).
איך אוכל להודות בחוסר אונים? אני בכלל לא מרגיש חסר אונים. אני ממשיך להרגיש שאם רק הייתי מתאמץ יותר הייתי מצליח. או אם רק הייתי נכנס יוצר לפורום ביומיים האחרונים (כמו שאני עושה בדרך כלל) הייתי מצליח...
זה לא מרגיש לי חוסר אונים כל עוד שאני תולה את הנפילה בהתנהלות שלי ולא מתייחס אליה כגזירה משמיים.

מה גם שלהתייחס אליה ככזו קצת סותר את עניין הבחירה החופשית.
(למרות שאצל פרעה נמנע ממנו הבחירה אחרי כמה פעמים שבחר לא נכון - אני מקווה שאני לא דומה לפרעה....חחח)

אתמול עלתה לי מחשבה מעניינת בנוגע לתאווה. זה קצת מתקשר גם להודעות האחרונות שלי בשרשור פה.

כפי שכבר ציינתי, המטרה שלי היא להפסיק את הנפילות לגמרי ולא להישאר נקי רק להיום.
בגלל זה אני כל פעם מחפש להוכיח לעצמי שאני בעצם לא מכור.
ואז כשעוברת תקופה מסויימת בניקיון(הרבה פעמים כמעט ללא ניסיונות גדולים במהלכה) אני בעצם משתכנע בזה שאני לא מכור ואם כך אין לי ממה לחשוש.
המחשבה הזאת כשלעצמה מסוכנת בשבילי.
אם אני לא מכור אז לא יקרה כלום אם אפול ואהנה קצת היום, זה לא אומר שום דבר לגבי הנקיות שלי בהמשך. כיוון שאני בעצם לא מכור אז ליפול עכשיו זה סתם הנאה רגעית שאין לי מה לחשוש ממנה.
וכך בעצם אני מכשיר לעצמי את הנפילה שהכל זה רק מחמת הנסיבות (לא נשוי וכו') ואין אצלי שום בעיה שורשית שצריך לתקן....

אני לא יודע אם המחשבות האלה נכונות(למרות שאני מאמין ומקווה שכן), אבל מה שבטוח שהם מסוכנות בשבילי כי זה פשוט לא עובד...

מנסה לחשוב מה הפתרון הנכון עבורי.
קצת קשה לי להגיע להבנה הבסיסית של הרבה חברים כאן של הרגשת חוסר אונים מול התאווה.

רעיון שעלה לי זה אולי לקבל עצמו בהתחייבות להיכנס לקרוא באתר כל יום לתקופה ארוכה(נניח 90 יום), שבעצם תזכיר לי שאני במלחמה ולא יכול להרשות לעצמי עוד נפילה.
זה קצת מזכיר את ה"רק להיום" של התוכנית אבל עם פרשנות אחרת של רק להיום כטקטיקה להתמודדות מול התאווה ולא כאמונה אמיתית שהמצב הטבעי שלי זה נפילה ורק להיום קורה הנס שאני לא נופל.

מקווה שהייתי ברור
אשמח לשמוע מה דעתכם ואם יש לכם עצות בשבילי

תודה לכם ושבת שלום

אני אומר.. אם אתה רוצה לעצמך הוכחה שאתה מכור אז תגיד לעצמך אני מפסיק 90 יום וזהו חוזר להשתמש. רק כדי להוכיח לעצמי שאני לא מכור.

אם אתה באמת לא מכור 90 יום אמורים להיות אפשריים עבורך להימנע.

אם במהלך הדרך הראש התחיל לספר לך סיפורים והשתמשת תדע שזה בדיוק מה שקורה אצל כל אחד ואחד כאן ואצל כל מכור באשר הוא.

אבל לצערי אין פה נפקא מינה בכלל... 
מה זה משנה אם אני מכור או לא? כך או כך אני לא מצליח להפסיק וקשה לי ואני סובל...

לפחות עבורי ההבנה שאני מכור לא עזרה ולא תרמה...

אולי בעצם בהגעה שלי לקבוצות ובנכונות שלי לעשות מה שמכורים אחרים עושים..

אולי בעצם זה נפקא מינה לזה..

אוהבים

תודה חברים מקווה שאצליח לעמוד ביעד.
ב"ה אנ נקי כבר 12 ימים

אתמול הייתה מעידה קטנה, ראיתי איזשהי תוכנית בטלוויזיה שידעתי שיהיה שם קטעים לא צנועים כל כך
ובאמת היו שם כאלה.
ב"ה שזה לא גרם לי לעוררות של התאווה ולא התדרדרתי משם עוד

בנוסף שמתי לב למשהו שאני מפרש אותו כסוג של צביעות אצלי
כשאני רואה משהו לא צנוע בטלויזיה(אני רואה ממש מעט) אם אני עם עוד אנשים אני מיד מוריד את העיניים ולא מסתכל - אפילו אם האנשים שאיתי בעצמם כן מסתכלים
אבל כשאני לבד הרבה יותר קשה לי לוותר על הדברים האלו

מפחד שאני עושה את זה בגלל מי שסביבי ולא כדי לוותר על התאווה

תודה רבה המשתוקק על התגובה המחזקת

אני באמת משתדל די למעט בזמן טלוויזיה (אני גר עם ההורים)

לפני יומיים הייתה עוד מעידה קטנה.
כשעליתי לישון הייתי ממש עייף ואיכשהו נכנסתי לראות קצת דברים שזכרתי שאפשר להגיע אליהם למרות החסימה

ב"ה שבסוף הצלחתי לצאת מזה יחסית מהר ולא ליפול

מתפלל בעז"ה להצליח לוותר על זה לגמרי

הרוצה בחיים אחי היקר!

מצטרף לדברי המשתוקק היקר.
אפשר גם להוסיף על כך את עניין הימים הנוראים.
אדם יכול לחשוב שזו צביעות אם בחודש אלול הוא יכוון בתפילה ויקבל על עצמו קבלות טובות בגלל שהוא מכיר את עצמו ויודע שהוא יכול ליפול במהלך השנה.
אך בהסתכלות אמיתית הכוונה וההשתדלות והקבלות הטובות של האדם בחודש זה מעידים כאלף עדים על הרצון הפנימי של האדם, ללא תחפושת.

אשריך אחי על ההתגברות! מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך בעז"ה.