ברוכים הבאים, אורח

אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן
(0 צופה) 

נושא: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן 8373 צפיות

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 11 חודשים #131373

תודה רבה חברים אהובים על התמיכה ועל החיזוקים.
אוהב ומעריך אתכם, מתפלל ומאמין בהצלחתם בעז"ה.

לאחרונה אני מאוד עמוס תודה לאל, אך הרגשתי חובה להיכנס לכאן ולכתוב אפילו דבר קטן.
לכתוב דווקא היום, יום לאחר ה90, כדי לא לתת מקום למחשבה שהאתגר הזה מאחוריי.


מצרף קטע של בעל "תפארת שלמה" בפירושו להגדה של פסח:

"והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות ג', ח')
"והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העבודה הזאת לכם" (שם יג', יד'),
"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שם יג', ח').

יש לדקדק בלשון בצאתי שהוא לשון הווה. גם מפני מה כל מצות ההגדה בלילה הזאת היא דווקא על ידי שאלת הבן? 
להבין כל זה יש לרמז בזה על מלחמת היצר אשר האדם רואה כי בכל יום מסיתו ומדיחו מן הדרך ואין לו מנוחה ממנו אפילו רגע אחד. לא יפול לב האדם ויתעצב ויקשה לשאול מה העבודה הזאת בכל ימי חיי להיות לי מלחמה הזאת יומם ולילה לא ינוח ולא ישקוט ואמרת אליו תשים על ליבך כי כל זה הוא לטובת האדם בעוה"ז כל עוד נשמתו בקרבו לא יהיה לו מנוחה מיצה"ר כי לולי זאת לא היה לו עוד בעוה"ז מה לעשות ולא היה לו עוד חיות כלל בעוה"ז והיה צריך להיפרד מעוה"ז ללכת אל מקום מנוחתו בעוה"ב וזה בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים כי כן היה עיקר תכלית כוונת הבריאה ללחום את מלחמת היצר כל ימי חייו שלא ישמע לקול מסיתו ומדיחו להפילו ברשת וזהו ענין יציאת מצרים מלחמת היצר.


תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 10 חודשים #133625

חג פורים בתקופת הקורונה, כבר התרגלנו לכך שאנחנו מסתובבים עם מסיכה על פנינו, על עצמנו.

משתף אתכם שאני מרגיש לא מספיק אמיתי עם עצמי, מגלה טפח ומכסה טפחיים.
אני נמצא בתקופה עמוסה וטובה ברוך ה', גם מבחינת נקיות, אבל ההתמודדות עדיין נותרה בעינה.
כשהתחלתי לפסוע בדרך ציירתי את ההרים ואת העליות, ללא התעמקות ושימת לב אל המורדות ואל הגאיות.
מן מציאות שלמה ללא מלחמות וללא התמודדויות ויש כעת פער בין הרצוי למצוי.

לא כתבתי כאן לאחרונה משום שהיה לי רצון להשאיר את הכל מאחור.
את כל המלחמות, את כל הנפילות ומהצד השני גם את ההצלחות שהושגו בעמל רב.
מתוך רצון פשוט ואמיתי לחזור לתחושה של טבעיות, של זרימה של חיים ללא משקעים.
נרתעתי מהמחשבה שההתמודדות הזו תלווה אותי כל חיי, וחשבתי שכל העיסוק בנושא הזה הוא אובססיבי ועליי להרפות ממנו. 
האם זה לגיטימי להרפות או שזה בעצם התכחשות למציאות? התשובה לשאלה זו עוד בבירור עם עצמי.

משום שהמסע הזה הוא אישי וזה אני מול עצמי, אני מרגיש שאני צריך לאפס את הספירה ולהתחיל מהתחלה.
אני צריך להפנים ולפנות מקום בעצמי להתמודדות הזאת, להבין שכרגע היא נוכחת בחיי.
ייתכן ובהמשך הדרך היא תיפסק? ייתכן, אבל אני מודה שאני לא נמצא שם כרגע. 
משתדל לצמוח ולגדול מההתמודדות הזאת בעז"ה.

ב"ה יום 1 לצעידה המחודשת.
תודה רבה חברים יקרים.
אוהב ומעריך.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #133734

בעז"ה, תודה רבה ר' משתוקק היקר!


משתף אתכם קצת במחשבות ובתהיות שעלו בראשי בפורים על כל עניין המסכות.

האם המסכות הן חיצוניות והן נועדו לכסות ולהסתיר או בעצם לחשוף ולגלות את הפנים שלנו ואת מה שבחרנו במודע להראות?
האם הצורה שבה אני חושף את עצמי כלפי חוץ היא גם השתקפות של הנשמה פנימה או שזו תחפושת ששמתי על עצמי והיא נועדה לרצות אחרים?
תחפושת של האחד שלא מתמודד, שלא נופל ושלא עסוק בדברים האלה בכלל.
ובפנים זעקה גדולה של הנשמה שחשה את הדיסוננס העצום הזה.

מצד אחד מנסה להתחיל דרך משמעותית ואמיתית ומצד שני חושש לחשוף ולפתוח פצעים שהגלידו, בבחינת 'הציץ ונפגע'. 
מתלבט גם עד כמה נכון וראוי לשתף בבמה זו בצורה פתוחה ואמיתית מבלי לפגוע בהלך הרוח.
האם אני מסוגל להשלים עם עצמי ולקבל את ההתמודדות הזאת?

שנזכה להסיר מעלינו את המסכות ולהיות נאמנים לעצמנו. 

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134254

ישנם זמנים בהם אני נרתע ומתבהל מן המתחולל פנימה, כמו מבקש לעצום עיניי מראות את צדדיה השפלים והמסואבים של הנפש עד יעבור זעם. 
וישנם עיתים בהם אני מתפעל מן השתוקקותה ושאיפתה של הנפש אל הטוב ומן האור הבוקע ומבקש להופיע ולהאיר.
כמו מן מחול שדים המתחולל בקרבי, קרב איתנים בין שני כוחות המנוגדים זה לזה, בין לילה ליום, בין טוב לרע.


מצרף כמה מקורות מן היהדות בהם מופיע עיקרון חשוב זה:

במסכת ברכות דרש רב נחמן בר רב חסדא את כפל היו"ד בפסוק "וייצר ה' אלהים את האדם" - שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא: אחד יצר טוב ואחד יצר הרע.

הרמב"ם כותב על כך בספרו מורה נבוכים: " ואחר שבארו לנו שיצר הרע הוא ה'שטן' והוא 'מלאך', בלא ספק - רצוני לומר, שהוא גם כן יקרא 'מלאך', מפני שהוא בתוך 'בני האלוהים' - יהיה גם כן יצר טוב 'מלאך' באמת; אם כן זה העניין המפורסם בדברי החכמים ז"ל, שכל אדם נלוו אליו 'שני מלאכים' - אחד מימינו ואחד משמאלו - הם 'יצר טוב' ו'יצר רע' ".

גם המהר"ל מפראג בספרו נתיבות עולם : "ביאור זה, כי היצר טוב הוא כח נבדל טוב באדם, ויצר הרע כח נבדל רע באדם, ולכך הם שופטים ומושלים באדם. שהיצר טוב שהוא כח נבדל, הוא שופט אותו ופועל בו שיעשה הטוב ... וכך יצר הרע הוא כח נבדל פועל באדם שיעשה הרע, ובינונים יצר טוב ויצר הרע פועלים בו".

בספר התניא מבואר שיצר הטוב ויצר הרע מקורם בשתי נפשות. אחת נפש בהמית והשנייה היא הנפש האלוקית.




גם להבדיל, בחילוק מבנה הנפש למרכיביה העיקריים על פי זיגמונד פרויד- איד, אגו, סופר אגו.
האגו נמצא בתווך בין הכוחות היצריים לבין המוסר הנעלה.


עובד עם עצמי להכיר בקיומם ובנוכחותם של שני כוחות סותרים אלו.
לא להיבהל מן המשיכה אל הרע ומצד שני לא להצדיק את כוחו והיאחזותו.
להבין ששם, בקו התפר הזה, בין כוחות מנוגדים אלה, שם נמצאים כוחות החיים.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134357

חבורה קדושה ויקרה כל כך!

מעדכן ומשתף שלצערי הרב, נפלתי הערב.
זו בהחלט נפילה כואבת לאחר תקופה טובה ונקיה ב"ה.
מנסה לשחזר ולכתוב לעצמי את הסיבות שהובילו אל הנפילה.
מצד אחד אני מבין שזה חלק מתהליך כולל ומצד שני אני לא רוצה להצדיק אותה.


תודה לה' על תקופת נקיות, ממשיך הלאה.
בענווה.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134423

תודה רבה ר' המשתוקק על התמיכה הרבה, שה' יברך אותך חבר יקר.

ב"ה יום ראשון של נקיות, ובתחילתו של היום השני.
לומד להעריך את ערכו של היום הבודד, את הכאן והעכשיו.
התרגלתי לחפש תוצאות מיידיות ללא מאמצים וללא השקעה.
כמה טוב ומאיר הוא רגע קטן בודד של טהרה ושל שליטה עצמית.
מתפלל להיות נאמן לה', לעצמי ולדרך במהלך כל ההתמודדויות והקשיים.

מצרף את מכתבו המחזק שכתב הרב יצחק הוטנר לתלמידו, נותן קצת פרופורציות לתהליך.

אהובי וחביבי, שלום וברכה!

מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי.

דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה.

רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב.

באנגלית אומרים - Lose a battle and win the war - דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בוודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך.

החכם מכל אדם אומר "שבע יפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע.

אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.

אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל השבע פעמים הללו. בשבילי עבודת היסוד היא שבמשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המסכת שלמדת. לא תכחיש את זה, זו היא העובדה המכריעה. בעובדה זו גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים שלך.

הנך כותב: "לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל. אבל חבל, כבר אבדה תקוותי". אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם אתה לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית המדרש?!

מכיר אני אותך שאינך בעל העזה כזה, שלא שהם הם הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא, הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ"ל הן אותיות של "סוף הכבוד לבוא". אין שביל הכבוד מתפתל דרך מישור: שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי דרך וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? - הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש.

מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו במכתב. הכוונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא הייתה לי הכוונה אלא לקו הכללי. בנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים.

אתה הוא השתול בבית השם!

בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך

יצחק הוטנר.

נ.ב. עכשיו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מנוגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134464

לצערי הרב אני מעדכן על נפילה ולשמחתי משתף על קימה מחודשת והמשך צעידה במסלול.
לרוב, לאחר הנפילות אני מתמקד בנפילה עצמה ובנסיבות שהובילו אליה, משקיע בה תשומת לב רבה.
הפעם אני רוצה לתת יותר דגש דווקא לתקופת הנקיות, מה סייע בידי בס"ד להישאר נקי בתקופה הזאת.

כמו ילד קטן בגן משחקים שקם ונופל.
אחד יבחר להסתכל על הילד שכל הזמן נופל שוב ושוב,
ואחד יבחר לראות את הילד שכל הזמן קם וממשיך ללכת.

ברגע שאני אומר  שנפלתי, בעצם משתמע שנפלתי מהמקום הטבעי שלי, מהמקום המובן מאליו שלי, של ההצלחה, מהמקום של הציפיות של האנשים סביבי, הציפיות שלי מעצמי.
ברגע שאני אומר שאני קם, אני בעצם לא מתפעל מהנפילה אלא דווקא מהקימה שלי ומההתחדשות והשאיפה הלאה למרות הנפילה.


שנזכה להתמקד בטוב ובהתקדמות שלנו בתהליך.
"כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי"
קם מחדש, ממשיך לצעוד.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134465

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהב אותך אחי היקר!
כל הכבוד על השיתוף והכנות !

שאלה, למה נראה לך שתצליח בעתיד? 
למה שהמצב יהיה שונה? האם משהו השתנה? 
שוב תודה כל הכנות המפורטת, אני מאוד נהנה לקרוא אותך גם כאן וגם באישי! 

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134471

תודה רבה ר' שמעון היקר, אני גם לומד ממך אחי ומתחזק מהדרך שלך.


אז ככה, בעקבות השאלה שלך אחי אני מרגיש שאני צריך לספר משהו שלא שיתפתי עד עכשיו.

ברוך ה' הייתה לי תקופת נקיות ארוכה ובכל התקופה הזאת הייתי עם פלאפון ללא סינון כי יש לי בו שימוש לעבודה ואכן בס"ד לא היו לי נפילות באינטרנט במשך כל התקופה הזאת.

אני יודע שהרוב המוחלט של החברים היקרים כאן הם נגד פלאפון ללא סינון, ובצדק, זה בהחלט לא מתאים לכל אחד. אבל ישנם אנשים שדווקא ההגבלה הזאת תייצר אצלם רצון חזק לחפש, יכול להיות שזה נובע אצלי מתוך מרד, שבירת מוסכמות ואי קבלת העובדה שמשהו חיצוני מגביל אותי, את האני שלי.

בכל התקופה שבה הייתי נקי השתדלתי להיות אמיתי וכן עם עצמי ברמה מאוד גבוהה.
קבעתי לעצמי כלל מאוד ברור שברגע שאפול באינטרנט אחזיר את החסימה באופן קבוע.
ואכן בעקבות הנפילות האחרונות שהחלו באינטרנט החלטתי להתקין היום בבוקר את הסינון על הפלאפון.

משתדל להבין שלפחות כרגע יש צורך בהגבלה ובעידון של כוחות חיים בעצם בשביל להגביר את כוחות החיים בעצמם.
כמו זרע הנשתל באדמה שעובר תהליך של הגבלה, של רקבון לפני שהוא מקבל חיות וצומח.
בבחינת היעדר לפני הקיים, החושך לפני האור, לילה ליום.

תודה רבה חברים יקרים שאתם צועדים איתי.
אוהב ומעריך אתכם.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134478

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899
אוהבים אותך אחי! אשרייך שקמת מיד חזרה אחרי הנפילה!

תודה רבה על הכנות ועל השיתוף.

אני למדתי בתכנית שהטבעי שלי זה להשתמש.. זה הטבעי שלי וזה הברור מאליו..

ההפתעה היא לא שאני נופל כי זה ברור..

ההפתעה היא כשאני מקבל יום נקי. זה החידוש וזה הנס. כל יום נקי הוא נס.

אבל חשוב לעשות כל מה שאני יכול בשביל זה כי אם אני אשב חיבוק ידיים אני פשוט אזרום לטבעי שלי שזה להשתמש..

אוהבים אותך ותמשיך לבוא ולשתף

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 9 חודשים #134529

תודה רבה מתרפא ומשתוקק אחיי היקרים כל כך.

ב"ה שלושה ימי נקיות. 
מתחיל להרגיש שהאורות הגבוהים מתעמעמים בבחינת פוחת והולך. בדרך.
כמו ילד קטן הלומד לרכוב על אופניים וכעת נוסע ללא עזרת גלגלי העזר ההתחלתיים.
האדרנלין הראשוני ירד ומתחילים להרגיש את עולה של הדרך.

משום מה, תמיד היה בי חשש ממחוייבות.
המילה הזאת תמיד הייתה גדולה בעיניי וגרמה לי להרגיש כלוא בתוך כלוב בין ארבע פינות.
היא גורמת לי להרגיש שאני צועד במסלול נצחי ללא יכולת לסטות ימין ושמאל.

מדוע קשה לי כל כך לקבל החלטה ברורה וחד משמעית?
מדוע יש צורך מידי פעם לעצור ולעשות בדק בית האם אני שלם עם עצמי או שלא?
אני עוד בתחילתו של המסע וכבר שומע קולות המנסים לערער ולקבול על החלטתי.

ממשיך בדרך למרות שאין כרגע תשובות לכל השאלות.
אוהב ומעריך אתכם חברים יקרים!

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 8 חודשים #134847

דווקא עכשיו בחג הפסח, חג החירות, אני מתפלל להרגיש עבדות אמיתית מהי.
מנסה להבין מה מרגיש עבד, מה המחשבות שלו, מה פעולותיו, איך נראה סדר יומו.
ומתוך אותה עבדות לחזק בנפש את הרצון הטבעי המתבקש לתקווה, לשינוי ולחירות אמיתית.

מרגיש שישנו צורך נוסף לבירור מושג העבדות.
תמיד הסתכלתי על המילה עבדות בתור מושג גדול ומאיים.
תיאור מצב בו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר בכל רמ"ח איבריו,
דבר המלווה בשינוי דרסטי ובפגיעה בחירותו האישית ובמהלך חייו התקינים.
בשל מחשבה זו, תמיד הרחקתי את מושג העבדות מהתמודדות האישית שלי,
משום שבפועל לא ראיתי פגיעה ממשית בחיי האישיים והם המשיכו להתנהל כשורה בכל התחומים.


האם ישנו מצב בו אדם יהיה עבד והוא לא ישים ליבו לכך? במחשבה פשוטה, קשה לתאר מצב כזה. 
הרי כל דקה ודקה, העבדות זועקת מתוכו וכל ההוויה סביבו וכל פעולותיו נובעות מאותו מצב של עבדות.
וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.
מדוע שאדם לא ישתחרר מן כבלי העבדות? האם בשל איבוד התקווה לשינוי או התרגלות למצב השעבוד?


בעצם עבדות, היא אינה השאלה האם האדם משועבד למישהו, אלא האם האדם הוא עבד או שהוא אדון לעצמו.
הרי יש עבד שרוחו מלא חירות, ולהיפך - בן חורין שרוחו רוח עבד. החירות היא אותה הרוח שיש לאדם, אם האדם שואף לעצמיות שלו להיות הוא עצמו, מי שהוא באמת, ולא להיגרר אחרי רצונותיהם של אחרים או תאוותיו, אז הוא מלא חירות.
אך אם שאיפות האדם הם חיצוניות לו, הוא שואף להיות אדם אחר או לעשות דבר שמישהו אחר קבע, שיעבוד חיצוני או אפילו תלות בדבר שהוא איננו האדם עצמו, אין הוא בן חורין אלא עבד גם אם בפועל אין אדון שמשעבד אותו. 

שנזכה להפנים את מושג העבדות ומתוך כך לצאת לחירות אמיתית בעז"ה.
תודה לכם חבורה קדושה ויקרה.
אוהב ומעריך מאוד.
הכרת תודה.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 8 חודשים #134858

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שמחתי מאוד לקרוא את דבריך אחי
חיזקת אותי

זה הזכיר לי את מה שאומר המסילת ישרים הקדוש
לגבי מידת הזהירות
וזה פשט מקרא
משה רבנו הולך לפרעה ואומר לו לשחרר את עם ישראל
מה פרעה עושה? מוסיף להם עוד עבודה ומתרץ דבריו
"נרפים אתם נרפים"
מה פשט? אם יש להם זמן ורעיונות על חירות כנראה שהם לא מספיק עובדים...
הם נרפים. עבד טוב לא חושב. זה מכניס לו כל מיני שטויות בראש על להתקדם ולהשתנות...
לא מתאים לפרעה/ליצר הרע.

כשמתחילים לחשוב ולרצות במוקדם או במאוחר יוצאים ממצרים...
וודאי שצריך להלחם ולהתפלל וכו' אבל הנקודה הובנה
אנחנו בדרך! איזה שמחה!
בהצלחה אחי שבת שלום וחג שמח

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 1 חודש #140152

נכנסתי לכתוב על ציון דרך קטן, אך משמעותי, במסע האישי שלי.

בהתמודדות שלי, ראיתי שישנו דפוס פעולה מסויים שתמיד גרר אחריו נפילה.
אך בשבוע שעבר, לראשונה, פעלתי אחרת ונשארתי נקי ב"ה.

אחר כך יצא לי לחשוב עם עצמי מה בעצם קרה שם,
והגעתי למסקנה שלא בהכרח אותו גורם הוא זה שהוביל לנפילה,
אלא המחשבה שאותו גורם מוביל לנפילה, היא עצמה גרמה לנפילה.

בעצם, איבדתי באיזשהו מקום את הבחירה להחליט האם זה מוביל לנפילה ופשוט פעלתי על אוטומט.
"עבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר", מן מנגנון חיזוק עצמי שחזר על עצמו שוב ושוב וכל נפילה רק חיזקה את ההתניה הזאת ביתר שאת.

פועל בזמן האחרון לנתק קשרים ופרדיגמות ישנות שהשתרשו בי במהלך השנים.
משפטים ששימשו כאצטלה של אמיתות ועובדות, ובפועל הצדיקו את הנפילה הבאה.
כולם נופלים, אם עשית את זה זה בהכרח יוביל לזה, וכו', לא רלוונטי עוד.

אסיים בציטוט של ויקטור פרנקל:
"בין גירוי לתגובה, מצוי כוחנו לבחור בתגובתנו. בתוך תגובתנו קיימות צמיחתנו וחירותנו".

מתפלל לה' שיעזור לי לחזור אל אותה החירות הפשוטה,
אל היכולת לבחור.

תגובה: אפילו מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן לפני 3 שנים, 1 חודש #140201

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

אמן. ד' יתן לך ברכה והצלחה רבה
תמשיך לעבוד אחי, העמל שלך מכה גלים ופועל פעולות אדירות.
מאמין בך.
בהצלחה

זמן ליצירת דף: 0.78 שניות

Are you sure?

כן