וואוו, 90 יום של מפוכחות ושפיות.
אני אסיר תודה על כל רגע בימים הללו.
תקופה ארוכה שלא חוויתי מפוכחות כזו, שלוה ורוגע, והתמודדות עם מצבים קשים בצורה שפויה.
אני מודה לחברים היקרים שאיתי בדרך, ומתפלל לזכור את החסד היום-יומי שהקב"ה עושה עימי בלכתי במדבר השומם סביבי, מקום שמלא בנסיונות וקשיים בכל צעד וצעד.
אבל עלי לזכור, כי כל נסיון ונסיון שהקב"ה נותן לי בחיי, אינו אלא לרומם אותי גבוה למעלה, יותר ויותר לחיבור ולקרבת ה'.
אל לי להיכנס לפחד ולדכאון מכל גל שבא עלי. אני צריך לנענע לו בראשי, ולזעוק לליבי, אינני נכנס למלחמה עם הגל הזה, אין לי את הכח מולו, אני חסר אונים, עלי לפנות לעזרה, ולבטוח ברבון כל העולמים העומד לצידי ומעביריני את המדבר הגדול והנורא הזה.
מתפלל ומתחנן לעוד יום שפוי ומפוכח.