שיר ממש יפה! 
מאחל לך שתמיד תלך למקומות משמחים עם אנשים שמשמחים אותך ושהנסיעה שלך תתאים למה שיש לך בפנים...

על פגוש הרכב שנסע לפני הודבק סטיקר שקרא בערך כך:
"אל תספר לה' כמה גדולות הצרות שלך.
תספר לצרות שלך כמה גדול ה'"

באופן אישי אני עדיין לא מצליח לפנות אל ה' ולבקש ממנו עזרה בתחום שהביא אותי לפה. אולי זה בגלל שאני מרגיש לא ראוי - הרי חטאתי כל כך הרבה והתייאשתי מהרחמים. אולי כי חשבתי שהוא חייב לי משהו.
יכול להיות שניסיתי שוב ושוב כשהתחלתי עם ההתמכרות ועם הזמן הרגשות התכהו, נעשיתי אדיש והפסקתי לבקש.

השבוע, אחרי שיחה עמוקה ומלאה בכאב, אמר לי הספונסר שה' אוהב אותי. שהוא לא ויתר עלי.
 מפתיע כמה ריגשה אותי התובנה הזו, למרות שחשבתי שאני יודע את זה. לפעמים אני צריך מישהו מבחוץ שיאיר את המציאות מכיוון אחר ויכניס לפרופורציה

אולי זו אחת הסיבות שאני נאבק עם משימה פשוטה כמו להרים טלפון לחבר. אולי אני עדיין רוצה לרצות ולא רוצה.

מתפלל מה' שיתן בי את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי

שבת שלום ומבורך

היום עלו בי מחשבות על העבר. בניגוד לפעמים קודמות, הן לא הדליקו אותי, אלא להיפך: הן הכניסו אותי לצער עמוק מאוד.

הבנתי לאיזה תהומות הגעתי בהתנהגות האימפולסיבית והאובססיבית שלי.

כמה איבדתי.

אני יודע שלא אוכל למחוק את העבר האפל שלי ולא אוכל לסגור עליו את הדלת, אבל האם אוכל שלא להצטער עליו?

איך בדיוק? אני עדיין לא יודע

כרגע, אחד הכלים החשובים שאני מנסה לאמץ במסגרת התוכנית הוא "רק להיום".

מבחינתי, בשלב הזה, הוא לא מתייחס רק לפחדים לגבי העתיד, אלא גם לגבי העבר.

שנים חייתי את העבר. הוא קבע עבורי את ההווה ואת העתיד.

אם עשיתי כך וכך - סימן שזה מי שאני. אין שום סיבה שלא אחזור על כך בעתיד שוב ושוב.

הכל אבוד ואין טעם לנסות.

לא הצלחתי להיחלץ מהמעגל הזה שהזין את עצמו בעוד ועוד רעל.

 כבר ניסיתי בעבר להימלט מכל ה"טריגרים" שהזכירו לי את המעשים שלי.

 הבנתי שזה לא אפשרי - לכל מקום שאלך אקח את המכור ביחד איתי.

הימים האלה, מאז החל רצף הנקיות הנוכחי, הם בבחינת פלא.

המצב רחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל ביחס לעבר הלא רחוק, הוא ב"ה לא רע.

אני יודע היטב כמה ומה עשיתי בעבר

ואני לא יודע איך היום או השבוע הזה יגמר

כרגע יש לי רק את עכשיו

וברגע הזה אני בוחר ללכת לנגן. תודה טהרני

למה לא להצטער על העבר? זו נראית לי התנהגות בריאה להצטער על מעשים מקולקלים שלנו בכל פעם שנזכרים בהם.
זה חלק מתהליך הטיהור העצמי.

לא חושב שאצליח אי פעם להסתכל על העבר שלי בחיבה (ובינינו אני מקווה שלא), אבל אני מייחל ליום שאדע שלום עם עצמי - לא אשנא את עצמי ואכנס לייאוש כשאחשוב על דברים שעשיתי, כמו שקרה אינסוף פעמים.

יש להצטער ויש להצטער. עבורי צער הוא לא חלק מתהליך טיהור אלא חלק משרשרת שלרוב מובילה לנפילה. מה אני מדבר רק בשם עצמי. מניח שזה מאוד אינדיבידואלי.

בקידוש שנערך אתמול בבית הכנסת אליו הלכתי ניגש אלי מכר ושאל אם ארצה כוסית ויסקי. "נו! לחיים!"

חייכתי ונענעתי את ראשי בשלילה. בתוך תוכי הייתי מבסוט: כל הכבוד חביבי. ויתרת על לגימה ראשונה. אתה יודע שאתה אלרגי לזה. חוץ מזה עברה חצי שנה לפחות מאז ששתית בפעם האחרונה, וגם אז זה היה רק לתקופה מוגבלת. התקופה הזו עברה.

היום כבר חשבתי על אלכוהול מספר פעמים. וזה לא סתם קרה דווקא עכשיו, בימים שיש לי הזדמנות לפנות לשתיה.

לכן, חשבתי לחלוק איתכם מספר מחשבות כלליות, כדי להסביר לעצמי לאן לקח אותי האלכוהול.

לאורך השנים פניתי לאלכוהול בין השאר כי רציתי לשכוח, רציתי להרגע, רציתי לסלוח לעצמי, רציתי לאפשר לעצמי לפעול על תאווה. עבורי זה היה תירוץ טוב: לא "לשלוט במעשים", "להיות תחת השפעת אלכוהול".

ניסיתי להעלים את הכאב שלי. לפתור את הבעיות, להתגבר על השנאה העצמית שהגיעה מהשימוש בתאווה.

בהתחלה הייתי שותה מעט, אחר כך הרבה, אחר כך עוד יותר. גם בתקופה הקשה ביותר, בה שתיתי כל יום, המשכתי ללכת לעבודה כל בוקר. בערב, כשחזרתי, שתיתי תוך כדי האוכל כמה שוטים של  ג'ין/ויסקי/רום/ערק/אוזו/וודקה, בדרך כלל מהול בג'ינג'ר אייל או קולה (אבל לא בכוס חלב...). אם לא התחשק לי לשתות הרבה הייתי מוריד בקבוק יין או כמה בקבוקי בירה.

אף פעם לא הקאתי, תמיד הרגשתי שאני יכול לנהל שיחה קוהרנטית אפילו כשהתחלתי לשתות מידי  פעם בבוקר, ובאופן כללי הרגשתי שאני שולט בשתיה ולא להיפך. היא משרתת אותי ולא אני עבד שלה.

 הפסקתי בבת אחת. אז למה אני רוצה פתאום לחזור? כי אני מכור יבש. בין השאר לא טיפלתי בפגמי האופי שלי ולא עשיתי עדיין את השינוי הרוחני הדרוש. הייתה לי רק תובנה או הכרה שאני רוצה להפסיק. אבל זה לא מספיק.

את אותו הדבר אני מרגיש את זה גם לגבי התאווה. גם אליה ברחתי מסיבות שונות. עכשיו, בתקופת הנקיות המבורכת הזו, אני מרגיש את אותם פגמי אופי בייתר שאת. אני עדיין בתחילת הדרך (בקושי צעד ראשון), מתפלל לפעול, משום שהכרה עצמית לבדה לא תועיל. ניסיתי להיעזר בה כבר ללא הועיל. יש לי צורך בעוד עבודה רבה - מבפנים החוצה

נישמע שיש לך מודעות עצמית גבוהה.
דבר שלא כ"כ אופייני למכור, לדעתי.

אני אלרגי להלקאה עצמית, אני לא יכול להצטער פשוט על העבר.
המצפון שלי מלקה אותי בלי סוף על העבר. זה לא חידוש בשבילי להצטער על העבר.
החידוש הוא לקבל את עצמי.

גם שמעתי מאחד הוותיקים, שמותר להישאר יבש בהתחלה.
א"א להיות נקי בלי הצעדים, אז עד אז, מומלץ להישאר יבש.
בדר"כ יבש, סובל מעודף פגמי אופי. הפגמי אופי מתבלטים בזמן שאין לו לאן ליברוח.
אני אישית לא מסוגל להיות יבש, אני מצדיע לך.

לגבי אלכוהול, אני מאוד משתדל שלא לשתות כשאני במצב רוח ירוד, כדי שלא ליצור תלות בין האלכוהול לבין הרגשה טובה כדי שלא להגיע להתמכרות בהמשך. מספיקה לי התמכרות אחת, לא צריך עוד :-)

שלום ינון עמוס!
אני רואה שהמון התחדש כאן בשרשור שלך, ואנכי לא ידעתי (אולי הייתי יותר מדי "אדם בתוך עצמו"... ).

שני דברים:

א. אתה מנגן? פסנתרן, או משהו אחר? (אפשר בפרטי).
ב. לגבי מה שכתבת ש"אני עדיין לא מצליח לפנות אל ה' ולבקש ממנו עזרה בתחום שהביא אותי לפה", אני מציע לך לדבר איתו על זה בעצמו. זה מה שמגניב ומעצבן גם יחד בתכנית הזו. אין מצב שמאפשר לנו לא לעשות כלום. אם אין לנו נכונות, אז אנחנו צריכים לבקש נכונות. ואם אין לנו נכונות לבקש נכונות, אנחנו צריכים לבקש נכונות לבקש נכונות, וכן הלאה על זו הדרך.

תודה על התגובות, חברים. למדתי הרבה

לוחם אמיץ ויקר - גם אני אלרגי להלקאה עצמית. זה בור בלי תחתית. אין מה להצדיע, האמן לי. אני מכור שנמצא בהתחלה של המסע. מנסה כמו כולם, רק להיום. למרות שאני מפרט פה לפעמים בחלק מהעניינים, קשה לי להכנס לעומק של ההתמודדות שלי בפורום. 

אלי היקר - אתה צודק. התמכרות אחת היא די והותר. אצלי היה ״נוח״ להיגרר לעוד אחת ולהגיד לעצמי שהיא עוזרת עם ההתמודדות עם ההתמכרות הראשונה. בסופו של דבר פשוט לא יכולתי להכיל את ההתנהגות הנלוזה שלי ואת פגמי האופי. זו הדרך שבחרתי להתמודד. בריחה מאחריות, בריחה מהחיים, בריחה מלחץ ועימותים וכו

טהרני היקר - א. כיום נגן חובב במקרה הטוב.. ב. תודה רבה על הטיפ, יש לי בעיה בעניין הזה. אשתדל ליישם

הבוקר התעוררתי בתחושה אופטימית, זרה. אני רוצה לחיות, אני מודה מעומק הלב לה׳ שהחזיר נשמתי בחמלה. שהוא לא מוותר עלי. שהוא גם אבא אוהב.
קשה לי לכתוב שאני רוצה לחיות, שיש איזושהי תקווה. אבל היום אני שם נפשי בכפי ומודה שאני רוצה לחיות ומודה על האפשרות שניתנה לי אתמול והיום ובכלל. למרות כל מה שעשיתי, ואולי בגלל.

אם קשה לבקש מהקב"ה לעזור לך.
אפשר לבקש מהכיסא לעזור לך.
עצם בקשת העזרה, והידיעה שהשיפוט שלך יותר גרוע משל כיסא, עוזר.
הכיסא לא צופה בפורנו. תישאל אותו מה הסוד .
אוהב

כן, אה? 
לאנשים עם גאווה שנסמכים רק על עצמם קצת קשה להודות שעדיף להם לפנות אפילו לכסא מאשר לכושר השיפוט שלהם בכל הקשור לתאווה

לוחם אמיץ כתב on 29 נוב' 2016 06:55:

נראה לי חשוב להגיב לדברים, למרות פגמי האופי שלי המקפצצים ברקע.

הכיוון הזה, של לבקש עזרה והכוונה ממישהו שהוא לא אלוקים או לכל היותר קבוצה או חבר תכנית בעל ניסיון, מנוגד בתכלית לרוחה המקורית של תכנית 12 הצעדים.

בספר הגדול מודגש הצורך לפנות דווקא לאלוקים, כאשר עבור אנשים בלתי מאמינים, מרחיבים זאת לכך מספיק שיכירו בכך שישנו כוח גדול מהם עצמם. זוהי הרמה הבסיסית של היכרות עם אלוקים הנדרשת מהם בשלב ראשון, כאשר בהמשך הדרך הם יוכלו לקבל עוד דברים רבים נוספים שהתקשו לקבל בתחילתה.

בספר 12 צעדים ו-12 מסורות (שנכתב אחרי למעלה מעשור אחרי הספר הגדול), ישנה הרחבה נוספת, לפיה הקבוצה או התכנית יכולה לשמש ככוח גדול ("זה כן עובד, בעוד אני אישית לא הצלחתי"), אבל מודגש שם שהדבר אפשרי רק באופן זמני והתחלתי מאוד.

באותה נשימה מוסיף הספר, כי זה לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן, ודומה למכונית תקועה על מוט, שלא יכולה לנסוע. ואם לדקדק במשל, אז זה מספיק רק כדי שתהיה לך מכונית, אבל לא כדי שתוכל לנסוע בה. כלומר, כל עוד הכוח העליון שלך הוא לא אלוקים, רק מצאת את המסגרת שיכולה לעזור לך, אבל אתה עדיין לא יכול לנסוע ולהתקדם.

במשך השנים, חברים מכל מיני תכניות צעדים, שניסו להתחמק מרעיון האלוקים, אמצו לעצמם תפיסה שאין מקורה בכתבים המקוריים שעליהם הושתתה התכנית, לפיה כל דבר יכול להיחשב ככוח גדול. ולא היא. תפיסה זו מנוגדת בתכלית לתכנית הצעדים המקורית (אגב, מעניין לציין כי ככל שחברי התכנית חילוניים יותר, כך יש נטייה לעקר ולרוקן מתוכן את מושג האלוקים, והדבר בולט בספרות של אותן תכניות חדשות, הצצות חדשים לבקרים כפטריות הזייה לאורך כל השנה  ).

מכיוון שכך, צורם לי מאוד לשמוע התבטאויות כאלה. לא רק כיהודי מאמין, הקורא דברים כאלה בפורום דתי, אלא כחבר תכנית שקרא פעמים רבות את הספרות בהתבוננות מעמיקה, וברי לו שלא לשם הדברים הולכים, הקורא דברים כאלה בפורום שהרוח המרכזית הנושבת בו, רק להיום, היא של תכנית 12 הצעדים.

עניין נוסף הוא, שהתבטאויות כאלה עשויות להרחיק חברים חדשים מהתכנית שאינה סבורה שכיסא יכול לשמש ככוח עליון, אלא רק בורא העולם ומנהיגו. הן גם יכולות לשמש חרב בידם של מתנגדי התכנית, אשר ניזונים משמועות ולא מלימוד מעמיק של התכנית.

כך למשל נאמר באחד הפרסומים המתנגדים לתכנית הצעדים:
"נדגיש, כי אלוהים בשיטת הצעדים יכול להיות אפילו חפץ דומם, וכפי שהעיד אחד המטופלים שהוא בחר לעצמו את הכלב שלו כאלוהים אישי, ובזכותו הוא כיום "נקי". צריך להבהיר, שכאשר אדם מתפלל לכלב או ל"כוח עליון" אחר שהוא בדה לו מליבו, הוא מתפלל למישהו אחר שאינו הקב"ה".

כל מי שמכיר לעומק את תכנית הצעדים מבין עד כמה מגוחך ולא מתאים לרוח התכנית לבחור כלב כאלוהים, ועד כמה המילים שבחרתי דלות וריקות מכדי לתאר את חוסר ההתאמה. אך יחד עם זאת, כל בר דעת גם מבין, כיצד מי שמצוי מחוץ לתכנית וניזון משמועות משונות שכאלה, ממהר להילחם מלחמת חרמה בכל ההולכים בדרך זו, ומתייג אותם ככופרים בעיקר.

ואגב, החרב שהתבטאויות כאלה נותנת בידי מתנגדי התכנית, הורגת ופוצעת בעיקר את אלה שעדיין לא הצטרפו לתכנית. מי שנמצא בפנים מבין בדרך כלל בעצמו שדברי המתנגדים הם (ברובם הגדול) הבל ורעות רוח ומשוללים כל יסוד ממשי. לעומת זאת, מי שמצוי בחוץ ושומע כל מיני שמועות שמדובר בנצרות ועבודה זרה רח"ל, ועוד על הדרך מקבל בעקיפין מעין "הכשר" מאותם רבנים שעדיף להמשיך להשתמש ובלבד שלא "להתרפא בעבודה זרה" שכזו , יכול להיתלות בדברים כדי להמשיך לסבול עוד כמה שנים (עד שהוא יהיה מוכן לעשות הכל-כולל-הכל כדי להפסיק). אשר על כן, עלינו להיזהר בדברינו, ו"לתרגם" נכון את שפת הצעדים לאלה שאינם דוברים אותה (משימה לא פשוטה כל עיקר).

לסיכום, הכיסא לא יכול לעזור לי ולא אף אחד אחר, וכמובן גם לא לעצמו (מחשבה אחרת גובלת לענ"ד בעבודה זרה). ההגדרה לגבי מכור בספר הגדול היא "אדם שעבר את גבול העזרה האנושית" ורק כוח עליון, על-אנושי יכול לעזור לו. הנבראים לא יכולים לעזור לנו, לא מלאך, לא שרף ולא שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

רק אלוקים יכול לעזור לי!

שלום טהרני
אני מתנצל אם מה שהעלתי פגע או הרתיח מישהו.
אני בסה"כ ציטתתי מסר מוקלט של AA. וכמו שאמרת, הדבר ידוע ואפילו עבד למכורים (כדוגמת הכלב).
ברור לי שאתה מתמצא בתוכנית הרבה יותר ממני, אך התוכנית בנויה מהרבה דעות, אני שמחתי לישמוע את דעתך, ואשמח לשתף ברשותך את דעתי.
הספר הגדול בהתחלה כתב "אלוקים". אך שאר חברי AA הסבירו ל"ביל ​ווילסון" (הסופר), שזה יבריח הרבה מכורים שמרגישים פגועים או שינאה ל"אלוקים" (לפי הבנתם). או שזה יבריח אתאיסטים ודומיהם. אז החליטו ליכתוב "אלוקים לפי איך שאתה מבין אותו". וכך התוכנית תוכל להיות יעילה לכל הדתות והדעות. אם מישהו לא מוכן להאמין באלוקים שלי, הוא עדיין יכול להשיג קשר רוחני שישמור עליו נקי מההתמכרות שלו (עיין בספר tashuva through recovery של הר' ד"ר טווערסקי שליט"א). הכוח העליון לפי הבנתי הוא הקב"ה שברא שמיים וארץ. אבל רוחניות זה לא דת (בספר שם הוא מסביר מה זה). ואפשר להחלים ממחלה רוחנית, גם בלי דת.
זה גם חלק ממה שיעץ "קורל יאנג" ל"ביל" (לעניות דעתי) לדבר בשפת המכורים. לא לבקש ממכורים להאמין בקב"ה שיציל אותו. זה לא מה שמושך מכור. אלא פשוט ליפנות לכל כוח אחר מלבד עצמך כדי לעזור. וזה פותח את הראש לרעיון הזה של ליפנות למישהו מבחוץ. 
אני לא מכיר מכור יהודי דתי כמעט, שלא הכניס את ההלקאה של אלוקים על העבירות שהוא עושה. לא נישמע לי מושך להשתמש במילה "אלוקים" כדי לשכנע אותו בהצלחת התוכנית. הפוך, את אלוקים הכרתי, לדעתי אלוקים לא רצה לישמוע ממני.
"הארווי" טען, שברגע שנכניס דת לתוכנית, היא תפסיק לעבוד. כל הסיבה שהיא עובדת, זה בגלל שהיא פתוחה לכולם. מוסלמים, נוצרים, אתאיסטים וגם נשים. ברגע שאני מגביל את הכוח עליון של מישהו בטענה (אפילו צודקת) של "עבודה זרה", אני לא נותן למכור להכיר את הכוח עליון שלו לפי הבנתו, והוא לא יוכל להחלים.
למרות שאני האמנתי תמיד בקב"ה, לא הצלחתי להחלים עם האמונה הזאת בלבד.
הספר הגדול החליט שמכורים לא נימשכים לתוכנית שמניפה את דגל האלוקים משום מה.
ולמה ליקרוא למקום כאן "פורום דתי" ? וכי אין רשות לחילוני, או גוי להיכנס ולהיעזר באתר בעניינים שהוא סובל מהם ?
גם לדתיים (כמוני), יש תפיסות שונות בתוך הדת. ולדעתי, אלוקים לפי הבנתי יכול להיות מוסבר ע"י שמתחילים להבין שאיפלו כסא יכול לעזור לך, ולהשתמש בבריאה כדי להאמין. כדוגמת "עפר אני ואפר" שנאמר ע"י אחד המאמינים הראשוניים "אברהם אבינו". אם גם כיסא יכול לעזור לי, אז...
התוכנית לא סותרת את הדת היהודית בכלל, אלא להיפך. אבל אם למישהו עובד התוכנית בתפיסה אחרת מההבנה הדתית שלי, זה ממש לא אומר שהוא לא עובד את התוכנית המקורית של 12 הצעדים, וזה גם ממש לא אומר שהוא לא יכול להישאר נקי עם ההבנה שלו.
עם הרבה כבוד והערכה, זהו דעתי. אוהב