אני נקי, אחרי חג.... שלא היה מי יודע מה מבחינת החגיגה שלו. זאת אומרת, לא בדיוק הרגשתי שבועות. לא יצא לי ללמוד כמעט תורה, וארוחות החג שלי לא בדיוק היו ארוחות.
סיפור ארוך ומורכב, שמלווה אותי כל חיי, הלבד, הביחד אבל בודד, והרגעים שאף אחד לא יודע שאתה לבד.
בעבר, כנראה שכמויות של דמעות היו נשפכות, התמסכנות הייתה עולה והרבה כעס כלפי בורא עולם שלא רואה את הסבל שלי... כמה פעמים מצאתי את עצמי זרוק במקום שאני לא באמת רוצה להיות בו, אבל לא היה לי מקום אחר,
כמה פעמים התגלגלתי למצב שכששואלים אותי איפה אתה בחג, אני אומר משהו לא ברור ועוצר את הדמעות מלזלוג, כי אין לי באמת תשובה, אבל אני לא מסוגל לספר את זה לבן אדם שעומד מולי וכולה רצה להתעניין...
וכמה פעמים העדפתי לא ללכת לבית הוריי.... רק בגלל המורכבות הגדולה שאת רובה אני לא באמת מסוגל להכיל. או ככה חשבתי, האמת היא שפשוט לא היה לי כוח להכיל אותה רק בגלל עצלנות.
אז עבר לו החג, שלא הרגשתי אותו בעליל, אבל הפעם לא היו דמעות, או צער, או כאב, ממש הסתפקתי ושמחתי במה שהיה, גם חברת האנשים שהיו, בסופו של יום,, אני בחרתי להיות איתם, ואני שמח על כך,
כן... אמנם זה עדיין לבד, או מבודד, אבל כבר פחות מפעם, הפעם הייתי עם מישהו שאוהב אותי, ושמח שאני מגיע, והפיק דבר מוסבך רק כדי שאוכל להיות בחברתו בחג הזה.
אז אולי האוכל לא היה משהו.... (כי אנחנו בישלנו את רובו חחחחח)
ואולי כמעט ולא למדתי תורה, כי הייתי צריך (וגם רציתי) להיות עם האדם שתרח בשביל שניהיה ביחד בחג.
אבל... גם לא היו דמעות, וכאב, וצער, וכעס. פשוט היו חיים, שזרמו, והייתי רגוע עם כך שאני לא לומד כמו בעבר, ושמחתי וקיבלתי את כל מה שהציק לי בעין מבחינה דתית. ולא התאמצתי בשביל זה... זה היה נראה לי פתאום הדבר הכי טיבעי, לקבל את המציאות... כמו שהיא באותו רגע, להתאים את עצמי אליה, ולא להתנגח בה...
זה לא אומר שאני לא מפחד מהחגים הבאים עלינו לטובה, זה לא אומר שבטח עכשיו בחג הבא אני כבר יהיה במלא אורות.
זה בעיקר אומר לי... הנה, תראה... התאמצת ללמוד לשחרר.
אז קח תראה איך זה מרגיש ונראה במציאות.
אסירות תודה, רק להיום נקי.
בא לי להוסיף עוד משהו. לפעמים, ליפני החגים, ישנם כאלה שלא חסר להם כסף להעביר את החג, פשוט חסר להם בית... ובית, אי אפשר ליצור ביום אחד.
הלוואי ואצליח מתישהו להקים עמותה שתהווה בית כזה... לכל השנה, ככה שבחג... זה יהיה הכי טיבעי שהם יבואו לבית
