אני ממש לא חושב שאתה צבוע. אני חושב שאתה אמיתי. הכי אמיתי שיש כיוון שאתה בתהליך ומתאמץ כדי להשתנות ומכיוון שאתה לא שמח בנפילות האלה. אני מבין כי המושג צביעות זה שאתה מנסה להציג כלפי חוץ התנהגות מוסרית שקרית והרי אין הדבר כן. זה לא שאתה בז למושגים המוסריים שאתה מראה במעשיך הגלויים. המעשים האלו הם אמיתיים, הם כמו שכתבת ״מה שבאמת חשוב לי בחיים האלו״.
פעם שמעתי כי צביעות זה מלשון צביעה.
הצבוע מקשט את המציאות, את עצמו בשקרים. נכון, אנחנו לא נמצאים במקום אותו אנחנו מציגים אבל זה לא ממקום של בוז למושגים המוחצנים, רצון להינות מפורנו יחד עם הפיכת התורה קרדום לחפור בה, להרוויח מ2 העולמות, ומתוך שקר, זה הרי מכאיב לנו לא טוב לנו..
לי ההרגשה הזו העיקה כל כך והיא הסיבה העיקרית בזכותה אני כאן.. אבל אני חושב שאט אט אני משתחרר ממנה, יש הרבה סיבות, בעיקר כי היום אני יודע בצורה הכי כנה שאני פועל לצאת מזה, נלחם למען האמת שלי, וכך גם אתה.
הכנות בוערת לך בעצמות, זה דבר גדול..
כל שניה אני עורך מחדש את ההודעה מציף זכרונות על הכאב של הצביעות..
תמיד הרגשתי כמו עשיו ״כי ציד בפיו״ זכור לי הכעס שהרגשתי כלפי עשיו כאשר הייתי קורא את דברי רש"י על אתר ״צד את אביו בפיו״ ושנייה אחרי זה את התסכול ״רגע, במה אני שונה ממנו״? תשובה אף פעם לא היתה..
התשובה שלי היום היא שהמניעים שונים בתכלית. לי יש רצון לשנות את זה, רע לי וכואב לי, לאותו רשע כל אלו לא היו (אני חושב שראיתי את זה אצל אחד מבעלי החסידות.. לא בטוח..) הוא ראה בזה דרך, היה בז לאביו ״הפתי״ שמאמין לו. הוא השתמש בזה כדי להרוויח שלא ביושר את הברכות שבסוף כלל לא הגיעו אליו..
