אתמול עבר, 
נקי, למרות שלא היה ברור מאליו בכלל, 
בחסדי שמיים, תפילות עזרו לי לעבור את אתמול,

היום, ברוך ה' היה נקי, ושקט ושליו,כמעט ללא הפרעות.... 
מי היה מאמין שאני יתחיל סופ"ש בכזאת שלווה.

תודה לבורא עולם

פשוט שמח כתב on 13 יולי 2017 20:48:

ברור שהוא עבר. מה רצית? שאתמול ישאר לתמיד?

מעלילות הסופ"ש,

כן, סופ"ש.... ההוא המאיים על נקיוני,
מפחיד אותי לבוא ולומר, ברוך ה' נקי,. נסיון פה נסיון שם, ובכל אחד כזה רק דיברתי עם ה', הסברתי לו שיש נקודה בה אני לא יוכל לבחור, אז אם אפשר בורא עולם, עזור לי לבחור נכון כדי לא להגיע לנקודה בה לא אוכל יותר לבחור, זכה אותי להרגיש קרבתך ולהתמלא ממנה.

ולמה מפחיד??? פרק זמן ארוך יכול לגרום לי לזרוק אחריות,
שוטטות ביוטיוב, בחדשות... תמונה פה, תמונה שם...
לא, לא אלה שממש מזמינות אותך לאתרים,
רק אלה שבקטנה, מה אני רואה, איזה מתיחה שמופיע בה דמות אישה חיננית....

ומה עוד מפחיד, הכימיה במוח שכבר מתחילה לדרוש את שלה, ואני מוצא את עצמי אם עניים מטיילות, לבחון מראות ברחוב,

ואולי הכי מפחיד.... החוסר, תחושת החוסר של משהו שהגוף התרגל לקחת, להשתמש בו, איפה הוא? למה זה לא כאן? איפה הרגעים האלה בהם אני מול המחשב... וה' ישמור?

אז אני מעדיף פחות לעשות רעש וצלצולים על עוד סופ"ש שעבר בנקיות,

אני מעדיף להוריד ראש, להרים לב, ולבקש מבורא עולם, לווה אותי... תן לי את האומץ להתנתק מזה... להפנים שגם בלי התאווה, אני חי, וקיים, וחשוב, תן לי להסתפק מהחיים כמו שהם, לחסוך לעצמי פנטזיות ודמיונות,

זכה אותי לאהוב אותך, ואת עמך, ולא לפחד ללכת אל האופק המתוק על אף כל הקשיים האורבים בדרך.

אתה עושה עבודה מדהימה חבר!

אני כבר זיהיתי אצלי את השוטטות באינטרנט כשלב בדרך לנפילה. ולכן אני מנסה להימנע ממנה כמה שאפשר. זה מבאס אבל אין מה לעשות. אני מוצא שאני הרבה יותר פגיע במרחב הווירטואלי. וכשאני פוגש ניסיון במציאות, אני מתמודד הרבה יותר טוב אם קודם לכן מנעתי את עצמי מחטאים קטנים במסך.

בהצלחה 

קראתי, לייק, אוהבים אותך.

יום נוסף, נסיון חדש,
מנער את עצמי, רק לא להגיע לנקודת האל חזור,
ובורא עולם, רק אתה תעזור,

יום נוסף פעפועי תאווה מתחת פני השטח, 
אני מכיר את התחושה, ומתפלל שלא יבוא לי לרצות את הטריגר שיקח אותי לשם.

יום נקי ברוך ה'

יום לחוץ, 
אם ניהיה כנים רק חצי ממנו לחוץ, אבל הפרפקציוניזם שלי מסרב לראות חצי, זה או הכל או לא כלום, 
אז יום לחוץ, 
איזה נושא שהלחיץ אותי, ושהגעתי להתמודדות איתו גילתי שכל הלחץ הוא סתמי, אבל הלחץ הזה הכין קרקע פוריה לאכזבה, הייתי לחוץ נורא, אז ציפתי לדברים כדי להוריד את רמת הלחץ, וציפיה היא אם האכזבה, 
ואכזבה מובילה לרצון לברוח, לא צריך לנחש מי הציע מפלט, 
בחסדי שמיים מיד דיברתי עם ה' לי אין כוחות ריבונו של עולם, לי יש רק רצון, עזור לי,,,,
בחסד ה' עדיין נקי, מקווה שכך ישאר ולא אקח החלטות שיובילו אותי לנקודת אל חזור מהבחירה. 

שמעתי פעם כשאתה אומר אבל אחרי משפט
זה שביטלת לגמרי את מה שאמרת לפני
בלי להסביר למה
כאילו אתה אומר (אשתמש בדוגמה שלך)
ברור לי שיוטיוב מבזבז לי את הזמן... וגורם לי לשון מאוחר,,, ולא לתפקד... אבל אחרי יום כזה אני צריך כמה דק (שברור שיהפכו לשעות) לנוח קצת
= הווי אומר
עדיין אני העשה את זה למרות שאין לי שום הסבר הגיוני
ה"אבל" נותן לי כאילו עקיפה - דלת אחורית,
אני מסכים אבל
= הווי אומר אני מסכים, "אבל" ממש לא מסכים, ואני לא צריך להסביר למה כי לא סתרתי אותך רק אמרתי "אבל"

תודה על ההתענינות בשרשור שלי, 
אבל= ניגודיות, אני מסכים אבל.... הווי אומר לא מסכים,

אבל= למרות,     יש סתירה בדבריך אבל אני מסכים.... הווי אומר, מסכים איתך למרות הסתירה

כשכתבתי את הפוסט ההוא, מה שרציתי להראות זה את הניגודיות, עד כמה אבל, מבטל לי את ההחלטות ומונע ממני לצאת למסע החלמה בעוצמה, 
אני יודע שהיוטיוב וכו'.... אבל.... בא להתנגד לידיעה, זה בדיוק מה שכתבתי, בדיוק לשם כיוונתי, 
ולכן לא כל כך הבנתי מדוע כתבתה את הארתך?
======================================================================

יום מוזר עבר עלי, 
משהו בי מנסה לעורר טריגר לתאווה, 
פנטזיה ( שברוך ה' נחלשו לי מאד עקב תקופת הנקיות) 
דמיונות איך יהיה המעשה כשהוא יבוא,
שמות של נשים
אתמול לצערי לגמתי שלא בכוונה, קפצה לי תמונה של מישהי בלבוש לא צנועה, שלוש שניות לקח לי להבין שאני הורג את עצמי אם אני לא מעיף את זה, בחסדי שמיים העפתי את זה, 

בקיצור, עוד יום של החלמה, התמודדות לא להגיע לנקודת האל חזור, 
זה מצחיק אבל ההתמודדות העיקרית שלי היא להפנות את זה לבורא עולם, לדבר איתו, לשתף אותו, לבקש ממנו שלא יתן לי לקחת החלטות שיובילו אותי אל האל חזור.

אז מסכם עוד יום של החלמה, מפחד מהמחר... וכרגיל נזכר שרק היום הוא סיבה מספיק טובה לשמוח,
מחר.... ה' יחליט

אוהבים.

משהו חזק בתוכי מנסה אותי, 
משהו לא מוסבר ולא מובן,
התסכלתי בטבלת הימים וגילתי שאני ביום רצץ הנקיון הארוך ביותר, 
ז"א שפעם אחרונה שהצלחתי להשיג רצף זה היה מספר ימים בדיוק כמו היום הזה, 
מחר זה כאילו שיא חדש, 
אבל נעזוב את מחר, 
אני מתמודד היום, ולא מבין מה עובד עלי, 
משהו בתוכי כאילו דורש ממני ללכת ולהשתמש, 
אבל זה כאילו רחוק ממני, 
אני לא באמת רוצה, ומשהו דוחף לשם, למחשבות, לדמיונות, לפנטזיות, 
ואני עוצר, נושם, מביט למעלה, ורק מבקש להרגיש קרבת הבורא, לא להתפטות, לא להישחף עם מחשבות ,
לדעת שיש בורא עולם שמלווה אותי, וזה חלק מהמחלה שלי, גלים לא ברורים, רצונות שנראה שהם לא נשלטים,
אני שמח על מה שהושג עד עכשיו, ולא רוצה לוותר עליו, ומשהו מתחיל לדרוש ולדרוש ולדרוש, 
תאווה תאווה תאווה, זה מתחיל לשגע אותי, להוציא אותי מריכוז, 

ריבונו של עולם, זכה אותי רק בהיום!!!!! לא ללכת שבי אחרי דברים שיכניסו אותי לשבי

פשוט שמח כתב on 18 יולי 2017 22:13:

אשריך -

בעבורי זה תמיד לוקח 3 שניות להבין שיריתי לעצמי ברגל בכך שלא העפתי....

מעללי היום, וההבנה שאני רגיש, גרמו לי לשפוך ליבי ליפני בורא עולם בדמעות, ( לא בכי רב, אבל אכן היו שם דמעות), חוץ מהעובדה הנפלאה שזה שיחרר אותי להמשך היום, ורק על זה אפשר לעשות הרקדה, 
זכיתי להתחיל להרגיש... ופתאום אני קולט שכל כך הרבה זמן חושי היו מסוממים, שלא שמתי לב, פשוט לא הבנתי כמה אחריות יש לי כדאי לא להגיע לנקודת האל חזור, כמה אחריות מוטלת עלי כדי שה' ית' באמת יוכל להיכנס לתמונה. 

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שנתת לי עוד יום בנקיות, רבה אמונתך

ברוך ה', זהו סופ"ש, יחסית רגוע למצב הנתון.
עדיין משהו מנסה למשוך אותי לחפש את הטריגר שיגרום לי לאבד את השליטה, 
בנתיים נקי, 
ולא, זה לא מובן מאליו, בכלל לא. 

ברוך ה' זה עדיין סופ"ש,
ועדיין נקי! 
בעזרת ה' 
שתיהיה שבת שלום