רק להיום נקי,
ויצא לי לחשוב במהלך היום עד כמה תחושת החוסר אונים שלי היא חמקמקה,
מעט ימים נקיים ואני כבר חושב שחזרה לי השליטה.
אבל באמת, אין זה קרוב להיות נכון, זה פשוט התאווה שצמאה לקבל את מבוקשה, מתחילה לשדר לי שאני יכול ומסוגל,
רק סרטון קטן למרות שיש בו משהו לא צנוע, אתה כבר מחזיק מעמד כמה ימים, אתה יכול להתמודד עם זה.
אז לא! האמת היא שאני לא יכול להתמודד עם כל מה שקשור לתאווה,
האמת היא שאני חסר אונים, בלי לוותר על המעט, על הלגימה הקטנה ביותר, אין לי באמת אפשרות לחיות בשלווה,
זוכרים? אני פשוט שמח מכור לתאווה, לצפייה למבטים.
אין לי באמת אפשרות לעבור יום נקי אם אני לא יחייה כחסר אונים,
כזה שמוותר על כל דבר שיש בו משהו שקרוב להזכיר תאווה...
אסיר תודה שתחושת חוסר האונים הזאת ליוותה אותי היום, ורק להיום נקי.
ולא... זה לא עבר בשקט או בקלות, הייתי צריך לוותר, לקום ולתת שירות בבית.
לרוץ לכיור לשטוף כלים, להכריח את עמי להישאר עם בגדי עבודה עד שאני הולך לישון.
ולשמוע מוזיקה מהרגיעה ומשמחת בזמן שאני מקפל כביסה...
ואם הייתי בוחר שלא לוותר,
כנראה שהכביסה הייתה נשארת על החבל, הכלים בכיור, ואני? הייתי עם התאווה.
רק להיום נקי.
צריך אותכם חברים