כל הכבוד על הכנות.
יש פתרון והוא תוכנית 12 הצעדים.
לי, שום דבר אחר לא עבד.
התוכנית נותנת פתרון תחליפי לשימושים.

שהרי התאווה באה לתת לנו פתרון למצוקות. הבעיה היא שפתרון זה הורס אותנו לחלוטין.
ממליץ להגיע לקבוצות של sa
בהצלחה

רק להיום נקי

אוהב אותך מאוד אחי

רק להיום גם אני נקי.  
תודה לאלוקים על זה שאני גם מפוכח, רק להיום. 
אסירות תודה שאני יכול להרגיש. כאב, פחד, לחצים, ספקות. אסיר תודה שאני לא משתמש על זה. 

נקי
לא הייתי מחובר כל היום... אבל נקי

איזה כיף לשמוע אוהבים

מדהים :punch:כל הכבוד.

אזהרה: ספוילר!

יישר כוח!
תמשיך כך!

אסיר תודה שעדיין נקי, למרות סופ"ש מאתגר.
יש משהו מתעתע במחלה, ככו שאתה צובר נקיות, מצטבר חיבור, וחיבור מעודד נקיות,וכן להפך...
החכמה אצלי היא למצוא את צבירת החיבור, ולמנף אותה לנקיות...

בנתיים שמח בנקיות,
רק להיום!

רק להיום. תמיד המחשבה צריכה להיות רק להיום.
שמח איתך ביחד על הנקיות
אוהב וצריך!

רוב היום עבר בחיבור נקיות שמחה ושלווה, 
והייתי ממש עייף רוב היום, בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהמון זמן אני כבר לא נקי תקופה כזאת, ואולי זה חלק מתסמיני גמילה.
זכיתי להתקשר לחברים כדי לשמור על חיבור, ולשתף בחוסר אונים.

אם כל זה, נפלתי!!!
זה מלמד אותי דבר מאד ברור, שבטח רובכם כבר למדתם.
חיבור חיבור חיבור,,, גם כשטוב וגם שרע, גם שהולך, וגם שאין כוח.
להמשיך להתחבר. אחרת.... גם בימים שהכל טוב, יבוא הטריגר שידליק את התאווה, ואני ירצה להשתמש... וזה בדיוק מה שקרה,
את הטריגר אני ישמור לעצמי כהפקת לקחים, 
אני רק יאמר, שזה לא היה איזה מראה אסור או משהו שבכלל מזכיר תאווה,
פשוט משהו שעורר בי את הרצון לברוח,,, ואז... במקום לשתף ולוותר, מצאתי את עצמי שוב מסור לתאווה.
הלוואי ואני יצליח לסלוח קצת לעצמי, וקבל אותי, בדיוק כמו שאני

אוהבים אחי! אוהבים אוהבים.

מזדהה מאוד... לפעמים דווקא כשהכל רגוע ושקט ומחובר פתאום אני מקבל התקף תאווה ללכת ולהשתמש..
כאילט המחלה אומרת לי זהו אתה לא מכור תראה אתה מסתדר איתי יפה מאוד ושולט בזה..
אתה יכול ללכת להשתמש עכשיו לא ממקום של מחלה אלא ממקום של רצון להנות.. תלך הכל בסדר

זאת המחשבה הכי מסוכנת והטריק הכי מסוכן של המחלה שכמובן אף פעם לא הצלחתי לעמוד מולו..

תודה ששיתפת זה מאוד אמיץ מצידך!! מחזיק לך אצבעות בהמשך הדרך..

איך תמיד היו אומרים לי- הפסדת היון בקרב אבל לא הפסדת במלחמה.

אוהבים אותך

פשוט שמח - איזה כיף לקרוא ממך. תודה שאתה משתף אותנו!
אכן חיבורים כל הזמן זה ממש חשוב.. אני שמתי לב על עצמי שאני חייב להיות מחובר ולהתקשר לפחות 3-4 פעמים ביום כדי להזכיר לעצמי איפה אני לא רוצה להיות

והדבר הכי חשוב במה שאמרת - תקבל את עצמך. חשוב להבין שאנחנו חולים. בדיוק כמו שאדם חולה במחלה פיזית ל״ע הוא לא מאשים את עצמו במחלה כי הוא יודע שאין לו שליטה עליה. אני חולה, ואני מכור, וזה יכול מאוד לבא אותי לפעמים אבל אין לי ברירה אלא להתמודד עם זה

אנחנו לא אחראים על ההחלמה, רק על הפעולות. ברגע הזה, ביום הבודד הזה. מה אנחנו בוחרים לעשות?

אוהב מאוד וצריך

מחזק את דברי מתרפא וגוש.
מתוך דבריך אוסיף כי המון פעמים המשיכה לתאווה מגיעה אצלי מתוך עייפות הנובעת ממעט שעות שינה בלילה. מחפש איך למלאות את הזמן מכיוון שבאמת אין לי חשק לעשות דבר וחצי דבר. ו-פעמים, שהעייפות הזו נובעת מעומס של דברים שקורים לי בחיים אשר מעיקים עליי מאוד ומטרידים אותי במשך כל שעות היום. זה מוריד לי את המצב רוח, גורם לי לשתות פחות ולאכול פחות או לאכול לא בריא במהלך היום (מוצא את עצמי אוכל עוגיות כל היום ושותה הכל מלבד מים), כתוצאה מכך גם פחות יעיל במקום העבודה ובבית ואז כמובן עולות מחשבות לא טובות אשר מלקות אותי על מעשיי בעבודה ובבית וכל מיני תחושות אשמה. וכך זה מעסיק אותי ולאט לאט מוביל אותי עד לכדי פגם הברית. לרוב אלו דברים שנמשכים מעט זמן ולאט לאט מבלי שאני שם לב מורידים אותי אל התהום. אי אפשר לברוח מהבעיות שלנו מכיוון שאלו תמיד יפתיעו ולבסוף יכניעו אותנו.
לכן, התובנה לשתף עם אחרים היא אכן הדרך הנכונה ביותר והתחלת ההתמודדות עם הבעיה!
יכול להיות מאוד שזה גם לא יפתור לנו שום דבר מכיוון שאנחנו לא אנשי מקצוע ולא יכולים לייעץ בעניינים שבין הגבר לאישה או האשה וחמותה . אך עצם השיתוף עם האחר, תחושות ההזדהות שלו עם התחושות שלי מאוד משחרר ומחזק ונותן לנו כוחות ורצון עז לפתור בעיות סבוכות ככל שיהיו. הרבה פעמים ש-גם המחשבה שלנו תקועה מכיוון שאנחנו שקועים בתוך עצמנו ולא מסוגלים לחשוב על שום דבר, ולאחר השיתוף ותחושות השחרור והשמחה המלוות איתן אלו פותחות לנו את המוח ומרעננות לנו את קו החשיבה. פתאום יש רצון לפתור!

יישר כוח על השיתוף!