לכתוב מכל הלב, או שאולי מכל המוח,
מכל הרגשות, שמהם אני רק רוצה לברוח,
בימים האחרונים אני מחפש, מנסה להבין,
מה מעיר אותי לברוח לשם, יש משהו מציק לי,
שאני לא שליו איתו, אבל מה???
איזה דבר גורם לי לחפש מילוי, או לחילופין מה גורם לי להרגיש ריק.
עוד אצא מהבור הזה, הרי בסוף תבוא איזה נפילה שתגרום לי להסתכל על הכל אחרת,
להיגעל, ולסלוד, ולרצות כל כך חזק שזה רק ייגמר,
ואז.... אז כנראה שאני יעלה על דרך,
כרגע, הפכתי להיות אדיש, מלימוד תורה לנפילה,
מנפילה ללימוד תורה,
כמו שביום יום יש לי עיסוקים ומטלות קבועות, ניהיה לי הרגל, שגם נופלים לתאווה,
ופתאום שרשורים שקראתי בעבר כבר לא נראים לי זרים, ורחוקים ממני,
הנה אני, כאן, כמו הפוסט הזה או ההוא מהפורום,
ולחשוב שבהתחלה עוד חשבתי שאני שונה לטובה מ"ההם"
ועכשיו אני מגלה, מחלה פרוגרסיבית תקפה אותי,
ומה שהייתי פעם, הוא יותר גדול וגיבור ממה שאני היום
כי נתתי לה קצת פתח, אז היא נכנסה, והשרישה, וחפרה, ויצקה,
ועכשיו היא מבנה בתוכי, חומה יצוקה,
ואני רק מחפש את הD9 שיפרק את החומה הזו,
ואולי..... אני בעצם רק מחפש את בורא עולם בתוך כל הבאלגן הזה,
לומר לו,
לא משנה מה הבאתה עלי בחיים האלה, ולא משנה כמה הסברים
אני ימצא בכדי להסביר לסובבים אותי, למה לי מותר להיות בכיין, וממורמר על העולם.
האמת היא, שאני פשוט מודה לך בורא עולם,
ולבוא לכאן לפורום, לחשוב מה לכתוב,
זהו מעשה שמעורר בי את הכרת הטוב לך,
כי הכרת הטוב לך, אולי תתן לי כוחות לעשות את המוטל עלי במשימה הזאת.
משימה כל כך קשה, וכל כך מאתגרת,
המשימה להיות נקי היום!
בהצלחה לנו
