באותו יום דיברתי עם חבר, התכתבתי עם אחר, כבר תקופה ארוכה שאני שם לב שכולם שם מסיימים שיחה במילת מחמאה, או גילוי חיבה, 

כבר שנים רבות שאני לא מאמין למחמאות, כמו שאני לא מאמין לשאלה "מה נשמע" מן טקס טיפשי וצבוע שהחבר'ה שלנו יצרה כחלק מהצגת העולם. כך חשבתי לעצמי, הרי אם עכשיו אפרוש לאדם השואל את כל הקורה אותי לא באמת יהיה לו זמן, וזה לא באמת מעניין אותו, הוא שואל בשביל הנימוס, זה ניכר במיוחד באלה שעוד ליפני שהספקתי לענות עוברים לעניין שבשבילו הם באמת פתחו איתי בשיחה.

ולמחמאות למה אני לא מאמין? שאלתי את עצמי.... ובשבת זה הכה בי. כאשר ניסתי לחשוב מה גורם לחברי הפורום לסיים שיחה בגלוי חיבה.
מאז התחלתי את הרומן האינטרנטי שלי ( התאווה), כל פעם שמישהו היה אומר לי מילה טובה, מחמאה, או סתם הודה על דבר שעשיתי. נצבט לי הלב, כי בתוכי שמעתי קול שלוחש.... זה שקר! אני לא באמת כזה, אני סתם צבוע. 
הלב הנצבט עם הזמן פיתח גוף של אבן, מה זה אבן, סלע.... כמה אפשר להיצבט, ולכן אני כבר לא מוכן להאמין, למילות תודה למחמאות, לרגשות אהבה, "ברור לי שהם לא מתכוונים רק כדי שלי לא יכאב, שהרי אם כוונתם אמתית הרי אני צבוע" העדפתי לא להאמין להם, כי לא הצלחתי להפנים שיש בי צדדים טובים. 
לא פעם מצאתי את עצמי מסביר לאנשים למה הם לא צריכים להודות לי, כי בסה"כ מה כבר עשיתי, ואני חייב, ויש לי אחריות, הולכתי את עצמי שולל ממאן לקבל את המחמאה, 
ליפני שנה שמתי לב לזה, וכל פעם שאמרו לי מחמאה השתדלתי לענות ולומר "תודה, חשוב לי לשמוע את זה" הדבר ריכך את לב הסלע, ויצר מעין מלחמה נסתרת, למי להאמין? למחמאה או לזה שלא מסוגל להיות מול מחשב יותר מכמה ימים בלי לבקר באיזה אתר מושחת ואלים.
אבל פה בפורום, זה שונה, שהרי.... דווקא חברי הפורום לא רק שהם לא מכירים את כל הצדדים שלי, הם מכירים רק את הצד המכוער, זה שבגללו אני לא מאמין לשאר המחמאות, ובכל זאת הם מגלים חיבה ומראים אהבה????
זה הכה בי בתדהמה. איך פתאום אני לא צריך לעשות עבודה כדי להאמין למחמאה, כי מה שגרם לי להרגיש צבוע בקבלת המחמאה.... לא קיים כאן, הוא פשוט לא נמצא, הרי הם מכירים רק את זה שמוצא עצמו באתרים הנ"ל.
אז אני אהוב... גם אם החבר אומר זאת מהשפה לחוץ... בי זה מחולל שינוי, 
מראה לי שגם עם הצד הבעייתי הזה של המחלה, מותר לי להיות אהוב ורצוי וחביב. 
כי לא רק שאנשים מוקסמים מהצדדים הטובים שבי, יש אנשים שמכירים רק את הצדדים החשוכים, ובכל זאת מחבבים. 
התדהמה הפתיעה אותי.... עד לאיפה ברחתי רק כדי שאוכל לחיות אם עצמי, העדפתי להקשיח ליבי ולא לראות עוד צדדים שקיימים בי.

היום אני עדיין צריך לעשות עבודה כדי להאמין לגלוי חיבה והתעניינות מהזולת, אבל זה נהיה יותר קל, 
כי הצד האפל, כבר אינו מאפיל,,, הוא הואר באור מיוחד, עכשיו הוא רק קיים בי ואני צריך לעבוד עליו, כמו על עוד הרבה צדדים שבי שלא החשיכו כל כך, הוא קיים בי ביחד עם עוד הרבה טוב. אני לא מושלם וזה לא סוד, אבל אני גם לא מושחת... וגם הצד השחיתותי הזה לא סוד

חברים יקרים! 
תודה! חשוב לי וטוב לי לשמוע את זה!

איזה יופי. 
אוהבים אותך

עוד יום בדרכי להחלמה, 

אתמול במהלך המקלחת התחלתי שוב לפנטז על ימי נקיון רבים, 
הסכנה בזה אצלי ברורה, אני מדמיין את ימי הנקיון הרבים, נתחיל לחשוב שהנה אני כבר על השביל, 
הדרך הזאת נגמרת בדרך כלל מהר, כי מהר מאד אני שוב מוצא את עצמי לוגם, ומשוטט באינטרנט בלי אחריות, רק בגלל שאני מרגיש שהכל כבר בסדר.
עצרתי, והזכרתי לעצמי, שכלום לא בסדר, שהייתי בסרט הזה אלפי פעמים, 
היום בבוקר שיטפתי חברים בדבר הזה, ביקשתי מהם עזרה, 
כי אני לא יכול לבד, אני צריך עזרה אפילו בלזכור את הנק' הזאת, 
אני חסר אונים, אין לי אפשרות לבד, 

ה' הושיעה המלך יעננו
חודש טוב!!!!

במצב הזה עוזר לי לחיות לא רק לזכור את המושג רק להיום

שתי אתגרים עומדים בפני היום,

הראשון יש לי ועדה חשובה שיש לה השלכות רציניות לחיים שלי, הדבר מכניס אותי למן לחץ מה יהיה עם התוצאות לא יהיו טובות. ובלי קשר לכל הלחץ אם באמת יהיו תוצאות לא טובות או אז יש פתח גדול לתאווה, 

בר מן כל דין יום חמישי, סופ"ש זה הזמן המועד ביותר שכן בזמן זה אני צריך לעבור במקום עם אינטרט פפרוץ. 

בעזרת ה' יהיו בי את הכוחות

אבי אח יקר, תודה רבה

לצערי לא עשיתי טלפונים היום, לחץ היום גרם לי לדלג על זה, 
זה לא טוב!!!! אני בדיוק בונה את ההרגל, וחבל על כל שבירת רצף כזאת, העדפתי שלא להלכות עצמי על כך, מספיק היום רגיש....

הייתי היום עכב"ר לחלוטין, 
עייף רעב, ובמקום הכעס לחוץ ומתוח, 
אני לא יודע איך בחסד ה' עברתי את זה, בלי קריצה לתאווה.

עכשיו אוכל מהפת שחרית לא נכנס לי כלום לפה, 
בחסד ה' רוצה להמשיך בהחלמה, אם כי ימי הזעם מהנפילה האחרונה עברו, ותחושת חוסר האונים היא רק זכרון....
עובר על הימים ההם,,,, שהיו ממש לא מזמן, 
הימים ההם שבהם הרגשתי כל כך חסר אונים, אובד עצות ומותש....

רוצה רק את היום!
חודש טוב

הפעולות הפשוטות הם יעשו לנו את ההבדל.

ברוך ה', 
שבת עברה לה, ושמתי לב שסגרתי שבוע שהוא לא רק נקי, אלה שבוע שלא התפתתי לחשוב שאני יכול לבד, וברוך ה' כמעט כל יום התקשרתי לחברים, 
מקווה שגם השבוע לא אתבלבל, מזכיר לעצמי את תחושות חול המועד האחרון,

בעזרת ה' שיהיה שבוע טוב

פשוט שמח
מילים מדהימות אתה מספר לי על מצבי כמו שהיה פעם
כל מחמאה זה התחנפות 
כל מחמאה זה שקר 
ולכן לא סבלתי לקבל או לתת מחמאות ואם כן רק אחד על אחד 
ואז הגיע ההחלמה ולמדתי להחמיא באמת 
אוהבים

פשוט שמח
כמה זמן אתה נקי?

וואלה אני לא יודע בדיוק, זה לא הרבה זמן אבל.
אם בא לך בדוק בטבלת המסע תעדכן אותי.
אני פשוט במקום עם אינטרנט כל כך מוגבל שזה מסובך לגלוש אפילו באתר.

שמח שהצלחתי לעבור את היום עם פעולות, 
צבא, או שהוא במלחמה או שהוא מתכונן למלחמה. (גבי אשכנזי)

אני צריך לזכור שבעיקר בימי השלווה אני בונה לעצמי את הצבא לימי המלחמה.