כמה זמן שלא דיברתי אתכם, וכמה שמחה עשתה לי התגובה שלכם.
====================================================
אני בכיין משמע אני מתקדם,
כמה פעמים אומר לי את זה היצר,
תבכה, תנכה את המצפון, כי כל עוד אתה בוכה,
לא חייבים לעבור שינוי,
מאות נפילות בעבר היו תגובה אוטומתית לנפילה שקדמה להם,
כי אני בוכה משמע אני קיים גרם לי להרגיש שנכון לפצות את עצמי בעוד נפילה,
שהרי רשע אני כבר לא, כי הרגע בכיתי, אבל רע לי אז בא ניפול,
מעגל שמזין את עצמו, ואינו מצטמק, פרוגרסיבי ואינו מתחשב, לא בזמנים, לא בהתחיבויות,
לא באחריות, רק בזה שרע לי, אז יאלה, בו ניתן בראש,
שבירת המעגל הזה ישבר אם אני יבין,
שהכלל הזה אני בכיין משמע אני מתקדם, הוא רק דמיון,
האמת היא, שאני שמח משמע אני מתקדם,
התקדמות לא חייבת להיות סוף פסוק לנפילות, התקדמות יכולה להיות גם שנוי תפיסות.... כמו שעשיתי ליפני שהגעתי לכאן, שזה מה שגרם לי להגיע לכאן ולהמשיך לשנות תפיסות. ביחס לעצמי, ביחס לעולם, ביחס למין הנשי, ביחס למשמעות של חיים בריאים.
גם אם בדרך נפלתי עשרות ואולי מאות... ( אפשר לבדוק לפי השרשורים, על כל נפילה השתדלתי לדווח )
שנוי תפיסה מתחיל בדעת, ודעת היא בריאות, ומרבה דעת מרבה חיים,
ולפעמים... ואולי יותר נכון לומר תמיד, אני צריך זמן לעכל את מה שאני יודע על מנת שהוא יתחיל להופיע בחיים. ובשביל זה קיבלנו, העם היהודי, מתנה ניפלאה, מבורא עולם, ושמה התפילה, שמטרתה העיקרית היא להחדיר את כל הדעת לחיי המעשה, ולכן אני עוזב חיי עולם בשביל חיי שעה, בשביל להכיל את הדעת על הגוף החולף אני חייב להתפלל, ובגלל זה אתה חונן לאדם דעת מגיע ראשונה מברכות הבקשה,
אלול מלא בדעת, בשינוי בהתחדשות, ובעיקר בהבנה שאם אני בכיין זה לא אומר שאני מתקדם,.
אבל אם אני שמח.... גם שניה אחרי נפילה, זה אומר שהנפילה הזאת הגיע אחרי התקדמות .
בחסד ה' נקי.... לא יודע כמה זמן, השתדלתי לאבד את החשבון... מעדיף להתרכז בהחלמה ולא במחלה.