בוקר טוב, לא הייתי כאן כבר כמה ימים, ואני מרגיש את החיסרון.
אומנם אני עדיין נקי, כבר 32 יום, הכי הרבה שלי בכל החיים...אבל, כן אני יודע שזה אבל של היצר הרע שמנסה להפיל אותי. אבל היום בפעם הראשונה אני יושב מול מחשב לבד בחדר ולא נמצא בעומס של כל הילדים והריצות והטרדות של היום יום, היום אני יושב לבד ולומד למבחן ופתאום אני מרגיש את התאווה מתחילה לבצבץ ולעלות. אותה תאווה ש"נעלמה" למשך 32 יום, פתאום הגיעה לה. עצרתי הכל מיד ונכנסתי לכאן. עם הלחץ של המבחן על הראש עם הכל החלטתי שחייב עכשיו לשבת כאן כמה דקות ולקרוא קצת ולכתוב.
מקווה שבימים הקרובים אוכל לעדכן שזה מאחוריי ואני עדיין נקי..
אני רואה בצד של המסך את ההגדרה רקמה 5 גבור כוח עושה דברו. ומפחד לקלקל את זה.
זה כל כך משמח אותי המקום שהגעתי אליו, וכל כך מפחד להרוס.
אז כן אחרי כל ההקדמה הזאת אני רוצה להגיב לצורצור, תודה לך על התגובה הארוכה למרות העומס שנמצא בחייך.
אני מסכים איתך שאנחנו לא נלחמים בתאווה בשביל האישה, אבל אני חושב שגם האישה היא חלק ממכלול השיקולים. כמו שהילדים שלי הם חלק מהמכלול וחלק ממה שמחזיק אותי עם הראש מעל התאווה. הרצון שלי להיות טהור ועם הטהרה הזאת לחנך את ילדי נותן לי את הכוח להמשיך עוד יום, אבל ודאי שהסיבה המרכזית היא הרצון להיות קרוב לה' ולהדבק בו. ובטהרה יותר קל להדבק בו.
לגבי העניין שכתבת אם האישה פחות מגרה אז תנחם אותה. זאת עצה נפלאה, באמת לחזק את המילים הטובות ואת החיבור שמעבר ליחסי האישות. ואני בטוח שזה ישמח אותה הרבה יותר.
רק נקודה נוספת שרציתי לשתף, מאז שהתחלתי את ההחלמה לפני קצת יותר מחודש (32 יום זה יותר מחודש- אני נורא מתרגש!!!!) החלטתי שאם יש מריבה בבית או אם האישה נפגעת, בזמן הקרוב אני לוקח אחריות ומתנצל, גם אם לא בהכרח אני אשם. את ההחלטה הזאת קיבלתי כחלק מנסיון להוריד את הגאווה שהתאווה לקחה אותי לשם. כחלק ממקום שבו אני קצת מתבטל מול אשתי ובכך אני מתקן את כל הקילקולים שעשיתי כל השנים.
אני חייב לשתף אתכם שהתוצאה כל כך מדהימה. לא להאמין מה הכוח של בקשת סליחה, מכעס גדול מצד האישה להערכה מרובה ולחוסר אונים. פתאום אין לה מה להגיד, פתאום היא "נתקעת עם המריבה לבד". היא אומנם לא רגילה שאני מתנצל, כי עד עכשיו הגאווה לא נתנה לי להתנצל. כי הרי אני לא "אשם".
אבל פתאום עכשיו שאני מכריח את עצמי לבוא ולהתנצל לבוא ולהסביר לא במקום של לדחוק אותה לפינה ו"להוכיח לה", אלא ממקום של זו הייתה כוונתי ואני מבין שלא ככה ראית ואני מצטער על זה, זה מחולל פלאים.. מזמין אתכם לנסות...
לא חייב להצטנצל ולהגיד הייתי רע וכו'. מספיק להגיד אני מבקש סליחה שלא הבנתי את הקושי שלך, אני מצטער שלא הייתי שם בשבילך מספיק. ותאמינו לי שזה עושה פלאים. אם מישהו מנסה ויש לו משהו שהוא רוצה לשתף, תספרו כאן ותחזקו גם אותי וגם אחרים ללכת בדרך הזאת.
את הדרך הזאת דרך אגב למדתי בספר הלכה שמדבר על תיקון פגם הברית, והוא מסביר שבמקום לפול לעצבות וכו', צריך להרבות בלשמח את אישה ולהיות קשוב לה ולצרכים שלה וכו'...
אוהב אתכם ומעריך את ההשקעה שלכם בי
המתגבר.
דרך אגב אחרי כל זה אני מרגיש שהתאווה קצת שכחה, מקווה שזה ימשיך ככה...
בשורות טובות...