ברוכים הבאים, אורח

כותב בפעם הראשונה בחיים
(0 צופה) 

נושא: כותב בפעם הראשונה בחיים 7504 צפיות

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 1 חודש #140766

ערב שבת קודש,
40 יום נקיים, מדהים ללא ספק, שבוע מדהים שעבר עליי, לא בכל המובנים אומנם אבל מבחינת התאווה היה מושלם.
במחקרים רבים מובא שכאשר אדם רוצה להרגיל את עצמו לדבר מסויים עליו לעשות את אותה פעולה למשך 40 יום ובכך זה הופך לקבוע והופך להרגל. הדבר כמובן מובא בדברים שיש בהם מעשה, כלומר אם תעשה תרגיל ספורט כל יום במשך 40 יום זה יהפוך להרגל ולחלק משגרת יומך.
חשוב שזה יהיה ברצף ללא הפסקות וחשוב שזה יהיה 40 יום.
כנ"ל לגבי אדם שרוצה להרגיל את עצמו בלימוד קבוע, קבע לעצמך 40 יום של לימוד של שתי משניות ומכאן ואילך יהיה לך יותר קל כי זה יהפוך לסוג של שגרה.
אז למה זה שונה? כי בריחה מתאווה זה לא מעשה מסויים שעושים. ולכן לא ניתן לומר את זה.
אבל אני כן יכול להגיד שאם אתה מצליח לבנות לעצמך חיים טובים ומלאים גם אם לא מנוצלים במאה אחוז אבל אתה שמח בהם, ואתה יודע להעריך את הדברים הטובים שקורים לך ביום יום, גם אם זה אומר שהתפללת מנחה ביחדיות שתי דקות לפני השקיעה אבל אתה שמח על כך שה' עזר לך לא לפספס את זה, אז מבחינתי זה טוב.
ככה לא נופלים לעצבות, ככה מתמלאים ונותנים לעצמך כוחות כדי ללמוד תורה בגדלות, כדי להתמודד עם מאורעות שקורים בבית. והכי חשוב בעיני להבהיר לעצמך שפגם הברית לא בא בחשבון, הוא לא אופצייה בכלל והוא לא קשור לזה שאני כועס על אשתי אז אני אפגום. מה הקשר?
התרגלתי כאן בפורום להבין שיש קשר ישיר, אבל אני חשוב שכדאי לקרוע את הקשר הזה, כי זה נותן פתח למחלימים ליפול, כי מה אני יעשה היה לי מריבה עם האישה.
אין קשר.
כמו שאדם לא יגיד היה לי מריבה עם האישה וקשה לי ואני עצוב אז אני אתאבד.
למה להתאבד אדם מבין שזה לא מתאים אבל לפגום הוא לא מבין?
כי לפגום ולנפילה בשעת כעס יש לגיטמציה, ולהתאבד זה מוגזם.
בקיצור שנזכה לעוד שבוע כזה ועוד שבת קדושה ומרוממת, וגם אם היא לא תיהיה מרוממת כמו שאנחנו מתכננים, לפחות שנדע לשמוח במה שכן יהיה, שתי משניות כמה הלכות, דבר תורה בשולחן.
לא נסתפק בזה כמובן, אבל בדיעבד אם זה מה שיהיה שיהיה לנו כוחות לשמוח בזה.
שבת שלום ומברוך
המתגבר.

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 1 חודש #140818

היי חברים,
ברוך ה' התהליך הולך ומתפתח, יש ירידות אבל בעיקר עליות...
עכשיו ממרומי 44 יום אני מרגיש שצריך לטפל בעוד דברים כי העצבות פתאום מוצאת לה בית ביומיים האחרונים למרות שלא פגמתי בברית..
פעם זה היה מקור העצבות אצלי, אני פוגם- אני מתוסכל- אני עצוב- אני פוגם שוב וחוזר חלילה.
היום אני לא פוגם, אבל פתאום אני מוצא את שאר החסרונות שלי ואת הפגמים שעוד יש לי הרבה עבודה עליהם במקביל לשמירה מהתאוות וכו'.

אבל פעם הייתי מתחזק מהפורום, היום גם את זה כמעט ואין. ההודעה האחרונה שקיבלתי כאן בפורום הייתה לפני שלושה שבועות, מאז כתבתי חמש הודעות...

הכתיבה אומנם לא נועדה בשביל גל של תגובות אלא כדי לעבד את הדברים עם עצמי, אבל היה משהו בדחיפה של החברים שעזר.. בנוסף מאז שהייתי פה לפני 4 ימים נכתבו בפורום פחות מעשר הודעות ככה שגם להתחזק ולחזק כמעט ולא ניתן כי אין כמעט תוכן חדש בפורום... אני לא יודע מה קרה כאן בזמן האחרון אבל לפני חצי שנה הייתה כאן קבוצה די גדולה שרצתה להילחם בתאווה ועבדה ביחד ועודדה וחיזקה...וכרגע זה מרגיש כאילו או שכולם כבר נגמלו ועברו לאפיקים אחרים או שכולם נפלו והתייאשו...

אז בין כך ובין כך,
אשמח לשמוע את דעתכם ולשמוח בשמחתכם או לעודד אתכם בשעת הקושי שלכם..
כאן בשבילכם ושמח בעזרתכם 
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים, 1 חודש #140819

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך! 
אני אענה רק על עצמי.. לא יודיודע מה קרה לאחרים.. 
אני מצאתי שהרבה יותר מחלים בשבילי לשתף חברים בטלפון או בקבוצות ווטסאפ והאנגאוטס שבה אני מזדהה בשמי הפרטי (בלי שם משפחה) ומכיר באופן אישי חברים,
אני משתף כל יום כמה חברים בטלפון ובמקביל משתדל לדבר עם הספונסר שלי כל יום ולעבוד איתו צעדים, 

מצאתי שהפורום הזה שאני חייב לו הכרת הטוב אינסופית! הוא בעיקר מקפצה בשבילי ולא הדבר האמיתי, 
קשה לי אישית לשתף ממש מה שעובר עלי עעם ניקים אלמוניים... 

אני יודע שיש כמה וכמה חברים בפורום שעברו מסלול דומה לשלי, 

אני לא יודע מה נכון לאחרים רק כותב את החויה שלי! 

אוהב אותך ומזדהה מאוד ! 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141225

ערב שבת קודש פרשת תרומה,
אין לי מילים לכתוב וגם לא לדבר,
מנסה להישאר עם הראש מעלה המים, אחרי 74 ימים נקיים, הגיעה הנפילה.
מאיפה? לא יודע, פשוט וקל, שתי דקות ונפילה..לא הספקתי לעשות שום שלב שום דבר, פשוט נפילה..
יש לי כמה סיבות ותירוצים, אבל זה לא הזמן וזה לא משנה..
מבחינתי אני ממשיך מאותה נקודה.
הקב"ה זימן לי בחודש האחרון כל כך הרבה אילוצים בחיים שלא היה לי שניה זמן לחשוב על התאווה.
 השבוע רציתי לכתוב שכל הימים הללו שאני צובר זה לא ימים של נסיונות וכו' אלא סתם ימים של מרתון לא נורמאלי של חיים...
הזמן קצר כרגע כי תכף שבת, אנסה להמשיך לכתוב במוצאי שבת..
שבת שלום לכולם,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141230

שבוע טוב חברים,
יום אחד נקי...כל כך מוזר לכתוב את זה וכל כך מתוק לכתוב את זה...
מוזר לכם לקרוא את השורה הזאת? נכון?
אני ינסה בשורות הבאות קצת להסביר..
בחודש האחרון אני נמצא ברכבת הרים נוראית.
אני במרוץ בכל כך הרבה חזיתות, אבל כל סממן של קדושה ויראת שמים הלך לו. אני אומנם לא חוטא ולא עושה דברים לא ראויים, אין לי שום חשק לתאווה אבל מצד שני גם שום סממן של קדושה.
אין תפילות אין תפילין, אין כמעט לימוד תורה..למה אני כותב כמעט, כי רק בשבתות אני מצליח ללמוד עוד ועוד כדי להשלים את ההספק השבועי שיושב לי על הלב. וככה אני מוצא את עצמי כבר כמה שבתות משלים כמה משניות שלא למדתי כל השבוע ולומד כמה סעיפים בשולחן ערוך.
ואתם יודעים מה הכי עצוב? שזה כל כך כיף לי וממלא אותי ובכל זאת יוצאת השבת ואיתה שקיעה נוספת בעולם החומר, בהשרדות של היום יום, עד שאין כוח לתפילה ותפילין ואין כוח לעצור ללמוד קצת תורה.
המצב הזה פשוט הדגיש לי כמה אני לא באמת גיבור שכובש את יצרו. פשוט לא היה לי יצרו.
פשוט לא היה לי תאווה במשך כל כך הרבה זמן..
לא היו נסיונות לא היה כלום..
ובתוך כל המצב הזה הצלחתי לצבור כל כך הרבה ימים נקיים, אבל הרגשתי שהם לא שלי.
ואז פתאום ביום שישי, נעצר לרגע מירוץ החיים. הילדים היו במסגרות ואני הייתי בבית, ולפני שמתחילים נקיונות לשבת ועוד, התיישבתי על המחשב.
באותו בוקר אשתי התקרבה אליה וחיבקה אותי והרגשתי שאני רוצה להיות איתה, אבל לצערי בגלל בעיה רפואית אנחנו לא יכולים להיות ביחד זמן מה.
אבל בגלל שהייתי במצב שממש רוצה פתאום צצה לי תאווה. חשבתי ללכת אליה ולהציע לה שרק ניהיה ביחד בלי כל המסביב רק לכמה שניות על מנת שהתאווה תרד, אבל היא כבר הייתה ישנה ולא רציתי להפריע לה.
חשבתי שהכל יעבור כמו כל החודש וחצי האחרון.
אבל זה היה יותר קשה, ופשוט נכנסתי לאיזה אתר, ומשם פחות מדקה כבר הייתי אחרי.
מסיבה לא ברורה נגיעה יחסית קלה  באיבר המין וגם די קצרה פשוט גרמה לי לגמור.
מבאס אני לא אשקר, מאוד רציתי להגיע השנה לפורים נקי לגמרי עם מעל מאה יום נקיים.. אבל זה לא הלך.
מצד שני אני מרגיש שאני חייב ליצור לעצמי קדושה והרבה.גם לימוד תורה וגם תפילה ובעיקר לשים לב לדברים הקטנים והחשובים.
אני יודע שיחד עם זה יגיעו גם נסיונות שהרי זה לעומת זה עשה ה', וכאשר הקדושה תעלה גם הנסיונות יעלו, מקווה שיהיה לי את הכוחות להצליח...
מתחיל היום ספירה חדשה אבל מרגיש ש71 הימים הללו ילוו אותי עכשיו ויתנו לי כוחות..
אין הדבר תלוי אלא בי,
המתגבר.

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141235

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

יישר כוח על השיתוף!
מאוד מזדהה עם מה שכתבת בעניין סממני הקדושה. אני חושב שהרבה חווים את שחווית בעניין הזה, כך קראתי גם בשרשורים אחרים כאן בפורום.
מצער לקרוא את שאתה כותב ובכל זאת שמח שאתה ממשיך ולא מתייאש.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141249

ברוך ה' נכנסתי לשתף שאני שוב צובר את הימים שלי ומקווה להמשיך לצבור אותם. אתמול הצלחתי להניח תפילין בבוקר אבל תפילה ולימוד עדיין לא, מקווה שהערב אוכל לעשות את זה למרות כל היצר הרע שיש.
בעזרת ה יהיה לי את הכוח לעמוד בנסיון הזה ובכך להוסיף עוד אור וקדושה בחיי, שכנראה יכניס גם את התאווה לחיי אבל מה שווים חיים בלי קדושה?
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141264

ברוך ה' עוד ימים עוברים והרצף גדל לו.
כנראה שהחיים המורכבים היו לא מספיק מורכבים והקבה החליט שצריך להוסיף גם אפקט של קורונה ובידודים של כל המשפחה אבל בעזרת ה נצא מזה מחוזקים ומאושרים.
יאללה תכף שבוע נקי..

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141388

ברוך ה' אני משלים שבועיים נקיים, וברוך ה' עבר בהצלחה מרובה.
אתמול הייתי לבד בבית ונזכרתי בדברי הרמב"ם על תשובה אמיתית והיא כאשר נמצא בשיא כוחו וחוזר לאותו מצב שבו נפל בעבר ולמרות שכל הדברים מאפשרים הוא מצליח להתגבר.
וזה היה בדיוק המצב. הייתי לבד עם חוסר חשק בכלל, מה שאומר שהיה לי הרבה חשק לתאווה, ולמרות שהייתי במחשב לא התקרבתי לתאווה כלל אלא ישבתי ולמדתי ועשיתי דברים מועלים.
אז כיף גדול לשתף את זה וכיף גדול להיות כאן.
אני יודע שאומנם אני כותב פחות אבל הכתיבה מניעה אותי כל השבוע והאתר הזה עוזר לי.
בשבוע האחרון היו כמה זמנים שרציתי להיכנס לכתוב ואז אמרתי שרק אסיים את זה ואת זה ובסוף לא הגעתי לזה.
לכן עכשיו התיישבתי לכתוב באמצע המשימות כי זה חשוב לי מאוד.
אז בהצלחה לכולם במשימות שלהם, ואני מתקדם לעבר היעדים הבאים שלנו, עוד יום ועוד יום.
ברוך ה' מאז בואי אל האתר השלמתי כאן ימי נקיות מרובים כל כך, אז למרות כל הנפילות אני סופר כל כך הרבה ימים נקיים.
בעבר הייתי סופר ימים נקיים היום אני סופר נפילות מרוב שזה הפך להיות מיעוט שבמיעוט..
אז שבת שלום לכולם.
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 2 שנים #141389

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

תודה על השיתוף המחזק. שמח בשמחתך!

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #141586

היי חברים ישנים ודואגים, ושלום לחברים החדשים..
אני המתגבר, נמצא כאן מעל שנה ברוך ה',
תודה על שנה שלמה של עליות בעיקר למרות כל הנפילות.
תודה על רצפים לא נורמאלים ולא מכוחי.
תודה על כל החברים שהכרתי כאן, גם אם את רובם באופן וירטואלי אבל בזכותכם אני נכנס לפורום הזה ורוצה להשתנות.
כמובן שאתם רק הטריגר אבל הסיבה האמיתית היא שאני רוצה להיות טהור יותר, קרוב לה', אבא טוב יותר, בעל טוב יותר, ובעיקר ילד טוב יותר של ההורים שלי.
אני רוצה להיות דוגמא של אדם טוב וישר שרוצה להוסיף טוב, אני רוצה להיות אדם שמח.

אתמול התחלתי מחדש את הכל. עשיתי איפוס לטבלאות, איפסתי ספירות ואיפסתי שקרים.
אני כאן בצורה שלמה יותר. בצורה אמיתית.
העצבות הגדולה שנכנסתי אליה היא אוסף של אילוצים בחיים שהובילו לאילוצים אחרים וריקנות גדולה השתלטה על חיי, אני לא אוהב את זה ואני עוצר את זה.

היום בבוקר התעוררתי לתוך מציאות מוזרה לי, אבל אני שמח עליה מאוד. זה הראה לי שאני בכיוון הנכון.
אתם שואלים בטח מה כל כך מוזר?
אז זהו שהתעוררתי לתוך שאלה קשה מה אני שונה מאדם חילוני? הוא לפחות לא צבוע, אני גם צבוע!!!
מצד אחד זה היה קשה מאוד, אבל גם מעודד מאוד. כי זה הראה לי שאני מודע לעצמי ולחסרונות שלי.
למה חילוני? בחודשים האחרונים אני לא מתפלל בכלל, אני יודע מה תגידו שגם אתם, אבל אני גם לא מניח תפילין, ורק בימים בודדים אני מצליח לגנוב תפילין בשקיעה. לימוד תורה גם התפוגג גם כאשר ניסיתי לקחת לימוד של שלוש דקות בלבד כל יום.
ועוד ועוד...
אומנם אורך החיים שלי הוא דתי, כי אני נוטל ידים ואני שומר שבת, אבל הריקנות אכלה אותי לגמרי.
אני שהייתי אברך שלומד תורה מהבוקר עד הערב, אני שאהבתי תורה (אני עדיין אוהב, מבטיח לכם!!) אני שהצטערתי על כל תפילה שהפסדתי. מרגיש ריק, מרגיש שקרן.

אז אחרי אוסף העצבות הזאת, והאפסות הזאת. החלטתי לצאת לדרך חדשה.
די לאומללות, אמרתי לעצמי בוא תעשה מאמץ להוסיף אור איפה שאפשר. תתחיל משבת הזו שבה תשתדל ללמוד תורה בשמחה תשתדל להתפלל.

הקושי הגדול הוא שאשתי התרגלה שבגלל אילוצי החיים אני מתפלל בבית או לא מתפלל בכלל וזה לא ממש מפריע לה, ועכשיו זה מרגיש קצת לשנות סדרי עולם.

האם זה אפשרי? בהחלט!!

ההבנה השנייה (ובזה אסיים היום) שתפסה אותי היא שככל שאני מתקרב ורוצה ללמוד ולהתפלל ולהקפיד על דברים ואני קרוב לקדושה ככה היצר יושב עליי ולא מניח לי לרגע... לפני הנפילה הקודמת צברתי רצף של יותר מ50 יום נקיים מאוננות וצפייה בפורנו, ולא היה לי שום רצון גם ליפול. וזה גם הייתה התקופה הכי נוראית שלי בעבודת ה', בלי תפילה אחת בלי לימוד תורה בלי כלום. ופתאום עכשיו שאני מנסה להתקרב הכל ניהיה מסובך.
אבל די תירוצים. דברים גדולים מגיעים מתוך מאמץ ומאבק. 
אז אני יוצא למסע עם יום אחד נקי, אבל זה אחד יותר מהכל.

תודה לכל החברים ששאלו מה קרה לי בפרטי והתעניינו, תודה על התמיכה.
מקווה שהפעם אהיה כאן על אמת.
שבת שלום
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #141593

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

יישר כוח המתגבר!
איך עברה השבת?

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #141630

היי חברים, צהרים טובים.
אז ברוך ה' חמישה ימים נקיים באוננות ופורנו. נקיים לגמרי למרות חשקים כאלה ואחרים כל פעם שאני מתיישב או מנסה להתמיד במשהו.

שבת עברה בצורה כמעט מושלמת. התפללתי את כל התפילות- ערבית שחרית מנחה וערבית של מוצא"ש. זה לא קרה לי כבר חצי שנה. ולא כי אני עצלן או משהו, אלא פשוט אשתי לא במצב טוב לתפקד ואני נמצא עם הילדים בבית, ופתאום השבת נחה עליה הרוח והיא אמרה לי בערב ובבוקר ללכת לתפילה הייתה הרגשה מצויינת. גם בצהרים היא הלכה לנוח ואמרה לי להעיר אותה חצי שעה לפני מנחה כדי שאספיק ללכת... באמת לא יודע מה קרה...
ובזמן שהיא נחה, ובזמן התפילה הספקתי ללמוד תורה, אויי כמה שזה היה חסר לי...הצלחתי להשלים פערים של שבועיים אחורה וידעתי לשים את הגבול שלא יהיה מוגזם מדי ודמיונות.

אז כל הטוב הזה החלטתי להתחיל מחדש, לקום לתפילות להשתנות.

אבל לצערי הגיע יום ראשון ובלילה של מוצאש הילד הקיא ושילשל כל הלילה אז קמתי להיות איתו וגם ככה הייתי עייף משבת אז לא קמתי לתפילה, ושוב לא התפללתי והנחתי תפילין. וככה היה גם ביום שני, ביום ראשון בלילה היינו במיון עם אשתי אז שוב חזרנו מאוחר והיה לי "תירוץ" לא לקום בבוקר כמו שתככננתי...
והיום בלי שום תירוצים סתם שרפתי את הבוקר במקום להתפלל נורמאלי. וככה אני שוב בעבודה ועדיין לא התפללתי ולא הנחתי תפילין.

אז רצון יש בשפע, ביצועים קצת פחות...

בשבת למדתי שו"ע והגעתי לסימנים של לימוד תורה בלילה, וראיתי כמה חשיבות יש ללימוד תורה קבוע ביום, וכמה חשוב לעשות לו זמן קבוע אחרת הוא בורח. ככה אני מרגיש שהנה עבר לו ראשון ושני ועכשיו גם שלישי ולא למדתי את הלימודים היומיים שלי..
מקווה שעכשיו אשב ללמוד קצת כדי לעשות לזה עצירה..

תודה לכם שאתה קוראים את הדברים, ודוחפים אותי להמשיך לכתוב ולהתקדם..
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #141632

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך תודה על השיתוף הכנה ! 

אני מאוד מזדהה איתך אצלי גם יש ניתוק לפעמים מהמצוות בעיקר תפילות.. 

אני מצאתי שזה קשור מאוד למחלה, לא רק לאוננות או פורנו וכיוצ"ב.. אלא המחלה שלי שמנתקת אותי מאלוקים במשמעות האישית, בקשר העמוק,ובידיעה שהוא אוהב אותי למרות הכל ולא יעזור זום דבר שאני אעשה.. 
זאת אומרת 'בראש' ובאינטלקט  תמיד ידעתי (או חשבתי שידעתי)  את זה והסברתי את זה בשיעורים  ואפילו שכנעתי אחרים.. 

אבל בלב לא הרגשתי שהוא באמת אוהב אותי ומשוגע עלי ממש! 

התוצאה היתה שפחדתי לעמוד בקשר ישיר מולו, נכון שמפעם לפעם או בימים קדושים הצלחתי, אבל ביום יום ניסיתי להימנע מכל קשר אישי וישיר עם אלוקים, 

רק להיום דרך עבודת הצעדים אני מרגיש את הקשר הזה, מרגיש את האהבה הזאת של אבא, 
וראה איזה פלא אני לא צריך לדחוף את עצמי להתפלל אני רץ לשם ברצון.. 
נכון שלא כל יום ונכון שהראש שלי תמיד מסביר לי למה זה לא מספיק ולמה עם מה שעשיתי לא מסונכרן עם הסעיף קטן הכי נידח...אז אני לא שווה כלום. 

אבל רק להיום זה עוזר, 

מה שעזר לי היה עבודה חזקה על צעד 2 מתכנית 12 הצעדים עם ספונסר וחברים, 

אני מאוד מזדהה עם הכאב שלך מכיר על ממילה ! תודה ששיתפת! 

תגובה: כותב בפעם הראשונה בחיים לפני 1 שנה, 11 חודשים #141633

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

ממש משמח לקרוא את שכתבת
איזה חסד השם עשה איתך בשבת. תראה כמה השם אוהב אותך ורוצה בטובתך!
שים לב שרק לפני 3 ימים כתבת שבמשך מס' חודשים לא התפללת ובקושי הנחת תפילין. אני לא מאמין שברגע אחד זה ישתנה. אני חושב שזה מצריך סבלנות ועקשנות מצדך ולאט לאט אתה תגיע לזה.
מה שהכי חשוב זה הרצון שלך ויש לך הרבה!

תמשיך כך!

זמן ליצירת דף: 0.86 שניות

Are you sure?

כן