שלום, אני כמו כולם פה מנסה להגיע ל90 יום ואחרי חצי שנה שהייתי פה ולא הרגשתי התקדמות, התייאשתי מהאתר וניסיתי להתמודד לבד. אחרי יום כיפור, נפלתי וזה ממש שבר אותי, אז חשבתי אולי להיכנס לפורום, ונכנסתי לפורום והתחלתי לכתוב, וזה ממש עזר לי, והרגשתי שזה גם נותן לי כח וגם עוזר לי לאונן פחות. אבל עכשיו פתאום התחלתי להדרדר שוב, ואחרי 11 ימים נקיים נפלתי עוד פעם, אחרי שפעם קודמת הצלחתי להגיע ל18 יום. אני מרגיש שאני כל פעם מנסה שיטה חדשה, וכל אחת עובדת לאיזה פעמיים ואז אני חוזר להדרדר. אני מאוד אשמח לקבל עזרה איך לצאת מהלופ האינסופי הזה, אבל לא בשביל זה אני כותב עכשיו.
אחרי שהבנתי כמה זה לא טוב לאונן, הפסקתי להבין למה לעזאזל אני ממשיך לעשות את זה? בכל השאר הדברים שאני נופל, יש את ההבדל בין התחושה הרגעית לבין מה שקורה אחרי, נניח שאני לא מגיע לתפילה, או אוכל ג'אנק פוד, או ישן במקום ללמוד תורה, אז באותו רגע אני מרגיש שכיף לי, ובמבט לאחור אני מבין שסתם עשיתי את זה ושלא הייתי צריך לעשות את זה. אבל בלאונן זה שונה לגמרי, בכל שלב של הסיפור הזה, בין שאני צופה בנשים לא צנועות ובין ממש בעשייה עצמה, אני מרגיש מתוסכל ולא יודע למה אני ממשיך, אני מרגיש כאילו משהו השתלט לי על המוח, ורק הוא נהנה מזה, אני בכלל לא נהנה, אני מרגיש תסכול ועצבות, לא אחרי, אחרי אני דווקא מצליח לקום ומנתב את העצב לאיך אני נהיה יותר טוב, כדי לא לשקוע בו. אני מדבר ממש תוך כדי! אני פשוט מרגיש מתוסכל ושאני עושה את זה בלי ברירה! זה לא שאני לא יודע שיש לי ברירה, אבל זה לא עוזר, אני ממשיך לעשות את זה כל פעם מחדש! אם מישהו יוכל להגיד לי למה אני עושה את זה, אולי זה יוכל לעזור לי לא לעשות את זה בפעם הבאה, תודה מראש!
