בס"ד
מכוחו לגמרי נקי 94 ימים. תודה רבה. אסיר תודה על הנקיות הזו.
מזהה בעצמי שינוי איטי וקטן אך משמעותי מאוד בדפוס של הכל או כלום. במהותי תמיד הייתי או מושלם בהכול או מרשה לעצמי ליפול עד הסוף. או שאני צדיק, אדיב, קליל ומלא כוחות או שאני רופס, שקוע בעצמי ומתבוסס בתאוות. כמובן שהתקופות בהם הצלחתי להיות בדמיוני "מושלם" הן תמיד קצרות מאוד, ממילא רוב חיי, הן התקופות שבין לבין, ובין לבין ובכן, מה שכתבתי קודם...
אז בתחילת מסע הנקיות הזה, ניצחתי בקלילות בכל החזיתות, קמתי, התפללתי, רצתי, חייכתי, אהבתי, עבדתי, בקיצור הכל. ועל הדרך וביד אחת לחמתי, כמו לוליין-סייפן, בקלילות בתאווה. זה טוב, נתן תנופה, אבל בתוך תוכי ידעתי שלמרות האופוריה, זה שובר עם פג-תוקף, ובאמת בשבועיים האחרונים, פג התוקף. מאז פסח, לא חזרתי לכושר, כבר שבועיים ויותר שאני לא מצליח לקום לתפילה, מתקשה יותר בתשומת-לב ובנתינה בבית לאישה ולילדים, שקיעה יותר ויותר חזרה לבריחות לסדרות וסרטים, פחות לימוד, בקיצור וואחד שקע ברומטרי...
אבל למרבה הפלא, לצד זה - נקיות. בוודאי שלהבא מי יודע, אבל לפחות על העבר זו תופעה חדשה. ב"ה. גם אם מחר אפול, משהו בקשר המיידי בין הכל לכלום נחלש. הנתיב המהיר והמיידי לתאווה כאילו טושטש והפך להיות דרך צדדית, קלושה ומלאה עשבייה. בינתיים. הכל רק להיום. או כמו שאומרים אצלנו במלים אחרות, בלי-עין-הרע....
ודאי לי שחלק גדול מהתהליך הוא בזכות ההשתתפות כאן בפורום. הכתיבה, התגובות, ההתחזקות מאנשים אחרים ועוד. זה משמעותי מאוד. מפציר בכל מי שקורא ועדיין לא כותב. תכתבו. החשיפה היא וירטאולית בלבד אבל האפקט שלה אמיתי לחלוטין. ממש.
עכשיו אני מתפלל, מתוך נקודות מעטות של חיבור במהלך היום, על המשך הנקיות וגם על התמלאות חזרה בכוחות. חזרה לעוצמות של חיות.
מחכה לראות מתי יגיע גל חיובי ואצליח לעלות עליו, בשמחה רבה ואסירות תודה שזה לא מתוך תהומות של תאווה אלא מתוך המתנה סבלנית ורוחשת תפילה לימים טובים יותר. אמן.