ממשיך לפגום מול המחשב בבוקר ובערב.
לא מרגיש יותר הנעה סיפוק, ממרום שנותיי ומרוב שזה נעשה הרגל וחוסר הנעה בכלל.
כל רגע במעשה מזעזע את נפשי ואחרי הפגם אני יותר מתוסכל מהרגיל, אני מרגיש כל קצוות העצבים שלי, החל מחום בכל הגוף, השמש החמימה שורפת אותי בלי סיבה, הרעב לאוכל גובר והזיכרונות הרעים צפים...
היום שאלתי את עצמי בזמן שפגמתי, "למה אתה עושה את זה? למה אתה ממשיך? הרי לא תמונת העירום הלא צנוע ולא הסרטון גורמים לך להמשיך"
לרגע קט ראיתי את עצמי עומד בשדה נטוש מאונן ורק דמות אנושית עומדת מולי ומברכת אותי ובכך מעודדת את המעשה.
זה עצוב שלא הקירבה לאישה שאני כל כך הייתי כמהה לה ורק פנטזתי שגם לי תהיה.
פשוט ראיתי את המציאות שאני לבד בשדה מדברי ריק ורק דמות אדם מברך את כל מעשי.
שכנראה גם מעשי נעשים מהאמירות שלו.
