בס"ד

שלום חברים,
נקי ומפוכח מכוחו 7 ימים, נקי ללא או' 215 ימים, ב"ה.

אסיר תודה על התהליך ועל הדרך. אסיר תודה על הנקיות והמפוכחות. על הרצון לחיבור, על ההתרגשות משנה חדשה, אני יכול לומר בוודאות שהשנה האחרונה הייתה הכי טובה בחיי, הכי מקדמת, הכי משמעותית ואני חש ציפייה נרגשת כלפי העתיד בצירוף הכרת הטוב עמוקה על העבר וההווה. 

תודה קיפ יקר על הדברים החמים והמדייקים. אני ודאי סבור, כפי שכתבת, הבסיס לכל פנייה למדיה הוא בריחה, אולם אני סבור שיש רמות של בריחה. יש זמנים של הרפיה שהם לא בהכרח שליליים, אני רואה על אשתי שמדי פעם פונה אלי ושואלת האם בא לי לצפות איתה במשהו, זה לא מגיע ממקום נואש שמחפש למלא ריקנות או בריחה מקושי, זה פשוט רצון, שאם הוא לא מתמלא לא קרה כלום, אחת לתקופה, לנקות את הראש, להרפות, לא לחשוב, לא לפעול, לא להיות חיובי, סתם לנוח מול משהו. אפשר ודאי לומר שיש דברים חיובים יותר לעשות, אבל זו לא פעולה חולה. אני תוהה האם לגביי זה יכול להיות ככה או שאצלי זו תמיד בריחה, ותחילת בריחה תמיד תוביל בסיכון גבוה לתאווה. 

בכל אופן, אני רוצה לקבל על עצמי בע"ה בלנ"ד, לא לצרוך מדיה לצורך בידור אא"כ עם אשתי עפ"י רצונה, במשך כל חודש תשרי הבעל"ט. רק בעזרתו ית'. לבד אני חסר אונים. 

מתפלל על המשך נוכחות וחיבור. אסיר תודה על החברים היקרים כאן. לא אודה לכל אחד ואחד, אך הקשר האישי שאני מרגיש עם חלקכם, כאשר לא פגשתי מעולם איש מכם, משמעותי לי ומהווה המרכיב הכי חזק עבורי במסע הנוכחי להחלמה בע"ה. תודה. 

תודה ששיתפת.

מסכים איתך שיש רמות של בריחה. כולן מזיקות, אבל צריך לטפל קודם כל בחמורות שבהן. בדיוק לאחרונה הייתה לי שיחה על זה עם חבר שנפל אחרי כמה שנים נקיות. הסכמתי איתו שגם בריחה לאוכל היא בעייתית - במיוחד במשקל שלו, אבל אמרתי לו שלדעתי בשנה הקרובה הוא צריך לשים את הדגש על לא ליפול בתאווה.

מצד שני, לפעמים הבריחה לאוכל מתגלגלת הלאה לתאווה, כפי שנכתב בספר הלבן, וכבר הקדימוהו חז"ל והספרים הקדושים. אז תמיד צריכים לעמוד על המשמר.

בהצלחה רבה! יהי רצון שתמשיך כאן, בשבילנו ובשבילך. 

בס''ד 

ב''ה רוצה לעדכן ולשתף על יציבות, נוכחות וחיבור. רק להיום. 
ממשיך בחסדו. 

בס"ד

ב"ה שמח לשתף על יציבות ואיזון. נקי מתאווה, מדיה ותכנים ברשת 14 ימים רק מכוחו. 
נקי מז"ל 222 ימים בחסדו.

ר"ה היה טוב מאוד. תפילות בחיבור ועבודה. נוכחות מול המשפחה. ילדים ואשתי, למרות שאני חושב שאולי קצת חסרתי לה מרוב כל התפילות, ההורים שלי שהיינו אצלם ומקווה שהיה להם נחת, סבתי שתחי' שמאושפזת והלכנו לבקר אותה פעמיים בחג ברגל למרות הקושי. 

שמח מאוד שהצלחתי לקום היום בזמן למרות הקושי. מקווה לעבור את הצום בטוב. 
שם לב לרגישות שלי לתאווה, ממש אלרגיה, אמצע תפילה, מחובר והכל, תעבור מישהי, המחיצה קצת זזה, אני אשים לב, החיישנים שלי ישר משדרים, יש כאן משהו, תסתכל, תרגיש, תינק, תתחבר, זה לא קשור לרצון שלי להיות טוב, זה לא קשור לרמה רוחנית של חיבור, זה לא מעיד שכל התשובה שלי היא כלום, זו פשוט רגישות שקיימת, והשאלה איך להתנהל איתה ואיך לא לתת לה לנהל אותי, זה מתסכל, כי אני באמת מנסה להיות מחובר ומרוכז, למשל בתפילה, והבחור לידי, שאולי לא מתאמץ כמוני ולא רוצה כמוני, אבל הוא גם לא רגיש כמוני, וזה לא מזיז לו, אבל זה הסיפור שלי. 

וודאי שה' יראה ללבב. 

בס''ד 

בחסדו נקי 15 ימים.

אסירות תודה על חג מחבר ומחזק.

אסירות תודה על לימוד לפנות בוקר בחברותא עם מו''ר אבי,

שהצלחתי לקום למרות עייפות גדולה מהצום,

על סליחות,

על תפילה ועבודה,

על שמו''ת ומקווה לכבוד שבת,

כל הנ''ל מחברים אותי מאוד.

רוצה לשתף על קושי גדול במבטים במהלך הקניות הבוקר, קושי מול פנטזיות, מזכיר לי כל הזמן עד כמה אני חסר אונים ומכור לתאווה ולכאורה ללא קשר לרמה הרוחנית בה אני נמצא. רק אם אני נכנע בפועל, באמירה בפה, ומוסר את הוויתור שלי על התאווה עם כל הקושי ועם הרצון הדמיוני רק להיבלע בגוף של מישהי ולא להיות יותר, יודע שאין כזה דבר, רק אז אני איכשהו חוזר לשפיות. ישתבח שמו.

רוצה לשתף שחזרתי גמור מהקניות ושאשתי חולה, כל השבת כנראה עלי, רק רציתי לברוח לפרק קצר, לנוח עשרים דקות מול סדרה נקיה (יחסית) ומצחיקה, מה לא מגיע לי? גם קמתי בלילה, גם למדתי, גם קניתי, גם וגם... וגם... אבל קיבלתי על עצמי להימנע מבידור ומדיה כל חודש תשרי בע''ה, ואני יודע שלשבור לעצמי את הקבלה לא יגמר טוב, אמרתי יאללה, אין לי כוח, נשבר לי, נכנסתי לשירותים עם הסמארטפון ולחצתי פליי, משום מקום נזכרתי בכם חבר'ה, הפסקתי, יצאתי, הכנתי קפה כמו בנאדם, התיישבתי עם מוזיקה על הספה ולא כמו קוף על האסלה והתחלתי לשתף בהנגאאוטס ופה... בקיצור, אין עלינו.

יהיה בסדר! שבת שלום!

"עיני תמיד אל ה', כי הוא יוציא מרשת רגלי"

אהבתי את הסלוגן - "כמו בן אדם על הספה, ולא כמו קוף על האסלה..."

תודה רבה על התהליך שעשית, חוזר לפה כל כמה זמן כדי לקבל כוחות, מקווה שאצליח יום אחד גם אני....
תמשיך לחזק אותנו ולהמשיך להטהר!

בס"ד הושע"ר תשפ"ב

תודה בריזה יקר. מחמם את הלב. 

רבש"ע פונה אליך בשעה שלפני עלות השחר של ליל הושענא רבא, גלוי וידוע לפניך שאני אדם חלש מלא פגמים מרגל ועד ראש, גלוי וידוע לפניך שעם כל זאת במהות שלי אני טוב גמור ורוצה את קרבתך ולעשות לך נחת רוח.
רבש"ע בחסדך פנית אלי לפני 240 ימים ושלחת לי רוח טהרה בחסד גמור, רבש"ע 240 ימים אני נקי מזרע לבטלה, רבש"ע לכאורה אחרי 20 שנים של אוננות ופריצות במעשה ובמחשבה 240 ימים לא נשמעים כל כך הרבה, אך גלוי וידוע לפניך, שכל יום ויום, הוא עולם ומלואו, של התמודדות, של התחזקות, של טהרה, של קומה נוספת שחוזרת ונזקפת בי, זיכרון של מה אני ומה שאני יכול להיות.
רבש"ע מתחנן לפניך שתמשיך לנטות לי חסד, אנא המשך את הארת פניך אלי, זכור אותי בזיכרון טוב, חון אותי אבא יקר, קרב אותי אליך, אני חסר אונים לחלוטין בלי חסדך הגדול, תן לי עוד יום אחד נקי. עוד יום אחד בו אוכל לפנות אליך, שוב, לפנות אליך ולבקש ולהתחנן על היום שאחריו.
רבש"ע גלוי וידוע לפניך כמה דמעות הורדתי, כמה יאוש חשתי, לאחר לילות שלמים של שימושים הייתי נופל על המיטה, ובוכה בשקט, צועק בדממה, עד מתי?? מה יהיה איתי?? לאן כל זה הולך למען ה'????, רבש"ע אתה יודע כמה העונג המדומה הזה היה מר ואכזר, כמה ריק הייתי שנייה אחרי, איך ברגע שנגמר ישר נזכרתי בך וחשתי צער עצום ששוב הרחקתי עצמי ממך, טינפתי עצמי במעשי ואיך רק עוד נפילה הצליחה להקהות את הכאב והצער, לעוד כמה דקות.
רבש"ע ואני כל כך רוצה, להיות אחר, רוצה לחיות אחרת, רוצה להיות ראוי לחיים שזרקת בי, לחסדים שאתה גומל איתי, רוצה לגלות את הכוחות שבי, לפעול בעולמך, לתקן את עולמך, רבש"ע כמה מיעטתי את קומתי במעשי, רק אתה יכול לגלות לי, לתת לי רמז, איך אני אמור להיראות, להרגיש, לחיות. 
ואני כל כך אוהב אותך אבא יקר, חייב אותך איתי. רוצה לצעוק שתמיד אזכור שאני חסר-אונים בלעדיך, שתמיד אזכור לפנות אליך כשקשה, אך אני יודע שגם זה קשה, ואני מתחנן, אין לי חיים בלעדיך, אין לי חיים בלי נקיות, בבקשה, בבקשה, בבקשה, תעזור לי, תחון אותי ותגזור עלי חיים, שנה טובה, שנה של נקיות, שנה שאוכל לעבוד אותך בלב טהור, שאוכל לאהוב את עצמי, את משפחתי, שאראה טוב סביבי, שאהיה שפל רוח מול עצמי ומול המציאות, שאהיה. אני. אוהב אותך, זעיר אנפין. 

בס''ד 

לפני כמה זמן כתבתי על החוויה של מעבר חדש בלוח השנה כאדם שנמצא בע''ה בתהליך להחלמה. המפגש השונה והמשמח עם החגים ומועדים בשנה מתוך מצב שמזמן לא התקיים של נקיות.

לצערי אצלי, ואני מניח שאצל רבים, היה מועד קבוע והוא זמן הנפילה של אחרי החגים. לא זכרתי את זה ולא הייתי מוכן לזה. אז אתמול חגגתי אותו בעל כורחי. 
ב''ה לא נפלתי אבל מעדתי באופן רציני ולא מפוכח כלל וכלל. תזכורת כואבת לחוסר האונים שלי ולהיותי מכור לתאווה, לבריחה, לבזבוז ולשוטטות. חד משמעית. 

מתפלל על היום הזה. 

מגיע למסקנה שללא ספונסר וצעדים מה שהיה הוא שיהיה ולא משנה כמה ימי נקיות אספור. 

אעדכן בהקדם לגבי התקדמות לגבי ספונסר. 

יום מבורך. 

בהצלחה רבה. באמת אצלי החיבור הקבוע לתכנית ולחברים הוא מה שעוזר לצאת מההכחשה. כל יום אני צריך לצאת מחדש מהסיפורים שהראש שלי מספר לי.

לילה טוב חברים,
לצערי הרב נפלתי הלילה פעמיים. פורנו ואוננות. מאפס. מתחיל מחדש. בקהות חושים כרגע, מתפלל להצליח לעמוד שוב על הרגליים.

אוהבים אותך! כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי.

אוהבים מאוד!!! 
מעל 200 יום זה אדיר! 
אל תתן לזה לשקוע,
אשמח לדבר מחר, 
עכשיו זה זמן קריטי להגביר פעולות החלמה, אוהב אותך מאוד!!!

ב''ה מודה על יום נקי מכוחו הגדול. 

תודה לכל החברים על התמיכה. 

בחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו מצאתי לי היום ספונסר. תודה לך.

מתחיל עבודה בע''ה. 

כייף לקרוא, לייק.