אוהבים אותך מאוד! 
חלילה לצחוק ... 
כולנו באותה סירה, מזדהה מאוד! 
גם אני נפלתי אחרי 250 יום ומאז ירדה לי כל המוטיבציה מהאתר..(האמת היא שהיא ירדה קודם ולא יודע מה בא קודם התרנגולות או הביצה...) 
בכל מקרה היית חסר מאוד השיתופים הארוכים והכנים שלך! 
לי אישית קשה עם מטרות ארוכות טווח כמו עד חנוכה או עד ראש השנה כי אם אני נופל אני מאבד את כל המוטיבציה להמשיך כי הרי המטרה ממילא לא תושג, 
אבל כבר הוכחת שיש לך יכולת ויש בך כנות אז לך בכוחך זה והושעת את עצמך! 

שלום חבר יקר ואהוב !!

אסירות תודה שאתה חוזר אילינו.

אני נפלתי אחרי 1000 יום ולקח לי לפחות שבוע עד שהודעתי לספונסר ועדיין קשה לי מאד לעלות על דרך.

אני מסכים עם כל מילה שכתבתם, רק עניין הרצון אני לא מזדהה איתו. כי אני בטוח שיש לנו רצון אדיר, אלא שכאן בתחום הזה המחלה משתלטת. הרצון שלנו יכול רק לעזור לנו להתמיד בפעולות שלנו על אף כל הקשיים. 

בהצלחה ידידי היקר !

צהרים טובים חברים יקרים,
קודם כל תודה רבה על קבלת הפנים החמה. שמחתי לחזור.
כמובן שקראתי את הדברים שלכם לפני שבת וזה נתן לי כוח עם ההתמודדויות שהיו לי.
לגבי הדברים שלכם, אני באמת מאמין שיעד רחוק הוא לא נכון. אבל בתור מטרה עליונה שנמצאת ככה מעלינו וזה ישמח אותי להגיע לשם כי זה בדיוק יוצא בחנוכה ובאזור היום הולדת וכו' אז זה היה נחמד לי.
כמובן שזה לא המטרה כי גם אני מאמין בבוא קודם כל נעבור את היום בצורה טובה ומלאה.
לגבי מה שכתבתי על רצון. ברור לי שרצון לבד לא מספיק במלחמה ביצר, כי ברור שכולנו רוצים את זה מאוד.
אני התכוונתי לרצון בדברים שמסביב. כלומר רצון להתפלל רצון להיות עסוק, רצון למלא את הזמן בדברים יצירתיים ומימלא נשאר פחות זמן לתאווה, רצון להשקיע בבית ובאישה ועוד ועוד.
כמובן שכל הדברים הללו הם לא ערובה לניצחון היצר, אבל הם יכולים קצת לצמצם את התאווה היום יומית.
וברוך ה' עכשיו באתי להיכנס לאתרים לא צנועים ובזכות החזרה שלי לאתר אז העדפתי להיכנס לפה לרשום קצת ובתקווה שהתאווה קצת תרד.
דרך אגב חשבתי על זה בשבת שזה מדהים שפרשת כי תצא למלחמה, וכידוע חז"ל דרשו את זה על מלחמת היצר, זה מדהים שדווקא בפרשה הזאת יש עיסוק גדול בכל נושא העריות ואיש שבא על אישה וכו'.
אז עם הכוחות מהשבת הזאת אני יוצא למלחמה על היצר, מנסה להנות מהמותר לי ולנסות בכל כוחי להסתפק בזה.
תודה לכם על הליווי בדרך.
המתגבר

יפה מאוד, מחזיקים לך ידיים.

אמנם בחסדי ה' האין סופיים מאז שנרשמתי לשמור עינך, לא נפלתי לגמרי, ואכן אני לא מצליח לדמיין את עצמי מתרומם אם ח''ו אפול, וזה אחד הדברים שמחזיקים אותי לא ליפול.
מצד שני אני מנסה לספור פכחון, הכוונה לא רק לא ליפול ממש, אלא כל שימוש במחשב בחוסר שליטה. כמוך גם אני, היה כמה פעמים שהחלטתי שלא אכנס עד שלא אצבור איזה זמן נקיון, כדי שאבשר טוב, אם אספר שנפלתי לפחות אחרי שבוע שבועיים פכחון, אבל למעשה אם אני לא משתף הנפילות נהיות תכופות יותר. מהניסיון שלי, עם כל הקושי לשתף מיד אחרי נפילה, זה מה שצריך לעשות זה נותן כוח, וכמובן יותר מומלץ לשתף בקריז עוד לפני הנפילה.
כולנו כאן לקבל תמיכה, חלק מהתמיכה שאנו מקבלים זה ע''י שאנו תומכים אחד בשני.
העצב הוא טבעי, גם חוסר הסבלנות, אך זה עצמו צריך להיות ממריץ, לספירה ולצעדים. 
אני רואה על עצמי, כל מיני דברים שמכעסים אותי בסביבה, שאם היית מפוכח היה לי יותר סבלנות. ואז אני חושב, מה אתה כעוס על הבן שלך, בגלל שאבא שלו מכור. 
תמשיך להגיע מחכים לך ומתפללים להצלחתך.

תודה לך על זה, זה ממש מחזק ומועיל...
אז שוב אני חוזר בהפסקות ארוכות מדי ושוב התירוצים אוי התרוצים לא נגמרים...
הלואי וזה היה קל אבל דברים גדולים וחשובים אף פעם לא באים בקלות...
מקווה שמעכשיו אצליח להיכנס ולקרוא ולכתוב ולעדכן בהצלחות וגם במשברים...
אחרי הפעם הראשונה שעברה בקלות יחסית הכל ניהיה מסובך ומורכב..נפילות משניה אחת באינטרנט פשוט שוברות לגמרי...
תודה לכם על העידוד והתמיכה..

משפט מפתח!!!
המתגבר היקר תמיד שמחים לשמוע ממך, כולנו ביחד כולנו אחד.

היי חברים,
הבטחתי להיות כאן יותר ואני משתדל לקיים.
אז אחרי הפעם הקודמת שכתבתי כאן אני כבר בשמונה ימים..כמו נרות חנוכה.
ואני רוצה לדבר איתכם קצת על חנוכה.
אתמול קראתי בשם האדמור מאפטא שכתב שאדם שמסתכל על נרות החנוכה זה מתקן לו את כל ההסתכלויות הרעות שהסתכל.
ואני יודע בעצמי שראיתי כל כך הרבהה דברים בחיי שגם 44 נרות לא יעזרו, אבל ככה הוא כותב ומי אני שיהרהר אחריו...
אז האם זה פותר אותי מלצפות ולשמור על העיינים? וודאי שלא...
אבל אחרי שקראתי את זה אתמול, אשתי נסעה למסיבת חנוכה הילדים הלכו לישון הבית היה יחסית מסודר והתיישבתי מול המחשב לעשות עבודתי.
והנה באה לה התאווה המוכרת והידועה.
אבל אני חבר בשמור עניך, רק השבוע אספתי 4 ימים ואתמול היה כבר שבעה, ומה עכשיו נהרוס.
ופתאום קפצו לי דברי האדמור מאפטא שהעיינים שלי נקיות וטהורות אחרי שהסתכלתי על הנרות של כל הילדים שלי שהדליקו את החנוכיות שלהן בהתרגשות עצומה, והחלטתי לוותר, לא לתאווה אלא על התאווה.
אומנם לא ישבתי ולמדתי תורה בזמן הזה אלא סתם העברתי את הערב כי הייתי מבואס על דברים אחרים ועוד. אבל בסוף לא צפיתי ולא פגמתי. עמדתי באתגר הראשון ובנסיון הראשון לנפילה...
אז תודה על מי שאתם ועל זה שאתם כאן בשבילי ובשביל כולם.
בעזרת ה' נמשיך להתקדם צעד אחר צעד.

מצחיק אותי לכתוב את זה כי לפני שלושה חודשים כתבתי שעד חנוכה אני יסיים את אתגר 90 הימים ומאז נפילות על גבי נפילות... אז ברור לי שהיעד היה רחוק והזוי, אבל אני רוצה להאמין שמה שאני ואנחנו מתחילים היום יכול להיות.
אז נקי להיום ובעזרת ה' גם למחר...
יאללה ביי ניפגש בפעם הבאה..
המתגבר

כל כך מיוחד לקרוא את השיתוף הכנה שלך.

בוקר טוב חברים וחנוכה שמח!
אני כאן יום אחרי יום, ומצבי טוב...
כיף לחזור ולכתוב כאן, כיף לקרוא את מה שאתם כותבים. כיף גדול לראות שמישהו קורא את מה שאני כותב ואני לא לבד בעולם עם התאווה שלי.
כיף גדול לדעת שאני חלק מקהילה.
בתוך כל הכיף הזה יש נקודה אחת קטנה שמקשה עליי.
ההתנהלות שלי עם הפורום ועם השמירה על קשר עם החברים כאן או בפלאפון בהודעות וכו' דורשים ממני את כל כולי. כל רגע פנוי שיש לי אני מרגיש שאם אני לא אהיה כאן אני אפול, אם אני לא אקרא עוד חיזוק אחד אני אפול. כי כידוע הנפילה אצלי היא עניין של שניות..
אין תהליך אין הדרדרות, יש:

כניסה-צפייה-נפילה

אז מה עושים? אז אני נכנס לכאן וכותב וקורא וככה לרוב זה עוזר לי להתמודד.
אז מה הבעיה אתם שואלים...כיף לך יש לך פיתרון..
אז זהו שהפתרון הזה גורם לי להיות טוטאלי..להיות מוחלט... או שאני מתעסק בהתמודדות עם התאווה כל היום ואז אני לא מצליח להתרכז בכלום חוץ מזה..או שאני נופל...
אני רוצה להיות טהור אני רוצה לשמור על עצמי, אבל אני רוצה גם לחיות.
אני רוצה להיות מרוכז בפרוייקטים שיש לי, אני רוצה להתרכז בלימוד התורה אני רוצה להיות מרוכז בבית שלי.
אז עד שיהיה לי פיתרון אני אשתדל להיות כאן ושם במקביל, ולנסות למצוא את האיזון...
תודה לכם  שהייתם איתי ושאתם עדיין כאן...
המתגבר

מזדהה עם המילים ועם התחושות אחי היקר,

לעניות דעתי, צריך לשחרר את המבט הזה של 'או הכל או כלום'.
אם אתה חושב שזה מה שנכון עבורך כעת, אז תנסה להפחית את השימוש באתר.

מתפלל ומאמין שבבוא היום נמצא את האיזון הבריא והנכון בין הדברים.

בהצלחה חבר!

מזדהה עם הנקודה הנכונה שלך, 

גם אצלי היתה בתחילת הדרך באתר אובססיה ותלות כזאת (בשרשור לי התלוננתי על זה הרבה בהתחלה)

בשלב מסוים נוכחתי לראות שאחרי תקופת הסתגלות והתייעצות עם אנשים אחרים הצלחתי למצוא (רק להיום) איזון מסוים בנושא, 

אבל הנקודה הכי חשובה היא שבסופו של דבר באופן פרדוקסלי ככל שאני משקיע זמן יותר בהחלמה נוצר לי יותר זמן להיות מחובר בבית ללמוד תורה ולהתעסק בפרנסה ושאר עיסוקי,

התאווה היא לא "שימוש קצר וגמרנו" 

לפחות לא אצלי... 
כאשר אני משומש אני באמת לא מצליח למצוא זמן אמיתי ואיכותי שבו אני נוכח במציאות,
כל רגשות האשמה התפילות החרטות הפנטזיות והשימושים מתערבבים ומתערבבים למערבולת של ניתוק ואפטיות, 

אז  נכון שקשה קצת בתחילת דרך עם האובססיה לאתר.. אבל זה דבר שיעבור!
האלטרנטיבה שהיא עזיבת ההחלמה היא גרועה עשרת מונים! 

הלוואי שהיה פתרון קסם,או סגולה כזאת שאומרים פסוק במשך 5 דקות ביום ו...פוף התאווה נעלמת ל24 שעות,  

לצערי אני לא מכיר פתרון כזה ולא חושב שהוא קיים. 

לא נעשתי מכור ביום אחד ולא אעשה מחלים ביום אחד. 

המתגבר, אני רוצה לחלוק כאן קצת על מה שכתבו לך חברים.
לא חושב שיש כל כך הכרח באתר, ומאמין שתוכל למצוא דרך להיות פחות טוטאלי לאתר.
עבורי האתר שימש ומשמש בעיקר ככלי, כפתרון מקומי, וזו גם הסיבה שאם אין פתרון שורשי, אז צריך להיות באתר כל הזמן, כדי לפתור כל הזמן את הבעיה המקומית.
אני מוצא לעצמי מעט תוכניות אחרות לחיים בריאים.
מאחל לך שתמצא לעצמך תוכנית לבניית חיים בריאים.

צורצור אתה ממש לא "חולק" על מה שכתבו חברים.. 
אם קראת את 2 התגובות אז וודאי שמת לב שאין שום מחלוקת. 

אני חושב שכולנו חושבים ואומרים כאן אותו דבר.  
אין צורך 'לחלוק' 

שבוע טוב חברים,
קודם כל תודה על כל התגובות ועל העצות.
חשוב לי לציין שעברו עליי ימים טובים ממש, עם כמעט אפס התמודדות, רק פעמיים שבשניות כמעט הגעתי לנפילה אבל אז נזכרתי ביעד שלי, נקי להיום, ונזכרתי בכם ובעצות שלכם וברצון שלי לחזור לכאן ולעדכן שאני עושה עבודה ובתהליך וברוך ה זה עבר.
לגבי מה שכתבתם אני כמובן לא עוזר את הפורום או משתעבד לו.
רק ציינתי שבפעם הקודמת שהתמודדתי לאורך זמן הרגשתי שזה שואב אותי ואני כל היום רוצ לקרוא מה אנשים כתבו ולדבר עם אנשים ולהגיב לכל אחד ולהיות שם בשביל כולם, כמו שהיו בשביללי...
והיום אני הרבה פחות זמין וחייב לעשות עוד הרבה דברים ולכן אני לא מצליח להגיע לזה והעלתי את החשש שזה יפגע בהתמודדות.
אז שוב תודה רבה, ונקווה שיתפנה לי קצת זמן בהמשך היום ואוכל לשתף אתכם ברעיון יפה לחנוכה שעזר לי עם ההתמודדות בשבת..
שבוע טוב וחנוכה שמח אההה וגם ראש חודש טוב..
המתגבר