התקשרתי לחבר לשתף על הנפילה אתמול, 
יש הבדל בשיתוף עם חבר שזה מישהו שפעם בשבוע אתה פוגש,

מקווה שיירקמו דברים טובים.
היום בלילה ניכנסתי לדירה, ולא היה אף אחד... 
הרגשתי דגדוג תאווה, 
אז התקשרתי לחבר,,,, הוא לא ענה....
כמה שמח הייתי שיש לי גם חברים נוספים מהפורום, התקשרתי לחבר מהפורום ושיתפתי, לא להשאר לבד.
ברוך ה' נקי

מודה, מתפלל
מפנים

כל הכבוד על פעולת החלמה , לא להישאר לבד עם הדגדוג .

כל כך רוצה להצליח,
וכל כך לא עושה עם הרצון הזה כלום.

מה יכול להרים אותי ולגרום לי לעשות פעולות?

אוהבים אותך פשוט.
אני לצערי, או לא לצערי, אבל רק כאב הזיז בי משהו.

מאחל לך לכאוב פחות.

יום שפוי מחלים ונקי. 

אם לא הייתי כאוב, לא הייתי כאן, 
באתי לנסות לטפל בשורש הבעיה במקום לשים משכך כאבים.
הכדורים מונחים על המיטה, ואני בוחר להמשיך לשכב ולא לקחת אותם.
אולי אני מפחד מתופעות הלוואי בסתר ליבי?
אולי אני מפחד שמישהו יגלה שאני לוקח כדורים?
ואולי סתם ככה.... התמכרתי גם לכאב? 

מחשבות, רבות מחשבות.

אסיר תודה שאתמול הלכתי לקבוצה למרות שלא היה לי כוח. 
אסיר תודה שהתמלאתי בהחלמה בזכות זה.
אסיר תודה... פשוט שמח פשוט אסיר תודה

ואולי המחלה שלי כל כך מאמללת אותי שלא תמיד היא נותנת לי לקחת את התרופה. אולי, סתם מחשבות....
לפחות ככה זה אצלי.

מאחל לכולנו עוד יום 1 שפוי ומחובר לאבא אוהב.

תודה נתן.

בדרך לבית כבר עשיתי טלפונים, ואף אחד לא ענה....

נכנסתי לבית. אני לבד.... יושב על המחשב, לטובת כמה דברים שצריך לסגור.

שמתי לב שאני מתחיל לבדוק חדשות... עם קצת פזילה לפרסומות.
קמתי והתקשרתי שוב, לחברים שלא ניסיתי להתקשר מקודם.
ברוך ה' שניים ענו לי, שיתפתי, מסרתי חוסר אונים.
אחר כך כמה מהחברים שהתקשרתי ליפני חזרו אלי. לאחד עניתי והייתה שיחה מחלימה וארוכה.... לצערי לא עניתי לכל מי שחזר אליי כי כבר הייתי עמוק באירגוני סוף יום.

אסיר תודה, נקי! וזה לא מובן מאליו בתקופה הזאת.

מקווה שאצליח לחזור ולקרוא גם יומנים של אחרים. 

בהצלחה לכולם

עבר עלי יום...

הלכתי לבית מדרש... אחרי המון זמן שלא פתחתי גמרא, הגעתי סוף סוף לגמרא ( אתם יודעים, השלמת שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י ועוד כמה לימודים יומיים שנמצאים בראש סדר העדיפות)
פעם אחרונה שפתחתי גמרא, נכנסה בי עצבות, כמה אני מתגעגע לימים מלאי תורה ויראה, בהם הייתי שקוע בסוגיות. והנה עכשיו אני צריך להלחם על כל דקת תורה. וסוגיות? מאן דכר שמיה, ביום טוב אני מצליח ללמוד מעט פשט רש"י, 
אז המפגש עם הגמרא גם ככה מכניס אותי למתח, פתחתי את הגמרא... ואז מישהו שם העיר לי הערה, זרק מילה...

אני לא יכול לומר שזו מילה לא במקום, כי מה שהוא העיר, היה כל כך נכון, ואולי זה מה שהכניס אותי לבלבול. סגרתי את הגמרא עוד ליפני שהתחלתי, והייתי עצוב, 
הלכתי מבית המדרש בעצבוני. מותש, מותש מהביקורת שלי על העולם, מהביקורת שלי על עצמי, מותש מרשימת המידות הממתינות לתיקון, 
מותש מהשאיפות, והרצונות, מותש מהמצב.... 
כן... תקופה בה קשה לי עם המציאות שה' הכניס אותי אליה, 
הבנתי שאם אני יכנס כך לדירה, זה לא יהיה לי טוב, מה עוד שאני עייף.
התקשרתי לחבר, לשתף ולשחרר, 
נכנסתי לדירה והתחלתי לנגן....
ברוך ה', עבר בשלום. היום זכיתי בניקיון.

כמה לבד... ככה ביחד, 
וכמה שביחד לא מורגש.... ככה לבד.

לאלוהים דומי נפשי, כי ממנו תקוותי

מודה על הניקיון.

עכשיו אני נזכר שגם שחזרתי מהעבודה התקשרתי לדבר עם חבר... וזה היה כחלק משגרת שיחות יומיות שאני מנסה להקפיד עליהם. .. ואולי זה נתון יותר מחלים? 
מי יודע

כל כך מיוחד... ונוגע ללב... 
מזמין אותך ללמוד איתי גמרא בטלפון. איפה שתרצה לפתוח. 

הכתיבה באמת יפה ומיוחדת .
וכל הכבוד לך צורצור על הנתינה.אוהבים אותכם.

תודה על התגובות זה נותן תמריץ טוב.

ברוך ה' אתמול זכיתי ביום נקי ומחובר, 
שיחת טלפון בבוקר שממש הפכה להיות שיחה חברית.... לפחות ככה אני הרגשתי.
נתנה מנת החלמה טובה.

אחר כך הייתי עם חברים רוב היום, דבר שמילא אותי,
לפעמים לצאת מעצמי זה רק להיות עם עוד אנשים שאני מעריך ואוהב בסביבה...

שבת שלום

איך הופכים שיחת בקר לתמריץ לכל היום ?
תן לי טיפים בבקשה 
תודה