ברוך ה' 90 יום.
"אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"
המסע עצמו לא תם, אלא הוא ממשיך כל העת.
זהו סימן דרך אחד במעלה ההר ההולך ומסתעף.
העבודה העיקרית תתחיל מעתה, המשך הצעידה בצל ההרים, בשקט ובפשטות.
ראשית כל, אני רוצה להודות לחברים היקרים שנמצאים פה באתר.
תודה על הזכות להצטרף לחבורה היקרה הזאת של חברים ששאיפתם לקדושה ולטהרה.
תודה לכם על הליווי ועל הצעידה יחד, על החיזוקים ועל התמיכה הרבה, בפורום ובאופן אישי.
למדתי רבות מהדרכים המאירות שלכם וקיבלתי חיזוקים ועיצות להמשך הדרך הפרטית שלי.
תודה על שאלות מעוררות מחשבה ועל דיונים חשובים שהאירו נקודות בנופך אחר.
אני חושב שהקריאה והכתיבה בפורום בהחלט תרמו רבות לתהליך. השתדלתי לקרוא, לחזק, ולשתף.
השהות בפורום היא אמירה, קריאת כיוון, והיא עוזרת לשמר המטרה במודעות כל העת, וכשזה חוזר
ונשנה זה חודר פנימה ומקבל תוקף חזק. מכיר אני את נפשי ויודע שזקוקה היא לחיזוקים מעת לעת , ופה השתדלתי להתחזק ולאגור כוחות לימים הזקוקים לאור.
אשמח לשתף אתכם קצת בדרכי שלי, הפרטית.
לא מתוך עמדה של מתן עצות חלילה, אלא מתוך שיתוף אמיתי וכנה.
אני לא חושב שיש דרך אחת בה צריך לצעוד, אלא ישנם שבילים רבים המוליכים אל היעד.
אני חושב שהנקודות העיקריות במסע שלי היו חיזוק הרצון, אמון באדם ולקיחת אחריות אישית.
השתדלתי לברר עם עצמי ולשאול מדוע בעצם אני רוצה להפסיק, בצורה הכי חשופה ואמיתית.
תשובה ברורה לשאלה זו מבררת את המטרה ומסייעת להמשך הדרך ושולחת כוחות גם ברגעים קשים.
הרצון עצמו לא תמיד מבורר היטב וגם הדרך עצמה לא תמיד קלה ולמדתי לחיות עם הקושי הזה ולהבין
שהוא חלק מהתהליך ומהדרך שאני עובר. אני חושב שלא רק סימון המטרה הוא חשוב אלא פירוט הנקודות להשגתה. הצהרת הכוונות חשובה אך זקוקה להורדה לחיי המעשה בפועל, לכלים מעשיים להגשמת היעד.
השתדלתי לעבוד רבות על החזרת האמון העצמי בעצמי, האמון בטוב, בכוחותיו של האדם
להצליח ולהשיג את מטרותיו מתוך אמונה שלימה בה', אחרת זה לא עובד.
מתוך זה נובעת האחריות האישית של האדם על מעשיו.
חדלתי מהמנהג להאשים אנשים אחרים, נסיבות אחרות,
את היצר הרע וכו' ולקחתי אחריות בלעדית למעשיי.
מכיר את עצמי היטב ולא חושב לרגע שזה מאחוריי.
ממשיך בצעידה, תוך עירנות רבה ושמירה יתירה.
מאחל לכל אחד ואחד בהצלחה בדרכו שלו,
אוהב ומעריך אתכם מאוד
תודה רבה לכם
הכרת תודה.
