ברוכים הבאים, אורח

נושא: לא מתייאש 2743 צפיות

תגובה: לא מתייאש לפני 4 חודשים, 3 שבועות #149878

קצת מוזר אבל את הכישרון לעקוף חסימות אני מנצל כדי לכתוב פה בפורום, אפשרות שחסומה אצלי. (גם עם הסיומת be).

התעוררתי עכשיו מההכחשה כשקלטתי שבחודש האחרון היו לי 10 נפילות, שזה בערך כמו לפני שהגעתי לכאן, רק רצפים יותר גדולים של הצלחות, ושל נפילות..

לצערי יש לי גישה כמעט ישירה לאינטרנט פתוח, ולא נראה שזה ישתנה בקרוב.
מה שאני יכול לעשות כרגע זה לשמור על עצמי, על מוטיבציה להילחם, ולעשות טוב, רק להיום.
מקווה לזכור את זה כל יום.

אגב, נקודה מעניינת שהעלתי פה פעם לדיון - לפני חודש בערך החלטתי לסגור פירצה אצלי בפלאפון, ואז במשך שבועיים מצאתי את עצמי בודק שוב ושוב את גבולות הסינון ומנסה לחפש דברים, (אחרי בערך חצי שנה שלא עשיתי את הדבר הזה) עד שהגיעה הגישה לאינטרנט פתוח. מין צורך לעשות את האסור ואת הבלתי אפשרי, צורך שמתעורר דווקא כשאי אפשר.
אני אדם שלא מקבל מרות מאחרים. אני חייב להבין ולהחליט בעצמי. אם אני לא מתחבר לעניין קשה לי להתמיד בו. אולי זה קשור.

תגובה: לא מתייאש לפני 4 חודשים, 3 שבועות #149880

מזדהה עם כל מילה שלך 
אני בדיוק כמוך...
מצחיק אותי לחשוב, שיכלתי לחשוב שאת ההודעה האחרונה אני בעצמי כתבתי...
אחד על אחד,
ואגב נקודה קטנה,
הרצון לפרוץ איננה קשורה לעצם התאווה, אלא מתקשרת עליה בדרך עקיפה, ואתה מודע לזה, ותמשיך להיות מודע לזה, ולא לחשוב שזה מגיע מרצון להגיע לתאווה...

תגובה: לא מתייאש לפני 4 חודשים, 3 שבועות #149886

אשתף אותך במה שעובר עלי
אני אם אפשרות גישה חופשית לאינטרנט אני לא חוסם אותו עד שאני ירגיש שזהוא זה מצד דרכי התשובה זה לא הדרך הנכונה
אבל כעת אני עוד לפני זה אני בתהליך של ריפוי מהדחף הספונטני
ברוך השם אני בשבוע הריבעי שלי בהצלחה
מפעם לפעם אני מהרהר לעצמי אם לעשות צעד קדימה ולחסום. אציין שאני לא גולש לשום תכנים בכלל אולי מעט חדשות סוג כמו בחדרי
וכל עוד שאני מרגיש קושי בזה בשלב זה אני עדיין חושב לצעוד בדרך הזה ( כמובן אקבל כל ביקורת מכל מלמדי הישכלתי)
אני אומר לעצמי אם היה לי קוקו ועגיל מה היו אומרים לי ומבינים אותי תצעד בקצב שלך אז זהוא זה בקטע הזה אני עם קוקו ועגיל
נערך לאחרונה: לפני 4 חודשים, 3 שבועות על ידי 676tali. סיבה: טעוית

תגובה: לא מתייאש לפני 4 חודשים, 3 שבועות #149894

לפי התיאור שלך על רמת השימוש המועט שלך באינטרנט בכללי,

אני חושב שהשאלה הראשונה שאתה צריך לשאול, היא האם חסימה תפתור את הבעיה או שהיא רק תקשה אליך קצת בלהגיע לאן שתרצה,
כבר הייתה כאן התכתבות בפורום אודות אלו, שאין להם באמת יכולת לחסום את כל העולם מאינטרנט לא מסונן, (כמובן שאלו עם הידע המוגבל או עם גישה המוגבלת, איתם זה עניין אחר...)
ואתה, וגם אני, חסימה היא גם סוג של טריגר, לפעמים...

עכשיו, שאף אחד לא יבין אותי לא נכון, אני בעד חסימה מצויינת ואיכותית, מה שכן, אני נגד, לתלות את תוכנית הריפוי במצב החסימה של האינטרנט שלך, אם יש חסימה, אז יש דרך להתרפאות, ואם לא, אז לא, מכיוון שישנם אנשים שהחסימה הוא לא דבר שיכול להיות עבורם ארמטי... 

אבל אני בעד חסימה שמגיעה ממקום של הבנה, שזה יעזור לי לא להחשף לטריגרים, ולא יאפשר לי בשניה אחת בטעות ליפול, חסימה שתעשה עבורי את העבודה השחורה, ותתמודד עם הטריגרים בעצמה...

אם הגישה לחסימה היא כזאת, אז כדאי מאוד לעשות אותה............ אני ממליץ בחום

בקיצור אני מתכווין לומר משהו שהוא הפוך על הפוך,
כלומר, אם אתה אחד שחסימה תעזור לך במאה % לא להחשף בכל דרך אפשרית לתכנים לא ראויים, אז לא משנה כ"כ הכוונה, תעשה את החסימה וזהו,
אך אם אתה אחד שהחסימה תעזור לך לא במאה % כי בסופו של יום תמצא איזה דרך לא דרך להחשף לתכנים, אם אצל ההורים, אם אצל חברים, עבודה, עקיפת החסימה, וכדומה, אז בכזה אופן הסינון יועיל לך רק אם הכוונה בסינון היא כנ"ל,
אך אם תסמוך עליה בעינים עצומות, זה עלול ממש להזיק ולגרע...

נערך לאחרונה: לפני 4 חודשים, 3 שבועות על ידי DeletedUser16608.

תגובה: לא מתייאש לפני 2 חודשים, 1 שבוע #150467

אהלן!
שוב חזרה לי האפשרות לכתוב כאן ב"ה.
למרות שיש לי פירצה לגלישה לא מסוננת ואני לא רוצה לסגור אותה (הסברתי פה כבר באריכות את הסיבה), נקי כבר 22 יום ב"ה. מקווה שאצליח לשבור את השיא שלי (30).
אולי אני נותן יותר מידי פוקוס לעניין של הרצף, אבל יש בזה גם יתרונות:
1. השיא שלי זה סוג של מחסום בתת מודע. פעם אשכרה לא האמנתי שאוכל להגיע לרצף של 4 מבלי להתאמץ מאוד.
מי מדבר בכלל על שבועיים שזה רק לסופרמנים...
2. כרגע זה נותן לי מוטיבציה ותכלס משאיר אותי נקי.

עדיין אני עם תחושה שלא אוכל כל החיים לספור ימים ולתגמל את עצמי על כל שבוע נקי..
אבל עכשיו אני עושה מה שנראה לי הכי יעיל ואפשרי, וכשנגיע לגשר - נעבור גם אותו.

אם לא עכשיו אימתי

תגובה: לא מתייאש לפני 2 חודשים #150497

"האם אני יכול לדרוש מעצמי לעשות משהו שאני לא יכול?
לא. בשום פנים ואופן. זה יהיה עוול לעשות דבר כזה.

מה אני כן יכול לעשות? לצאת לסיבוב? לדחות בעוד שעתיים? סתם לשבת עם החבר'ה?
מצוין.

למה שאני לא יעשה את זה?
אולי כי אני כבר אבוד ואין לי סיכוי וגם אם אצליח הפעם אז בפעם הבאה אכשל. ואם לא היום אז מחר או עוד חודשיים...
הופ. מצאתי אותו.

עכשיו אני יכול באמת לבחור"

אלו החיים שלי, רצף של רגעים פשוטים, מלחמות והחלטות שחוזרות על עצמם, בכל פעם בצורה עמוקה ופנימית יותר.
עם ההתמודדות הייחודית של אותה הפעם. המתכון שבורא עולם שלח לי להיום.
מה שנשאר לי זה להתחבר. כל פעם מחדש.
אלו החיים.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים על ידי אם לא עכשיו אימתי.

תגובה: לא מתייאש לפני 2 חודשים #150514

קשה לי מאוד.
לא דחף פיזי או תאווה. פשוט רוצה לברוח. יום מבאס וקשוח רגשית. מרגיש לבד וחסר סיכוי במישור מסויים.
מעדתי וחיפשתי קצת חומר מגרה. אני יודע שזה רע. נמאס לי מזה. לכן עצרתי לכתוב פה.
הייאוש רוצה להפיל אותי.
יש לי עכשיו הזדמנות לגדול.
מקווה שיעבור מהר ואשאר עם הרגשה טובה של ניצחון.

תגובה: לא מתייאש לפני 2 חודשים #150516

ב"ה ניצחתי אתמול. יצאתי להליכה והלכתי לישון.

עדיין קשה לי עם אותו העניין שכתבתי אתמול, ועדיין אין לי מושג לאן זה יוביל. כנראה שזה יקח זמן, אבל זה נכנס קצת לפרופורציות.
ככל שפחות אברח ממנו לכיוונים שליליים, כך יהיה לי קל יותר לפתור אותו ולצאת ממנו מחוזק.

עדיין יש לי מעידות בימים האחרונים, כולל היום. (חיפוש חומר מגרה ופנטזיות). זה תחום שהשארתי במכוון ב'אפור' ולא התחייבתי עליו בהסכם. לא מאמין בלסגור כל פיפס, זה מאבק מתיש שלא יגמר אף פעם.
(מאמין שיש כאלה שכן יעזור להם).

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים על ידי אם לא עכשיו אימתי.

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 3 שבועות #150592

ב"ה הגעתי ל40 יום ללא אוננות ופורנו, בפעם הראשונה מאז שנחשפתי לאינטרנט.
אני שמח על ציון דרך משמעותי בדרך שלי לחיים שפויים.
אבל בשבועיים האחרונים ובימים האחרונים ממש כל יום, היו לי הרבה מעידות שזה אומר צפיה בתוכן מגרה ובלבוש חשוף. והרבה (בעצם יחסית לפעם זה קצת) חיפוש וניסיונות לפרוץ את הסינון.
המצחיק הוא שכל הזמן הזה יש לי איכשהו גישה זמינה לאינטרנט פרוץ לחלוטין, אבל לא נכנסתי לשם.
בקיצור הקול הזה לא מרפה ומטפטף לי שזה לא באמת 40 נקיים, ואני עומד ליפול וכו'.

כרגע אני 'באוויר', נגמר לי הסכם של 30 יום ואני רוצה להתחייב ל30 נוספים אבל אני פוחד שלא אצליח, בגלל המעידות והדחפים שבעקבותיהם, וגם בגלל שזו תקופה מתוחה בשבילי (גם ערב פסח ועוד נושא אישי), הרבה רגשות קשים, תסכול, יאוש, וחוסר אונים.
ויש בי עוד קול שאומר 'תרים ת'ראש, תראה איפה אתה, לאן אתה מסוגל להגיע, אתה יכול'
ואני רוצה להקשיב לו, אני רוצה לעוף אבל פוחד להיכשל ולהתנפץ. אני יודע שהכל בראש ובהחלטה אבל אני מרגיש מתנדנד בין הדחף ליפול למטה ולזרוק הכל (שוב הלחץ הזה!) לבין ההחלטה לשעוט קדימה ולכבוש עוד צעד (כשנכנסתי לאתר וראיתי אנשים עם רצף 40, 50, לא האמנתי שאוכל להגיע לכל כך הרבה...).

בקיצור אני יודע מה אני רוצה אבל יש לי פחד כאילו נגמר לי הדלק לסבב הזה. אפילו לי זה נשמע מצחיק אבל תכל'ס הפחד קיים ואני צריך להתייחס אליו בצורה חכמה כדי לא ליפול.

סליחה שיצא לי מבולגן אבל ככה המוח שלי נראה עכשיו...

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 3 שבועות #150606

  • nbym
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 199
"אם לא עכשיו אימתי" היקר! וואו, איזה הישג אדיר!
לא משנה מה יהיה לאחר מכן, ההישג הוא כבר שלך! שמח בחלקך!
דבר נוסף עצם הכתיבה ה"מבולגנת" כלשונך (שלדעתי היא לא כל כך) דווקא עושה סדר בראש, כך שזה מצוין!
מציע לך לעניות דעתי שני דברים.
1. לחזק את הנקודות הטובות - ציינת כמה:
א. "הגעתי ל40 יום ללא אוננות ופורנו"
ב. "בעצם יחסית לפעם זה קצת"
ג. "ש לי איכשהו גישה זמינה לאינטרנט פרוץ לחלוטין, אבל לא נכנסתי לשם"
ד. "ויש בי עוד קול שאומר 'תרים ת'ראש, תראה איפה אתה, לאן אתה מסוגל להגיע, אתה יכול'"
ה. "כשנכנסתי לאתר... לא האמנתי שאוכל להגיע לכל כך הרבה"
ועוד...
תיזכר בהם ותחזק אותן. ובכלל... מציע להחליף את תחושת הפחד (שפחד הוא טוב, אבל הוא יכול לצאת לפעמים מפרופורציה), לתחושה של רצון חיובי. למשל, להחליף את רגש הפחד מהעתידלהכרת טובה בהווה. להודות על הרגעים הטובים. כשאלה מגיעים יש סיבה למסיבה. אל "תבזבז" אותם בחששות. טוב לחשוש, אך בטוב טעם כדאי שהמנוע העיקרי יהיה חיובי

כל נקודה כזו היא הישג אדיר, ויש באמתחתך כבר כמה וכמה נקודות = כמה וכמה הישגים אדירים. אשריך ואשרי חלקך!

2. לנסות לחסום גם את הפרצות הקטנות - אם יש אפשרות לחסום את הגישה לאינטרנט הפתוח, זה יהיה מבורך. הרציונל הוא שלפעמים נדמה לנו שניסיון כזה או אחר כבר "קטן עלינו", ואנחנו כבר מ"אחורי זה". נסיונות כאלה הם הכי מסוכנים כי הם יכולים בשקט לחפור את הבור בלי שנשים לב ולהפיל בשעות חולשה.
משום כך, נסה כמה שיותר להימנע מנסיונות עקב המצב האישי והתקופה המתוחה, ולא להוריד את הגז במיוחד ברגעים בהם אתה יודע שיש סיכון (איפה שיש סיכון יש סיכוי). תזכור שגם אם יש מעידות פה ושם, זה לא מפחית מגודל ההישג (אל תאמין לקול שמוריד ומנסה להקטין את ההצלחה, שיעבור מאוזן אחת ויצא מהר מהאוזן השנייה). גם מזה לאט לאט תצליח לצאת, המעידות הקטנות אולי מהוות רק 10% מהסיפור, אל תתן לקול גם את ה90% החשובים הנותרים.

מאחל לך עוד המון הצלחה בהמשך, מרתק לקרוא כל פעם את העדכונים. מצפה בקוצר רוח!
נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי nbym.

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 3 שבועות #150615

תודה רבה על התגובה המושקעת!
חיזקת את רוחי.

לגבי העניין הראשון באמת אני אשתדל להסתכל על עצמי בפרופורציה הנכונה. זה דורש תרגול ועבודה עצמית, אבל זה מפתח להצלחה.

לגבי העניין השני - אני לא מרגיש מסוגל לחסום הכל, זה 'חונק' אותי רגשית. כבר ניסיתי פעם ואחרי תקופה קצרה חטפתי קריז ופשוט פתחתי הכל.
(אני טיפוס כזה שביני לבין עצמי אני די עושה מה שבא לי, בלי מצפונים. אולי בגלל שבתור ילד הייתי טיפוס שמרצה את כולם. עוד תסביך שלי.)
וגם כי זה עסק לא נגמר, פעם כשהייתי חוסם כל פירצה תמיד הייתי מוצא משהו חדש, גם כשכבר נראה שהכל בסדר, ולכן נראה לי שזה יותר בראש, בסדר יום, מיקוד, קשרים חברתיים וכו'.

בהצלחה רבה, וחג פסח שמח וכשר!

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 2 שבועות #150627

  • גילאל
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 16

קראתי את השרשור עכשיו מההתחלה, אני דומה לך בהרבה דברים שכתבת שלא הרבה מזוהים איתם, היה לי ממש כיף לקרוא. בהצלחה!

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 2 שבועות #150630

שמח לשמוע ומקווה שעזרתי, ולו במעט

תגובה: לא מתייאש לפני 1 חודש, 1 שבוע #150701

לצערי היו לי מספר נפילות בימים האחרונים.
הייתי מבואס. מקווה ומנסה לצאת מזה בהקדם.
למרות שהרצף לא חשוב כ"כ, אבל בכ"ז זה היה דאון.
אני יודע שרצף המעידות שהיו לי לפני היו גורם משמעותי.
גם העובדה שהייתי בלי חוזה התחייבות.
ופסח והלחץ והחופש והזמנים הריקים שצצים פתאום.
ועוד עניין אישי-רגשי שהוסיף.

אז למרות שבתמונה הכוללת אני בהתקדמות וגם אופי הנפילות היה פחות גרוע, אבל 'העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין'. וברוח התקופה - 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא היום ממצרים', ולכל יום יש את ההגבלות שלו שצריך לפרוץ (אולי נכון יותר המתנות שאפשר לפתוח).

אז היום חתמתי חוזה טיסה לחודש. ותקתקתי משימות שהצטברו לי.
ואני חושב איך למלא את הזמן שלי בצורה מסודרת.​ ולהעשיר את העולם הרוחני-פנימי שלי.
ואיך להחזיר את המוטיבציה להמשיך. ובעיקר - מנסה להיות עקבי ומסודר.

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 1 שבוע על ידי אם לא עכשיו אימתי.

תגובה: לא מתייאש לפני 1 שבוע, 5 ימים #151010

היי לכולם

הרבה זמן לא כתבתי פה, גם כי הייתי עסוק בדברים טובים ב"ה, וגם כי לא היה לי כ"כ מה לכתוב.
מין תקופה כזאת שאין הרבה מילים אבל יש רגש, הרבה רגש. תחושה של שיר שמנסה להתנגן בי, אבל אני לא מתייחס אליו מחוסר זמן ופניות.

ב"ה הגעתי היום בפעם הרביעית לרצף של 30 יום, והפעם הם היו המוצלחים ביותר שהיו לי, כמעט ללא מעידות.
(למעט פעם אחת שהשתמשתי באינטרנט לא מסונן בשביל צורך מסויים, זה היה סיכון ועורר לי דחף, אבל התגברתי עליו. ועוד פעם אחת בימים האחרונים שחיפשתי כמה מונחים לא צנועים במכשיר מסונן ועצרתי מהר מאוד). גם היה הרבה יותר קל מהפעם הקודמת.
רוצה ומקווה להמשיך בכל הכוח.

לאחרונה מאירה בי התובנה שלא משנה מה יהיה, (גם בהיבט הכללי של החיים, וגם בפרטות במסע אל החופש אם אפול או שלא) תמיד עלי לזכור שהמצב יכול להשתנות בין רגע, לטוב או לרע, ואני צריך להעריך את החיים שלי ואת כל מה שכן טוב לי, כי זה לא מובן מאליו. לדוגמה: לפני כמה ימים ראיתי רכב הפוך בצד הכביש, מעדיף לא לתאר איך הוא נראה... וחשבתי על זה שאיך רגע אחד הבנאדם ישב בשלווה ברכב שלו, ותוך דקה החיים שלו ושל המשפחה שלו השתנו מן הקצה אל הקצה.
מקווה לשרש את התובנה הזאת בתוכי.

עלתה בי היום מחשבה אמיתית ליפול. זה קצת הפחיד אותי. בחרתי לא להתייאש.

נערך לאחרונה: לפני 1 שבוע, 5 ימים על ידי אם לא עכשיו אימתי.
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן