חברים יקרים אשמח ממש לעזרתכם.
במשך השנים כנער כבחור כאדם בוגר וגם כיום - יוצא לי ב''ה להתמודד עם הדחף לאונן.
הדחף עצמו הוא טבעי שאני מדבר ללא קשר לראיה של פורנוגרפיה לסוגיה.
סתם לאונן לכיף 
מה הבעיה בכך?

אני מדבר לא על האיסור ההלכתי אלא עצם הדבר מה הבעיה שאדם מענג את גופו על עצמו איזה פסול יש בכך?

שמעתי בעבר הסבר שאדם צריך להיות יצרני אבל כמה שאדם יצרני וכי אנו לא שואפים
לעונג אישי כמו כוס קולה קרה?

כיום עדיין רווק כך שהשיחה על מקום בהיתר וכו'לא קיים.
גם לא יודע לומר אם גם לאדם נשוי יכול להיות קיים רצון לעונג אישי

אשמח לשמוע רעיונות כיוון או כל חומרי קריאה בנושא.

זו שאלה מצויינת.
לדעתי, שכוח ההולדה ניתן לנו מה' ע"מ שניצור בני אנוש חדשים, כחלק מאינטימיות אמיתית ובריאה עם אדם אחר.
כאשר אדם מאונן הוא מחליף את האינטימיות עם האדם האחר בפנטזיה - חזיון תעתועים.

(אני אזלוג קצת ליהדות רק לרגע. בורא העולם נתן לנו שלל כלים, שלכל אחד מהם יש מטרה ספציפית. עכשיו, תחשוב על מישהו שקנה רכב, ובהוראות כתוב שהרכב מיועד לנסיעה על כבישים סלולים בלבד. אבל הקונה שואב עונג רב מנסיעה בכבישי עפר ומסלולי 4X4. למרבה הפתעתו, אחרי שבוע וחצי הרכב שובק חיים לכל חי. ת.נ.צ.ב.ה.
אז כן, האדם אכן מימש את ההנאה המיידית שלו, אבל בטווח הארוך הוא הפסיד דברים חשובים בהרבה. לא כעונש מ"היצרן", אלא פשוט משום שהרכב לא מיועד ל"שימושים" כאלו.
כאשר אדם מקבל מכשיר עם הוראות הפעלה. כדאי מאוד שהוא יחליט שכנראה היצרן יודע על מה הוא מדבר, וכדאי לסמוך עליו. במיוחד כאשר היצרן הוא רבש"ע...

אני חושב שהנמשל מובן מאיליו)

בחזרה לנקודות מידייות יותר:
א. בוא נהיה כנים: כשאתה מאונן, האם אתה חושב תוך כדי על פוליטיקה או על מבחן שיהיה מחר, או מה-שלא-יהיה, כמו כאשר אתה מתעסק בעונג אחר - למשל אכילה או ספורט. או שאתה עסוק בלפנטז על נשים שאתה מכיר, או שראית אי פעם.
כאשר אני מפנטז על נשים אחרות, אני מתחיל לראות אותן בחיים האמיתיים כמו בפנטזיות. וזה בהחלט פוגע בהן, גם אם הן לא מודעות לכך מיידית.
הפורנו אכן נותן בוסט מטורף להחפצת הנשים שלי. אבל גם פנטזיות גורמות לכך במידה מסויימת.

ב. אחרי שימוש אני מרגיש כאב נפשי עצום. תחושת חוסר ערך והפסד צורב. תחושה שכדאי לי כבר ללכת להתאבד ולגמור עם זה. ריקנות עצומה, שהדבר היחיד שיכול למלא אותה זה עוד שימוש...
פעם חשבתי שאלו רגשי אשמה שקשורים לדת שלי. אבל בקבוצות SA פגשתי גם חילונים ששיתפו על אותן תחושות. אז כנראה שזה משהו שמובנה לתוכנו כבני אדם, ללא קשר לדת או גזע.

ג. בנוסף, מנסיוני האישי בלבד, אני מוצא שהתאווה היא בעיה שגוברת והולכת עם הזמן. כלומר, אם היום אוננות אחת תספק אותי, מחר אצטרך לאונן 3 פעמים, ומחרתיים 6 פעמים וכן הלאה. ומהר מאד אני מתחיל להתפרש לתחומים אחרים - ופורנו זו רק ההתחלה.
אשר על כן, אני מודה שאני חסר אוים לחלוטין מול התאווה. מה שאומר שאני לא יכול להרשות לעצמי אפילו נגיעה בודדת בה.

הסבר מקסים.
אני רק אוסיף אם יורשה לי שהדחף הוא טבעי לחלוטין, אף על פי כן, אנחנו לא הולכים שולל אחר כל דבר טבעי.
זה טבעי לאהוב דברים מתוקים (אפילו מבוסס אבולוציונית) אבל האם ניתן לאדם לאכול 10 חפיסות שוקולד ביום?
זה טבעי לדאוג רק לעצמנו (נכון שאנחנו מחונכים אחרת, אבל תחשוב על תקופות קדומות מאוד... היצר היה לשרוד ולדאוג לעצמך בלבד), אבל אנחנו מחונכים אחרת כי זו דרך ארץ. כדי לא להיות אנוכי. כי יש בזה ערך חיובי.
והנמשל ידוע.
לא כל מה שטבעי הוא נכון מוסרית/ טוב לנו ולכן הכוח שלנו כבני אדם הוא דווקא לשלוט ולשנות מגמות טבעיות אך לא טובות.
קראתי משפט שכתב מישהו יקר: 
''להגשים את עצמי? לא תודה! גם כך אני גשמי מספיק... מה שאני באמת צריך זו קצת רוחניות!''. 
יצרים יש בשפע.
אנחנו מתעלים ע"י שליטה בהם ולא שהם שולטים בנו.
בהצלחה רבה!

ראשית תודה על התגובות מחודדות את הנקודה.

המקום של עונג אישי על ידי אוננות נשמע שאין לו כלל מקום של האדם - בשונה מגישות שהיו בעבר וגם היום על התועלות הקיימות באוננות.
וכאן אני שואל אז לעולם כל אוננות היא נפילה של התמכרות?
האם אוננות היא לעולם פגם שאין לו מקום?

נכון שאנו גשמיים ולכן אין שום מקום לאוננות ואז כל החיים אנו נדרשים להחזיק את כוחות החיים 

מה מבחינת אורחות חיים יעשה רווק?
או אפ נשוי?

אין כוונתי ח''ו להתיר אוננות אלא לשאול מה הקב''ה רוצה מאיתנו לאורך הדורות כולם שאסר מכל וכל.
ואיך אנו גם כאשר לא הולכים בדרך  עדיין יכולים להיות בחמלה עצמית כלפי אוננות שאינה באופן כפייתי?


או שמא זה ניסיון להכשיר את השרץ?

אמרת

ובכן, אני לא מתיימר להיות יודע מחשבות. אבל דיברתי בעבר עם חברים בישיבה על דברים כאלו, והרושם שקיבלתי הוא שזה לא מפריע להם בכלל ביום יום. נכון, זה דבר כיף ואסור לעשותו. אבל גם לאכול צ'יזבורגר זה דבר מאוד כיף, וגם לחלל שבת... הרשימה אינסופית.
לדעתי, לאנשים רגילים, זה לא כזה קושי. גם אם 99% מהבחורים ניסו מתישהו לאונן. כאשר הם מבינים שזה אסור, הם פשוט מפסיקים. בהתחלה זה קשה, ועם הזמן שוכחים את זה.
(זה מזכיר לי, חבר טוב שלי סיפר לי פעם שהוא היה מאונן מגיל 10 בערך. ומתישהו, בסוף ישיבה קטנה הוא החליט להפסיק, והוא הפסיק! 
כששמעתי את זה ממנו חשבתי שאולי נראה אותו בקבוצות SA עוד כמה שנים. אבל עכשיו אני לא כזה בטוח. ייתכן בהחלט שהוא שינה את דפוסי הנוירונים במוח שלו עם כוח רצון על-אנושי. ואחרי זמן מה, הדפוסים התייצבו במצב החדש.)

אם זה מאוד קשה להפסיק, למרות שאתה רוצה, ויודע שזה לא טוב לך... ובכן, יש כאן דפוס ברור של התמכרות.
ואם אתה מכור, אז יש לך פי כמה וכמה צורך שלא לגעת ב"חומר" שמעורר לך את האובססיה.

אסיים בעידוד, שק"ל שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. כלומר, העונש/שכר בשמים הוא ביחס ישיר למאמץ שהושקע בעברה/מצווה. אדם שקשה לא מאוד שלא לדבר לשון הרע, ועבר ודיבר - יקבל עונש פחות לאין שיעור מאדם שדיבר לשה"ר למרות שלא היה לו ניסיון...

היוצא מזה: אדם שהתמכר למעשה מסויים - איבד את חופש הבחירה - לא ייתבע על עשיית אותו מעשה.
על מה האדם כן ייתבע? הוא בהחלט ייתבע על כך שלא טיפל בעצמו, שלא עבד בכל הכוח את התוכנית של GYE או את 12 הצעדים (כל אחד לפי המקום שבו הוא נמצא).
אם האדם רק ייתבכיין על זה שהוא חסר אונים, ולא ייפעל כדי לשנות את זה... אם נוח לאדם להישאר במצב הכיפי של חוסר האונים. ובכן, בהחלט יש כאן תביעה עליו.

עריכה: האמירה למעלה נשמעת מאוד כמו אלוקים מעניש, שרק רוצה לדפוק אותי. אז אחדד את הנקודה: 
מאחר שהמצב הנוכחי ממש לא טוב עבורי, למרות שכיף לי בו (לפחות בטווח הקצר). ה', בטובו, יצר מערכת של שכר ועונש, שבעזרתה אוכל להוביל את עצמי למקום שהכי טוב עבורי. ההבדל בגישה הוא שה' לא ייתבע ממני ניקיון - כי זה מעל לכוחותיי, אבל כן ייתבע ממני פעולות וצעדים, שעוזרים לי להישאר נקי רק להיום.
בלי התביעה של ה', ייתכן שהיייתי בוחר להמשיך לשכשך בחרא...

אבי היקר תודה רבה על הדברים אני קורא אותם ומגיב ממקום שרוצה לחדד אצלי את הנקודה.

מסכים  שהקב'ה לא בא בטרוניא

הנקודה היא האם נכון להגדיר כל אחד לפי מצבו אוננות כהתמכרות שהרי נפילות יש
אבל למשל להגדיר אדם שמכור ללשון הרע
קיים דפוס כזה?

כי כל התנהגות שיוצאת מדרך הישר נוכל לראות אותה כסטיה או התמכרות 
הסיבה שאני פה היא בגלל צפיה בפורנו וכן יודע לומר שיש דפוס של התמכרות שלי - למרות ימי הקניות 
אבל לגבי אוננות לא יודע לומר ולכן מחדד את הנקודה בין אוננות ''טבעית'' אסורה לבין התמכרות 
וגם אני אוהב מאוד את הצעד או הכלי של רק את היום 

ובכן, את 12 הצעדים אפשר ליישם על כל סוג של התנהגות. אז אדם שקשה לו עם לשון הרע, בהחלט יוכל ליישם את 12 הצעדים על זה.

בשביל להחלים, אדם שמכור לפורנו יצטרך לוותר על כל סוג של פעילות מינית. הימנעות מוחלטת.
כך שגם אם עבור אנשים היפותטיים אחרים יש דבר כזה "אוננות טבעית", אותו אדם יצטרך ללמוד לוותר על זה.

(פעם הספונסר שלי אמר לי שאם אוננות הייתה מצווה, אז הוא היה פטור מדין אונס רחמנא פטריה.
כל נגיעה בתאווה מובילה אותו (ואותי, וכל מכור אחר) בחזרה לבור של התאווה.)

שמעתי פעם שיעור של הרב שרקי, שבו הוא מדבר על איסורי העריות ומה ניתן ללמוד מהן. בעצם העריות האסורות על האדם הן כל הנשים שקרובות אליו, על האדם מוטל להתחתן דווקא עם השונה ממנו, מישהי שלא קשורה אליו באופן טבעי. ולא להתחתן עם המוכר והנוח. הרב ממשיך עם זה ומשליך את המסקנות גם לגבי עינוג עצמי - לפי זה יוצא, שהערווה הכי חמורה היא גילוי הערוה של עצמך. כי אז אתה בכלל לא יוצא מעצמך, לא נפגש עם שום אדם אחר, אפילו לא אדם שדומה לך. ואת כל מערכת היחסים שלך שנועדה לתקשר עם 'יצור' אחר, אתה מנהל בדמיון. אבל בפועל זה רק אתה, לבד, אין שום מציאות אמיתי של קשר, הכל שקר.
אני לא יודע להמחיש את זה ממש טוב, אצלי זה נתפס כסיבה טובה. זה פשוט עצוב, שאדם חי עם עצמו, זה כמו שתראה אדם בוגר, שהכל הוא רוצה לקחת לעצמו, לא מבין בכלל שיש אנשים אחרים בעולם.

אבי0533 כתב on 18 יולי 2024 18:33:

מעניין מה שאתה אומר. לפי זה, איך אדם נשוי שהיה מכור לפורנו אמור לנהוג עם אשתו?

carot כתב on 18 יולי 2024 19:02:

התשובה לשאלתך היא שיש 'מין' ויש 'תאווה'.
המכור ל'תאווה' צריך להימנע מ'תאווה' אבל לא מ'מין'.
זה התשובה במילים.
בהסבר זה ארוך מאד, אבל זה מציאות ביום יום אצלי.
שאני מכור ל'תאווה' ולכן אני נמנע מאינספור צורות של 'תאווה' ואפי' הקלה ביותר.
וזה לא סותר את חיי ה'מין'.

כרווק, אין לי ניסיון בתחום.
אבל הגדרת הנקיות של SA היא "הימנעות מכל סוג של מין עם עצמו או עם שותפים אחרים מלבד אשתו/בעלה."
כלומר שמין אינטימי בתוך מערכת של חיי נישואין יכול להיות דבר נטול תאווה לגמרי.

אני רוצה לצטט כאן את דבריו של רוי קיי. (המייסד של SA) מתוך הספר "כניעה ונטילת אחריות" שייצא בקרוב בעז"ה. מתנצל אם זה שפה בוטה מדי.

אבי היקר תודה רבה על הדברים.

הנקודה שאני חוזר אליה יוצא א''כ שעד שלא אהיה בנקאיות - שאלה מעניינת מה ההגדרה זה עניין של זמן? תפיסה? הרגשה?

לא יודע 
לא אוכל להרגיש חיבור טוב.

וא''כ כרווק איפה המקום בו כך אנרגיות החיים שבאה עם אוננות הולכת?

כל הזמן לגלוש על הדחפים בשלב מסוים זה ממש מדכא.
ואני שואל זאת כאדם מאמין ואדם דתי
מה הקב''ה מצפה ממני בהתמודדות??

ובאותה נשימה אני בטוח פנימה שהלמידה האישית לגלוש על דחפים לדחות סיפוקים זה כלי חזק לכל החיים
להתמיד שקשה 
שנופלים לקום זה אמיתי

אבל עד מתי?

ההגדרה של ניקיון היא "ניצחון גובר והולך על התאווה", כלומר שזה מסלול של עליה תמידית.
בתור התחלה, מפוכחות קלנדרית ("אני נקי X ימים") זה הישג מדהים.
אבל אלו שרוצים החלמה אמיתית לא עוצרים שם, וממשיכים עוד ועוד, לוותר על פנטזיות, על חלומות רטובים, על החצאי-מבטים "רק לראות אם זה משהו שאסור לי להסתכל עליו..." ועוד.

ובכן, זה נהיה קל יותר עם הזמן. בהחלט.
אבל זה לא עניין של ימים או שבועות. אולי חודשים, וגם זה לא בטוח.
אם אתה רוצה להמריץ את התהליך, אני ממליץ לך ללכת על אפס סובלנות לתאווה, כלומר וויתור מוחלט על כל סוג של תאווה, כולל מבטים ברחוב, ופנטזיות (וכמובן ש"אוננות בריאה").
בנוסף, כדאי לך לשקול ללכת לקבוצות SA, שם תוכל לקבל תמיכה וכלים להתמודדות ברמה יותר עמוקה מאשר פה באתר.

בהצלחה.

אבי תודה רבה על התגובה 

אהבתי את סימון המושג '' אוננות בריאה'' באמת יש שיח כזה שטוען דברים נגד הדת שלי גרם להיות מורה היתרא ולכן שמח שכתבת.



אני בשאלה עם עצמי הרבה זמן האם ללכת לקבוצה.

מעבר לבושה אישית - שעליה אני מסוגל להתגבר.



הקבוצה תעזור לי בהתמודדות עם הדחפים?

אני סקרן להבין את ההשפעה אבל מתכחש על כך שהקבוצה יכולה להשפיע עלי 

יצא לי לקרוא מעט על 12 צעדים מהספר של בני יעקב.



והתמהיה שלי עם עצמי האם הקבוצה תוחלל בי שינוי גדול יותר יציב יותר ?

כי כיום אני עם עצמי נקי תקופה מפורנו אבל בקלות יכול לחזור לשם היו דברים מעולם ולכן התמיה היא על כוחה של הקבוצה או החיזוק שלי את עצמי לבד?

goolife היקר,
הקבוצות של SA בודאי יכולים להוביל אותך לשינוי גדול ויציב, ויעידו על כך ימי הנקיון שזכיתי להם מהבורא יתברך ע"י עבודת הצעדים.
מאחל לך הרבה הרבה הצלחה