חשובה כאן מאוד הגישה שלנו אל הדחף. אין פתרונות קסם. בטח שלא לטווח הארוך.
אז בקצרה העניין הוא כזה: אם אני נלחץ ממנו גדל הסיכוי שאפול. לכן חשובה פה מאוד (מראש! להתכונן!) התבוננות והפנמה שזה בסדר שיבוא אלי דחף, וזה טבעי שגם לא תמיד תהיה לי מוטיבציה להילחם איתו. אבל זה לא אומר שאני חלש וחסר יכולת וזה לא שולל ממני את זכות הבחירה.
עוד עניין זה להבין עם מה אני מתמודד. אני לא מתמודד עכשיו עם הדחפים של מחר וגם לא עם התסכול של אתמול. אני מתמודד עם ההווה בלבד.
בנוגע לפעולה ברגע הדחף: זה משתנה מאוד מאחד לאחד ותצטרך להשקיע זמן ולשבת עם עצמך בכנות ולהבין מהם הגורמים לך. ממליץ מאוד להתחיל עם יומן הדחפים. עשה לי המון סדר בראש.
בהצלחה רבה לכולם!
