תמשיך להיות חזק 
אתה פשוט לוחם על. ראיתי את ההתכתבות שלך מהתחלה שהיה לך ממש קשה להחזיק 6 ימים וכו׳.
ולראות אותך עכשיו זה פשוט מטורף איך שלא ויתרת 
מלך…

מדהים, איזה התמדה!
מניסיוני, אני יכול להיות רגוע מתי שאני עושה עבודה. 

תודה רבה על העידוד וההארות.

באמת אחת הסיבות לפחד שלי זה בגלל שבזמן האחרון אני פחות משקיע בתכנית ויותר על אוטומט, וזה די עבד לתקופה מסויימת.
אבל בשביל לעלות למדרגה גבוהה יותר צריך לעבוד.

הייתי בטוח שאפול בשבוע שעבר, גם כי זה חזרה לשגרה וגם בגלל טריגר נוסף שהיה לי אז, ביום ראשון החלטתי שרק היום אצמד לתכנית ואעשה מה שאני יכול ושאר השבוע לא מעניין אותי, היה קשה אבל זה עבד ב"ה. ליום שני הגעתי עם קצת יותר ביטחון אבל עדיין פסימי ושוב הצלחתי בעזרת התכנית.
בזכות זה בשאר השבוע כבר היה לי הרבה יותר קל.

לא מזמן ראיתי משפט שאומר שהרגע הכי קשה וכואב בלהתגבר על עצמינו זה רגע ההחלטה לפעול, אחרי זה העסק הרבה יותר קל ממה שזה נראה.

הספר בכלל מדבר על מנטליות עסקית, אבל זה ממש מתאים גם אלינו.
תמיד כשמנסים לקום אחרי נפילות יש תחושה שזה ממש קשה להתמודד ככה כל החיים, אבל בתכלס אחרי תקופה מסויימת של עבודה רוב הזמן עובר בקלות יחסית, ממש כמו שרכב מתאמץ להאיץ אחרי הרמזור.

לצערי בחודשים האחרונים אני בירידה, נפילות כל כמה ימים, הכי הרבה שהצלחתי להפסיק היה לשבועיים.
גם לפני זה בזמנים הטובים יותר הייתי מצליח בד"כ 3-4 שבועות (פעם אחת הצלחתי חודש וחצי) ואז נופל, לפעמים הייתי קם מהר יותר ולפעמים מדשדש קצת ולאט לאט מתרומם וכך חוזר חלילה.

ואני ממש מתבייש בעצמי על זה שלא סיימתי אפילו את התכנית באתר, ומה שכן התקדמתי זה היה כל פעם לכמה שבועות ואז מפסיק כל פעם עם תירוצים שאני עסוק וכו', ואז מחליט שאני צריך להתמיד בזה, ואז לוקח לי עוד שבועיים להתחיל וככה אני סוחב כבר כמעט שנתיים. אני רוצה ותמיד רציתי להתמיד, אבל אין לי אפילו איך לתרץ את עצמי על זה.
מרגיש חסר אונים.
זהו, רק רציתי לשתף את התסכול שלי

שם את ההצלחות שלך כחותם על זרועך,
אל תשכח ולו לרגע כמה שאתה יכול.
החכמה היא לעמוד על הרגליים כמה שיותר מהר,
להיצמד לתוכנית, לדבר עם חברים , להשתתף בקבוצות
לקרוא ספרות, להשיג ספונסר
רק ככה נכריז על עצמינו מכורים בהחלמה.