ברוכים הבאים, אורח

כותב בפעם הראשונה בחיים
(0 צופה) 

נושא: כותב בפעם הראשונה בחיים 8188 צפיות

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140482

בוקר טוב חברי וזאת חנוכה שמח..
הבוקר היה קשוח..התחיל אומנם טוב אבל החל משמונה בבוקר אני מרגיש מעין לחץ למטה, מעין עקצוצים כאלה שדוחפים אותי בכוח רק לראות כמה דקות...רק להסתכל על כמה סרטונים "וזהו"... ממש זהו...
אולי זהו לספירה, אולי זהו לכל מה שכבר עברתי בשבועיים האחרונים..
ברוך ה' במאמצים רבים אני מצליח להתמודד עם זה..עשיתי סיבוב קטן ישבתי על פרוייקט שלי והצלחתי לפתור איזה משהו ומקווה שזה נרגע..אני יודע שזה יחכה לי בפינה הבאה ואני מקווה שאצליח להעביר את היום הזה בצורה טובה...
זאת חנוכה זה יום מיוחד מאוד, וכנראה דווקא בגלל זה היצר עובד קשה היום כדי להפיל אותי.
אבל אני יודע שאם אצליח להתגבר עליו היום זה יתן לי כוח אולי לימים אחרים, מתוך הקדושה של חנוכה ומתוך היום המיוחד הזה.
חנוכה שמח וחודש טוב לכולם
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140483

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 721 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 333

תודה ששיתפת על ההצלחה! לא מובנת מאליה.
אגב,לגבי ההודעה הקודמת, מקוה שאתה לא מרגיש מחויב להגיב על פוסטים אחרים. אין פה משא ומתן ואני מקוה שאף אחד לא מצפה לקבל תגובות בתמורה. כל אחד משתתף במה שטוב לו. 
תצליח! 

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140485

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
עשר שמעון כתב on 01 דצמ' 2021 08:37:

צורצור כתב on 01 דצמ' 2021 08:26:

המתגבר100 כתב on 30 נוב' 2021 09:23:

בתוך כל הכיף הזה יש נקודה אחת קטנה שמקשה עליי.
ההתנהלות שלי עם הפורום ועם השמירה על קשר עם החברים כאן או בפלאפון בהודעות וכו' דורשים ממני את כל כולי. כל רגע פנוי שיש לי אני מרגיש שאם אני לא אהיה כאן אני אפול, אם אני לא אקרא עוד חיזוק אחד אני אפול. כי כידוע הנפילה אצלי היא עניין של שניות..
אין תהליך אין הדרדרות, יש:
כניסה-צפייה-נפילה
אז מה עושים? אז אני נכנס לכאן וכותב וקורא וככה לרוב זה עוזר לי להתמודד.
אז מה הבעיה אתם שואלים...כיף לך יש לך פיתרון..
אז זהו שהפתרון הזה גורם לי להיות טוטאלי..להיות מוחלט... או שאני מתעסק בהתמודדות עם התאווה כל היום ואז אני לא מצליח להתרכז בכלום חוץ מזה..או שאני נופל...
אני רוצה להיות טהור אני רוצה לשמור על עצמי, אבל אני רוצה גם לחיות.
אני רוצה להיות מרוכז בפרוייקטים שיש לי, אני רוצה להתרכז בלימוד התורה אני רוצה להיות מרוכז בבית שלי.


המתגבר, אני רוצה לחלוק כאן קצת על מה שכתבו לך חברים.
לא חושב שיש כל כך הכרח באתר, ומאמין שתוכל למצוא דרך להיות פחות טוטאלי לאתר.
עבורי האתר שימש ומשמש בעיקר ככלי, כפתרון מקומי, וזו גם הסיבה שאם אין פתרון שורשי, אז צריך להיות באתר כל הזמן, כדי לפתור כל הזמן את הבעיה המקומית.
אני מוצא לעצמי מעט תוכניות אחרות לחיים בריאים.
מאחל לך שתמצא לעצמך תוכנית לבניית חיים בריאים


צורצור אתה ממש לא "חולק" על מה שכתבו חברים.. 
אם קראת את 2 התגובות אז וודאי שמת לב שאין שום מחלוקת. 

אני חושב שכולנו חושבים ואומרים כאן אותו דבר.  
אין צורך 'לחלוק' 


דווקא מכור תמיד חייב "לחלוק" 
כלומר, לשתף את רגשותיו עם חברים לדרך ולהשתחרר מהעומס הרגשי, או לחילופין - לבחון בצעד ארבע את הסיטואציה ולמצוא מה החלק שלי.

ומי שלא חולק - מתחלק במדרון החלקלק של התאווה...

עד כאן ההתחכמות שלי להיום. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140497

הייי חברים, 
עוד יום עובר ברוך ה', והיום הייתי עמוס ועסוק עד שלא חשבתי בכלל על תאווה.
אבל עכשיו התיישבתי בעבודה ואני עובד במחשב ואני לבד בחדר, ואני חושב לעצמי מה יקרה אם רק אכנס לכמה דקות ואראה קצת.
ויש לי דחף אוייי איזה דחף.
ופתאום אני לא מבין איך אני מצליח לשלוט בזה ולהגיד לעצמי חכה כמה דקות, תיכנס לפורום תקרא קצת דברים שהחברים כותבים, תשתף קצת משלך, והנה אני כאן.
האם זה עוזר, ברמה מסויימת כן, ברמה שנותנת לי את התחושה שאני מסוגל להתגבר רק להיום.
אני נקרע שוב בין הצורך להמשיך את מה שאני עובד עליו, לבין הפחד שאם אני יעזוב כאן אני אפול...
לא בא לי ליפול, אני רוצה הפעם להצליח מעל ומעבר, אני רוצה להיות טהור, אני רוצה להיות מסוגל להתמיד במשהו אחד בחיים שלי.
אני לא מצליח להתמיד בכלום...פעם אמרתי שהדבר היחיד שאני מתמיד בו זה "חוסר ההתמדה"...
וזה מאוד מבאס אותי כי אני רוצה ללמוד תורה בקביעות, והתחלתי המון ספרים שחלקם זה רק עמוד אחד או רק כמה שורות, ואני לומד גם אנגלית וצריך רק חמש דקות כל יום והתחלתי ספורט שמצריך רק עשר דקות ביום, ושלא לדבר על תפילה שאני כבר שכחתי איך היא נראית...
מה עושים חברים...אני רוצה הכל כאן ועכשיו...
אבל אני גם רוצה להמשיך להיות טהור.
תתפללו עלי שיהיה לי כוחות, תתפללו שאוכל להתפלל על עצמי, תתפללו שאוכל להתמיד בלימוד תורה שלי. ושאוכל לשמוח בכל הטוב שיש סביבי...
תודה לכם חברים שאתם כאן איתי, מקווה להתמיד בשיתוף כאן...
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140499

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

בס''ד 

מזדהה מאוד מאוד! אוהבים ממש!!

תודה על השיתוף הכנה!


עוזר לי מאוד לחזור כמו מנטרה: רק להיום. 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140501

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 35 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 777

אוי המתגבר היקר. מזמן לא נכנסתי לכאן, והקב''ה זימן לי להיכנס לכאן בשביל לקרוא את מה שכתבת. ולבכות איתך. 
בוכה עליך. בוכה גם עלי. כן זה מאד מזכיר כנראה את האופי של המתמכר חוסר ההתמדה.
אני נזכר בזמנים הקשים הללו. אני עצמי נכנעתי, ויש לי חסימה. ב''ה בזכות זה מפוכח עוד מעט חודש. - אבל אין ספק שחובה שילוב של מלחמה. בלי זה לא הייתי מתקרב לשנה נקיות. 
תמשיך לשתף. נמשיך לעקוב ולהתפלל. 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140509

היי חברים עוד יום עבר ואני כבר מתחיל להרגיש את הרצף.
16 יום הופכים ל17 והמספר הזה גדל מיום ליום...
עם הצמיחה שלו מתחיל גם החשש שיש לי כבר מה לאבד, כל כך הרבה ימים נקיים שברגע אחד יכולים להעלם ולהימחק...
ברוך ה' אתמול עם כל הלחצים והמתח שהייתי בו כשכתבתי, הצלחתי להתגבר שוב על התאווה הרגעית הזאת ולעבור את הערב בנקיות מוחלטת. מקווה שהיום הזה יעבור בצורה נעימה וקלילה ולא אצטרך שוב לרדוף ולעצור את עצמי בגלל התאווה...
כיף גדול להיכנס ולקרוא את הדברים שלכם, ואני גם מקבל למייל עדכון על הודעה חדשה אז זה אפילו משובח יותר, כי באמצע המירוץ של היום לעצור לשתות קצת מהמילים המעודדות ולהמשיך בדרך.
ואוו זה לא נתפס מבחינתי להחזיק 17 יום. אני יודע שהצלחתי בעבר יותר, אבל בחצי שנה האחרונה לא הצלחתי לצבור יותר משלושה ארבעה ימים לא נפילה, או לצערי ללא שלוש נפילות.. וזה מאוד מעודד כי אני לא נמצא כאן כל היום אלא בעיקר כדי לעדכן כדי להתעדכן וכדי לשתף בשעות הקשות, אבל ברוב היום אני מצליח להמשיך את היום יום שלי.
אז תודה לכם על הכל ואני אשתדל להמשיך לשתף.
נקי רק להיום
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140534

שבוע טוב חברים,
איזה כיף לעדכן שברוך ה' אחרי סופ"ש ארוך אני עדיין נקי.
21 ימים נקיים זה כיף גדול.
קצת מתחיל להרגיש את התחושות שהיו לי בהצלחה הקודמת, קצת שמח בהתקדמות שאני עושה.

אבל הלילה כמו בפעמים הקודמות, ככל שההצלחה מתקדמת ככל שהספירה גדלה, ככה מתחילים לצוץ כל מיני דברים.
הלילה התעוררתי מחלום על תאווה חלום מוחשי מדי. ואז יש מצב ביניים בין ערות לשינה שבו אתה ממשיך את החלום בראש, אתה מפתח אותו למקומות שאתה רוצה.
ושם שניה אחרי שאני ממשיך את התאווה שהתעוררתי ממני, ברוך ה' הצלחתי לעצור ולקום מהמיטה ולהגיד עד כאן, אם תלך לשם זה יגמר לא טוב.
ואני מודה לה' על הכוחות לעשות את זה.
החלום לא היה על מישהי ספציפית או משהו שאני יכול להגיד שחשבתי עליו, פשוט זה היה. אבל אני במקום טוב יותר.

רוצה לשתף אתכם בחידוש מדהים שראיתי בשבת אומנם על פרשת מקץ אבל כל כך רלוונטי להתמודדות שלנו.
פעמים רבות אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא שמחים בלימוד התורה למה הדברים החומריים לא באים לנו בקלות?
האדמור מסלונים מחדש שלכל יהודי יש מכסה של הנאות ושל סבל שהוא צריך לעבור בחיים או ביום יום. את המכסה הזאת הוא בוחר איך למלא.
אדם שממלא את ההנאות שלו מתאווה, כלומר רואה סרטים מוציא זרע לבטלה, ונהנה מזה, הוא בעצם מסיים את מכסת ההנאות שלו על זה, ואז בשאר היום הוא צריך למלא את מכסת היסורים, וממילא כאשר הוא יגיע ללימוד תורה הוא ירגיש יסורים וסבל, כאשר הוא יגיע לעסק שלו הוא ירגיש סבל כי הוא כבר סיים את מכסת ההנאות שלו. לעומת זאת אדם שמתאמץ וסובל מאוד במלחמה עם היצר, ולא מוכן לוותר ליצר הרע, אדם כזה מסיים את מכסת הייסורים שלו על המלחמה בתאווה, ומימלא במהלך היום נשאר לו רק את מכסת ההנאות, ואז הוא יראה הנאה בלימודו הנאה עם הילדים והאישה הנאה עם העסקים.
שבעזרת ה' נזכה להנאות אמיתיות, ונדע לנצל אותן לדברים טובים.
שבוע טוב חברים
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140544

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 7 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 497

מתגבר היקר כל הכבוד שחזרת לפורום,
הייתי בפורום ועזבתי ואני מצטער על כך,
אשריך שהיה בך הכוח לחזור ולהתקדם הלאה.
אוהבים.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140552

קדימה היקר, 
כמו שכתבתי לך אצלך, גם אתה כאן, זה אומר שגם לך יש את הכוח לחזור...
שמח שאתה כאן איתי, בהצלחה בהמשך הדרך...
מה קורה חברים?
אני לא יודע מי עוקב אחרי מה שאני כותב כאן, ואני לא בטוח שזה משנה.
אבל אני רוצה לשתף במה שעבר עליי היום.
היום 22 ימים נקיים כבר לגמרי לגמרי. בלי שום תאווה ומחשבה ובלי שום הרהור בשליטה...
אז למה אני מספר את זה. כי היום אחרי יום כל כך מושלם פתאום אני קורא הודעה שמסבירה שכל הסרטונים והתמונות שהורדנו בטלגרם נשמרים בתיקיה אחרת, כלומר לא כמו תמיד אלא בתיקייה אחרת, וראיתי איך מגיעים לתקייה החדשה.
אלא מה? התיקיה הזאת לצערי עמוסה בסרטים ותמונות שראיתי לפני חודשיים כשנפלתי שוב ושוב.
אז בדרך למחוק משם את הכל, היצר השתלט עליי ואמר לי תראה שנייה לפני שאתה מוחק..ואני הלכתי אחריו, ראיתי שתים שלוש דקות, ומחקתי מיד הכל.
אז אני שמח- למה אתם שואלים? כי בימים אחרים הייתי כבר עמוק בנפילה הייתי עמוק בצפייה ובהורדה של אחרים.
אז אני שמח שה' עזר לי למרות המראות שראיתי בכמה דקות האלה, עדיין אני נקי ולא פגמתי בבית קודש, עדין ידעתי לעצור את התאווה לפני שהדם מתחמם. ועל זה אני שמח.
הקושי הגדול הוא ששוב אני יושב בערב לבד, אשתי הייתה עייפה והחליטה שהיא הולכת לישון, אז אני שוב לבד וקצת עצוב ומבואס ששוב היא בוחרת לוותר על הביחד. לאו דווקא ביחד מבחינה פיזית, אלא ביחד שנשב קצת ונדבר ונאכל...
אז זה מבאס אותי ממש ואני יודע מה קורה שאני מבואס..
אבל בחרתי להיכנס לכאן ולשפוך, בתקווה שזה יעזור ויקל עליי.
ה' תעזור לי לעבור את היום הזה נקי ושמח.
נקי רק להיום ושמח על כך כל כך 
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140553

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 277 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2093

אוהבים אותך
גם לי טלגרם זה היה טריגר עצום
והנה, עבר שנה בלי טלגרם במחשב ואסירות תודה אני נקי מפורנו.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 6 חודשים #140577

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 35 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 777
כל הכבוד תמשיך להתגבר ולהצליח. 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 5 חודשים #140584

היי,
אני עדיין כאן, עדיין נקי, ושמח מאוד.
נכנסתי לשתף, אבל הייתי עסוק בלקרוא ולכתוב במקומות אחרים.
התחזקתי מאוד מכמה דברים שראיתי כאן בפורום, ונכנסתי רק לשתף שברוך ה' הימים האחרונים עוברים טוב, ואני מתקדם עוד קצת לעבר המטרה, והיא נקיות של יום אחד. ועוד אחד. ועוד אחד.
אז ברוך ה' מתחילים כמה תהליכים בחיים שלי, כמה שינויים וכמה כאבי ראש חדשים, אבל בעזרת ה' אדע להתמודד גם איתם ולקחת אותם צעד אחד קדימה.
אוהב אתכם ומעריך את הדרך שאתם עושים איתי
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 5 חודשים #140616

בוקר טוב חברים,
29 יום נקיים לגמרי, לא מכוחי ולא מחסדי, פשוט רצון ה' לשמור עליי נקי.
כמובן שאני עדיין לא מתוקן בהמון דברים בעבודת ה' שלי אבל אני מנסה להשתפר.
עברתי שבת טובה מאוד, אומנם היו גורמים שונים שניסו לערער אותי ולעצבן אותי, אבל ברוך ה' לא נתתי לעבודת ה' להיפגע מזה.
זו שבת ראשונה אחרי המון זמן שאני מצליח להתפלל את כל התפילות- ערבית שחרית מוסף ומנחה וכמובן גם ערבית של מוצא"ש.
הייתי צריך לעשות המון כדי שזה יקרה, לקחת ילד איתי לתפילה בערב כדי לא להשאיר אותו לבד עם אשתי שלא יהיה לה קשה. לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להספיק ללכת להתפלל בנץ כדי להספיק ולחזור להיות עם הילדים כשהם קמים. וכנ"ל לוותר על מנוחת הצהרים ולשבת ללמוד תורה. קל זה לא היה. אבל זה היה מספק מאוד. למדתי כמה דברים שפספסתי במהלך השבוע האחרון ואפילו היה לי זמן לעיין באיזה סוגיה הלכתית שעניינה אותי מאוד. פתאום בשלוש וחצי בצהרים אני ממוצא את עצמי מוקף בשבעה ספרים שונים. וזה היה מספק. עד כדי כך מספק שמאז כבר כמה ימים אני מסתובב ומסביר את המהלך ההלכתי מהמקורות ועד הלכה למעשה.
כמובן שגם מבחינת התאווה לא הסתכלתי על אף אישה ולא הרהרתי מחשבות של הלוואי ויהיה ככה או אחרת עם אישה זו או אחרת. בשבתות קודמות זה היה קשה אבל הקב"ה עוזר.
אומנם הקב"ה לא עובד אצלי, הוא רוצה את הצעד שלי, הוא רוצה שאפתח לו פתח קטן לא רק רצון כללי אלא גם מעשים בפועל, פעולות, אבל כשהוא רואה שאני עושה את כל מה שאני יכול (וברור לי שעם הזמן אני יעשה יותר ויותר...) הוא נותן את החלק שלו, שגם אם מגיע לי ניסיון ותאווה לראש, יש לי את הכוחות להזיז אותה מעט לעסוק בדברים אחרים שקצת מעבירים את התאווה ומחזירים אותה למקומה הטבעי- לא אצלי בנשמה הטהורה.
אני מתפלל לה' שיעזור לי להבין את עצמי ולא לשפוט אותי לחומרה, לא לכעוס על הכשלונות שלי ולא ללכת שולל אחרי היצר הרע שרוצה להגיד לי שאני טמא ומגעיל וזה שצברתי 29 ימים נקים זה סתם, וברגע אחד הוא מפיל אותי (למרות שאני יודע שהוא מסוגל, אבל זה לא סתם!!)

השבוע התחלתי קשר בהתכתבות עם בחור מהפורום, הוא חשב שאני יכול לעזור לא, אבל מה שהוא לא יודע שכמו שאולי אני עוזר לו, אני קודם עוזר לעצמי. פתאום יש לי משמעות, יש לי משימה.
אני צריך לתת דין וחשבון. ופתאום עלתה בי המחשבה: ומה מול אדם רגיל שאני אפילו לא מכיר, אני עסוק כל כך בדין וחשבון שאני צריך לתת לו, עד כדי כך שכאשר הייתי בערב לבד וישבתי על המחשב והייתי פסע מלהיכנס ורק לראות קצת, והשאר כבר ידוע לכולם. העדפתי לעצור ולכתוב כאן בפורום ולכתוב לו ובכך להתגבר על התאווה שלי, אז כל שכן בורא עולם שמלווה אותי יום יום, דואג לי שומר עלי נותן לי את כל צורכי ואולי אפילו יותר מזה, על אחת כמה וכמה.
דבר אחרון להיום, התחלנו ברוך ה' את תקופת השובבים. התקופה הזאת היא תקופה גדולה מאוד בעוצמתה ובאורות שיש בה, אבל כגודל האורות כך גודל החושך והנסיונות.
השטן מגן על התקופה הזאת מכל משמר לבל ינצל בה אדם מתאווה כזו או אחרת.
חכמי התלמוד אמרו על תקופת הגאולה יתי ולא אחמינה- שיגיע ולא אזכה לראותה, בגלל גודל הקילקולים והבעיות שיהיה בתקופה הזאת. אבל היה אחד רב יוסף, שהיה עיוור, והוא דווקא מהמקום הזה שלא רואה רק את המיימד החיצוני אלא מתסכל תמיד פנימה, הוא רואה את גודל התקופה ואומר יתיי ואזכה ואשב בצד הגללים של החמור. אתם מבינים.?? החמור- החומר של העולם הזה עושה גללים בכמות כזאת גדולה שאנשים יכולים לשבת ולהסתתר מהשמש- מהאור הגדול. והוא בגדלותו אומר עם החושך בתקופה הזאת כזה גדול זה אומר שיש שם אורות גדולים, ואני רוצה להיות חלק מזה.
אז שנזכה לראות את האור בתוך התקופה הזאת, שנזכה לאסוף את הניצוצות לתוך ליבנו. ושנדע גם אם נפלנו וגם אם נכשלנו דווקא בתקופה הזאת. ניתן לקום וניתן להמשיך הלאה.
בשורות טובות לכולם,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 5 חודשים #140691

טוב בוקר טוב חברים, שבוע טוב,
אנחנו עומדים בפתחו של שבוע שובבים שני.
שובבים כידוע הוא זמן מיוחד לתיקון הברית, לחיזוק הקשר לריבונו של עולם.
 הארי ז"ל מסביר שדווקא בשבתות אלא יש כוח לפעול כי אלו הפרשות של היציאה משעבוד (פגם הברית) לגאולה (החלמה וחזרה אל האני העצמי הטהור).
בשבועות הללו לצד הקדושה הרבה שיש בהם, יש גם המון נסיונות שמטרתם לברר ולהעמיק את הקשר שלנו לדרך ולריבונו של עולם. הנסיונות האלה מטרתם לרומם אותנו, בבחינת "נס להתנוסס" דווקא על ידי הנסיון אנחנו מבינים את מעלתינו וכך מתעלים לקומה הבאה.
ברוך ה' אני ניצב כאן מולכם עם 35 ימים נקיים. לא פשוט בכלל אבל כאשר הקב"ה זורק אותך לתוך מקווה כל כך גדול של התקופה הזאת, אני לא רוצה לצאת החוצה לרגע.
מודה ומתוודה, וכאן אני מזכיר את חטאי, ביום חמישי בלילה בעוד מדבר על חיזוקים ועל הצורך להיזהר בלילה ועל כך שכאשר יש עייפות וקושי עם האישה וכו', היצר מתעורר עוד ועוד, וכאשר אני מבין את גודל התקופה של השבת הראשונה של השובבים, ואחרי שהצלחתי להתפלל את כל התפילות ולקבל על עצמי עוד ועוד דברים, וזכיתי ללמוד תורה במתיקות גדולה, צצה ועלתה במוחי ובדמי הצורך לצפות בדברים שמזהמים את נשמתי.
אני עוצר כאן לרגע, ואומר אומנם אני כותב את הדברים אך לא מוכן שזה ישבור את רוחי ואת המאמץ הגדול. מה שעשיתי עד עכשיו הוא לא פחות ממדהים ואני לא מוכן לוותר על זה בגלל מה שהיה בלילה הזה. וזה חלילה לא בא להמעיט בחומרת המעשה, אבל כן חשוב לי להבהיר לעצמי שהמסע נמשך למרות הנפילה הזו.
אז חזרה לענינינו, ישבתי לי ב12 בלילה ונכנסתי לאתר לא צנוע למשך כמה דקות, הייתי שם בערך חמש דקות, וכאשר הבנתי שעוד חצי דקה שם, תגרור אותי למקום שהוא מבחינתי אל חזור, שהוא מבחינתי נקודה שאם אני עובר אותה כבר לא אוכל לשלוט בעצמי, החלטתי לסגור את המחשב, לשתוף פנים, לשתות כוס מים ולהיכנס לישון, בלי עיכובים בלי מקלחת בלי כלום, בלי שום פירצה שעלולה לאפשר לי להגיע למקום שאני לא רוצה להיות בו.
וברוך ה' בחסד ה' הצלחתי לעמוד בזה, וגם בלילה לא ראיתי קרי.
קמתי בבוקר מלא בכעס על עצמי וכמובן שזה יצא על סביבתי, במהלך היום הבנתי את הטעות שלי, והחלטתי להמשיך את היום בנחת וברוגע לא משנה מה יהיה.
ברוך ה' עברנו כמשפחה שבת טובה יחסית. וגם מוצאי שבת עבר בצורה מרוממת, עם לימוד תורה וארגון הבית בנחת.
תודה ה' על כל הטוב שיש לי, ועל כל החסדים שאתה עושה עמי.

ברוך ה' בשבת התחלתי לימוד משניות יומי ובלכה יומית, עוד מחיבות לאוסף, שבעזרת ה' תמלא את המצברים לקראת ימי החורף הבאים לקראת נשמתינו.
התחלנו ברכות, ובהלכה לומדים עכשיו ברוך ה' הלכות זימון.
מקווה להתמיד מכיר בחסרונות שלי ובחוסר היכולת להתמיד, אבל אני רוצה את זה, הנשמה שלי צריכה את זה, ואני חייב לה את זה על כל הייסורים שהעברתי אותה...
אז עכשיו אחרי שבוע שלא כתבתי כאן הנה אני כאן, לא הלכתי לשום מקום פשוט הייתי עסוק בלכתוב במקומות אחרים ולכן לא הגעתי לזה...


נקודה אחת שמעניינת אותי ואשמח אם תוכל לשתף אותי בדעתכם.
להרגשתי הפורום קצת הדלדל, קצת התעייף, פעם הייתי נכנס והיו המון הודעות מהמון שירשורים, והייתי נכנס ומתחזק ולומד המון. היום אני נכנס אחרי 6 ימים שלא הייתי ויש 4-6 הודעות חדשות בלבד.
זה כואב לי לראות את זה, וכנראה שלא כולם מבינים את המשמעות של הכתיבה והשיתוף כאן.
אז מי שקצת נכנס לתרדמת חורף, ואני אומר את זה באהבה גדולה ולא חלילה בביקורת, קדימה להתעורר, היצר עושה לנו בית ספר, והרדים אותנו יופי...

עד כאן להיום,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

זמן ליצירת דף: 1.11 שניות

Are you sure?

כן