"אני יודע שיצאה שבת כשמתחיל לכאוב לי הראש" צחקתי פעם. גם אתמול הוא לא פסח עלי, ספק מן יסורי הנשמה על חסרונה עם צאת שבת, ספק מן הלחץ מפני השבוע המתקרב.

כשהתחלתי לעשן, לא הייתה לי שום משיכה לעשן אם כאב לי הראש. כשכאבים הפכו דווקא לטריגר לסיגריה - הבנתי שאני מכור. כל שאכטה העצימה את הכאב, הדגישה אותו, כאילו שנותנים לי מכות בראש, וככל שהתייסרתי יותר מהשאכטה הנוכחית, הרצון לשאכטה נוספת הלך וגבר. 

אתמול, עם הופעתו של הכאב השבועי, גם השיטות שבד"כ עוזרות לי, לא הביאו מזור. שכבתי במיטה מבלי יכולת לפעול כלום, וכרגיל במצבים כאלה רק רציתי לאונן. כל התחלה של התחכחות עם המיטה הרגישה כמו פטיש בתוך הראש ומיד גרמה לי להפסיק. וכך נאבק הכאב הראש הוא עם עצמו האם lglg יעבור את הלילה בנקיות או לא. הוא אשר רוצה להפיל אותי, הוא זה שמקשה עלי ליפול. 
לסוף, הסתובבתי לתנוחה שלא מאפשרת התחכחות, חשבתי שאני מוגן עכשיו, אזרתי כוחות  במנוחה במשך מספר דקות, עד שהיו לי מספיק אנרגיות להסתובב שוב, להתחכך ולגמור. ואז כבר הכאבים היו בלתי נסבלים. למעשה עד זמן כתיבת שורות אלו הם טרם הרפו. זה כל כך כאב שרציתי לאונן שוב, רק שתודה לה' שכבר ממש לא הצלחתי. 

אוי הקריז...
תודה על הכנות והשיתוף. בכלל לא מובן מאליו.
מאחל לך המשך שבוע מפוכח.
תמשיך לצעוד ואל תתייאש.

lglg כתב on 18 דצמ' 2016 19:46:

כל כך מזדהה עם כזה מצב...
לזה אני לא רוצה לחזור, אתמול הייתי במקום דומה...