בס''ד 

חברים יקרים, 

אסירות תודה על יציבות בימים האחרונים. 
אסירות תודה על ספונסר נפלא שרבש''ע שלח לי. שמח מאוד על השיחות והקשר איתו. 
אסירות תודה על קשר אישי עם חברים להחלמה, על השיתוף היום יומי איתם. עוזר מאוד. 

מרגיש בתחילת מסע ארוך אך משמח ומרגש. בע''ה. 

בס"ד

ב"ה מודה לרבש"ע על 10 ימים של נקיות רק להיום. תודה. 

מתאמץ על פעולות החלמה יומיות, שיתופים, שיחות ומסירת חוסר אונים. 

בעזרת ה' מתפלל לטוב. 

זעיר אנפין היקר, מה נשמע?
מצפה לשמוע ממך אחי
וכאן בשמחה להתחזק יחד

מאמין בך ולוקח ממך המון כוח

בס''ד 

תודה רבה על ההתעניינות חבר יקר, בחסד ה' נקי 15 ימים רק להיום. 
יציב באופן יחסי מול התאווה. מתמודד עם הרבה לחצים ועומסים בזמן האחרון, ממש מתקשה לנשום לפעמים. מנהל מערכה מול הנטייה לברוח למדיה ולשוטטות סתמית. הן מצד הסכנה שבדבר והן מצד דפוס הבריחה שעומד בשורש התאווה. 

מייחל לרבש''ע שישלח לי כוחות ועוצמה לחיות חייםלחיים שראוי לחיותם ולהיות מי שאני יכול להיות.

אמן.
ישר כח גדול אחי, תמשיך לפרוץ קדימה, השאיפות שלך כל הזמן להתקדם זה אחד הדברים הכי יפים וחזקים בך. לא לחפש את המינימום 'רק לשרוד' אלא ליצור שינוי של ממש בחיים.
תמשיך לשתף אותנו במיוחד בזמני לחץ ועומס, תהיה עם יד על הדופק, תקשיב לעצמך ומה שעובר עליך.

ב"ה אתה על דרך טובה ונכונה, מתפלל להצלחתך והמשך דרכך

ב''ה וחסדי ה' לא מובן מאליו נקי 17 ימים רק להיום. הנתון היותר משמעותי מבחינתי הוא שבמהלך ה 266 הימים האחרונים היו לי 264 ימים נקיים. ועוד יש לומר שבשני הימים בהם איפסתי נקיות, באחד מהם חיפשתי תוכן תאווה ובשני נפלתי באונ'. כלומר ב 266 ימים נפלתי באונ' רק פעם אחת. ב''ה. זה שינוי מצב ודפוס התנהגות משמעותיים מאוד וזה ב''ה משמח ומעודד מאוד מאוד. 

מזהה אצלי פחדים עמוקים מלקיחת אחריות, מעמידה מול עומסים, פחד גדול מכישלון, כל מחשבה על עומס נוסף מולידה צורך אובססיבי בבריחה.
מתפלל ללמוד לקבל את עצמי, לקבל את המציאות, להפנים שיש מנהיג לבירה ורצונו הוא שיקבע ומצד שני מתפלל לקבל את האומץ לפעול מול מה שאני יכול ולהשפיע את מה שעלי להשפיע. 

בס''ד 

אני חסר אונים לחלוטין מול תאווה. אני חסר אונים אפילו יותר לחלוטין מול הצורך שלי לברוח. מצב בריחה תמידי מהכל. 
כל קושי, כל התמודדות, כל דקה ריקה, כל אופציה של אפשרות ללהיות לבד, אני עם עצמי, ריק, מעלה בי, כנראה, סף חרדה, אולי אפילו לא מורגשת, אני מרגיש רק בסימפטום, ישר בריחה למדיה. סדרות, סרטים, בהיה ביוטיוב, סתם אתרים, שעות על שעות. תוך כדי עבודה, לפני השינה, ישר כשאני קם, בשירותים, תוך כדי התפילה, והכי כשאני חולה, במיטה. שעות על שעות.  
זה חלק נכבד מהמחלה שלי. 
מוסר את זה פה. להתחנן על זה יחד עם מסירת חוסר האונים מול התאווה. 
רוצה לקבל את האומץ להיות נוכח בחיים האלה. 
אמן. 

אוהבים אותך!
מזדהה מאוד. תודה על הכנות. 

ב''ה. שמח על הדרך. 
יציב ונקי רק להיום 31 ימים. 
למרות בריחה אתמול בלילה אחרי יום עמוס ומלא בלחצים, בסך הכל הצלחתי להפחית משמעותית השבוע את החשיפה למדיה. מיום שישי הטלפון נשאר מחוץ לשירותים והשימוש בו חוזר להיות סביר והגיוני. 
ב''ה מודה על היום, מתפלל על עוד יום. 

שמח איתך - בחדוותא דזעיר אנפין.

בס''ד 

אני זעיר אנפין ואני מכור לתאווה. המילה מכור קשה לעיכול ומרחיקה עבורי את החוויה שלי מול התאווה. אולי יותר נכון "רגיש לתאווה" או "אלרגי לתאווה", האמת זה לא משנה. התוצאה אותה תוצאה. קצת מזה ואני חסר אונים, מאבד שליטה ברמות שונות של פעולות לא שפויות ומסכן שוב ושוב המון והכל בשביל כלום.
מתפלל ליום נקי נוסף ומודה על 36 ימים נקיים ברצף ו 283 ימים נקיים מט''ז שבט תשפ''א. ב''ה. 
יציב ב''ה. בזכותו ית', בעזרת הספונסר היקר שלי ובזכות שיתופים יומיומיים עם חברים. מתחיל לצבור אנרגיה לקראת כתיבת צעד ראשון. בע''ה. 
משתף שעשיתי אתמול טעות שנוגעת למשכורות של המון אנשים וגם שלי. מנוהל מזה. מנסה לקבל את עצמי ולהכיר בזה שנכון שמוטל עלי לעשות את ההכי טוב שלי אבל בסוף יש מנהל לעסק הזה ומה שקורה שזה לא רק סך הטעויות שלנו. 

תודה

בספר הלבן, ספר היסוד של תכנית SA, כתוב שאנחנו לא מתיימרים להיות ברי סמכא בנושא התמכרויות בכלל והתמכרות למין בפרט. כל הנושא של התמכרות התנהגותית נתון במחלוקת. אבל הניסיון שלנו מוכיח שכשאנו רואים את עצמנו כמכורים - אנחנו מגיעים להחלמה, או לפחות יכולים להגיע לכך. כל עוד ראיתי את עצמי כאדם רגיל, לא הצלחתי להישאר נקי פרקי זמן ממושכים, וברגע שהצטרפתי לחבורת המוזרים התמהונית הזו, שמכנה את עצמה מכונים לתאווה - פתאום זה השתנה לטובה. אגב, לפני שהצטרפתי אליהם גם לא ממש הצלחתי לעבוד על המידות שלי, והיום אשתי מעידה שהתחולל בי בשני האחרונות שינוי עצום לטובה.

בס"ד

מתפלל לנקיות רק להיום. 

משתף על יממה קשה מאוד של נפילה, יותר מזה, התרסקות. נפילות חוזרות, סה"כ 4 שימושים ב 24 שעות. מנסה עוד לנתח את האירוע ואת הטריגרים, את חוסר היכולת שלי לשתף בזמן אמת ולבקש ולקבל עזרה מהחברים והספונסר. קשה לי מאוד. מרגיש מרוסק. מרגיש חסר אונים אבל לא בקטע טוב של לפנות לרבש"ע שיעזור לי כי אני לבד לא יכול אלא חסר אונים וחסר יכולת לפנות אליו ית' כי יותר קל לי לברוח ממנו. הכאב שאני גורם לעצמי כמעט בלתי נסבל. והכאב הזה ממחיש לי כמה זה קשה. להחלים. כמה זה דורש. כמה אני צריך להתאבד על הסיפור הזה או לאבד את הכל. ההחלמה זה לא מסע נחמד למודעות עצמית משופרת ואיכות חיים. זה טלטול רציני של כל הווית החיים שלי. בלי לחדור עד היסוד זה לא ילך. הנזק שגרמתי לעצמי במחלה שלי כל-כך עמוק וכל-כך מושרש בי שזה לא ילך רק בדיבורים יפים ובוורטים. אני שבור, מרוסק, חסר אונים לחלוטין אבל אני לא מוותר. אני מתכוון ללכת את הדרך הזאת ולעשות מה שצריך. בע"ה. כמה שאני מרגיש עכשיו רחוק ממנו. צריך להיישיר מולו את המבט ולהתחנן על נפשי. 
"הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי"

אוהבים אוהבים אוהבים!!

באמת שאוהב אותך! 

מרגיש את הכאב הזה.. כולנו חווינו אותו 7חווים אותו מפעם לפעם! 
אתה לא לבד! 
מצפה לדבר איתך היום! 

אוהבים אוהבים אוהבים!!

באמת שאוהב אותך! 

מרגיש את הכאב הזה.. כולנו חווינו אותו וחווים אותו מפעם לפעם! 
אתה לא לבד! 
מצפה לדבר איתך היום!