אוהבים.
תמשיך לשתף אותנו.

יום שפוי ונקי.

פספוס, גל גדול הגיע, וסחף את הכל, 
נפלתי,
מאפס, 
עומד בהבטחה להישאר כנה, זה מה שהחזיק אותי עד עכשיו, וזה מה שמחזיק לי את התקווה שדברים טובים יקרו.
לא שיתפתי חברים בגל הגדול שהגיעה, נשארתי איתו לבד... אולי כי רציתי? לא יודע, זו חידה שאני כבר תקופה מנסה להבין, מה גורם לי בשלב מסויים לא לעשות פעולות שאני יודע שיכולות להציל אותי. 

אני עדיין כאן, לא מוכן לוותר על התקופה האחרונה, בה למדתי להתמיד בפעולות, להתקשר כשצריך ( וגם אם זה לא היה תמיד) 
אני מבחינתי רק מוסיף והולך, לא מתכוון לוותר על הפעולות במיוחד לא ליפני יציאה לחופשה.
ברור שעכשיו קצת אחרי הנפילה יהיה יותר קשה לי להאמין, זה כלל ידוע, תאווה מזינה יאוש, 
נקיות מזינה נקיות.

יוסי- ראיתי רק עכשיו את העובדה שהצעת להתקשר ולשתף אותך, תודה רבה! עוד חבר לאוסף זה חשוב, במיוחד עכשיו.

לאט לאט, ברור לי שהזמן יעשה את שלו, אם אני יעשה את שלי.

נקיות לכולם 

תודה על הכנות
כואב לי
אוהב כל כך
מתפלל להצלחתך...

תזכור שכולנו פה עושים דרך,
מעריך מאוד את הנימה האופטמית! (אצלי בדרך כלל האופטימיות והאמונה נפגעת מעט אחרי נפילה..)
בהצלחה!

אוהבים אותך
תודה רבה לך על הכינות שאתה משרה בנו.
מאחל לך יום 1 שפוי ונקי.

תודה לתגובות, 
אבי אפשר גם בחול המועד...?? או שאחרי כל החג?

אשתף מה שעבר עלי היום,
אבל התחיל בעבר,
פעם, אחרי נפילות, היה לוקח לי לפחות  יומיים לחזור לנסות להפסיק, ז"א גם אם לא נפלתי שוב, לא הייתה לי תקווה להפסיק עם זה. ובטח שלא עשיתי פעולות כדי לא ליפול.

היום מיד אחרי תפילה, ישבתי לקרוא ספרות, כרגיל, כמו שעשיתי בתקופה האחרונה כחלק מפעולות שעוזרות לי להעביר יום נקי, אחר כך עשיתי שיחה לחבר חדש, יותר נכון חזרתי לחבר חדש שהתקשר אלי,
היה נחמד לשמוע את הקול מאחורי הכינוי.
אני מרגיש נפלא בזכות זה, כי באמת שבסבב הנקיות האחרון הרגשתי שסוף סוף עליתי על שביל המחלימים, התחלתי להתמיד בדברים שמוסיפים לי החלמה, ונורא פחדתי שבעקבות הנפילה אני שוב ירד מהדרך לתקופה ארוכה, ושוב, לרדת מהדרך זה לא אומר להתחיל ליפול מלא, זה אומר שאני כבר לא עושה פעולות כי אני לא מאמין שזה עוזר, וזה יותר חמור בעיני מליפול, מעין הרהור עבירה חמור מעבירה. 
כמה משמח היה היום להמשיך לעשות פעולות, ולדבר עם ה' כמעט כרגיל,
בכל זאת היו קצת ייסורי מצפון שאני צבוע וסתם עובד על עצמי, אבל הרוב התנהל כרגיל.

ברוך ה' היום אני נקי. 

אוהב....
מתפלל ומאחל לך שתהיה צבוע בצבעי התקוה והאושר...

אני נקי, וזה לא מובן מאליו, 
יותר נכון אני יבש, ותאמת, שגם זה לא מובן מאליו,
מיום חמישי אני כבר סוחב את הרצון ליפול, נקטתי פעולת חוסר אונים, והתפללתי,
אבל לא התקשרתי לאף חבר לבקש עזרה, 
ואני נלחם אם עצמי, לא לעורר טריגרים, 
זאת אולי המשימה הכי קשה שלי, להבין שאני חסר אונים לא רק מול התאווה,
אלא חסר אונים גם מול השליחים שלה, המחשבות ,ההרהורים, הפנטזיות הבאות והולכות,
ומה כל רצוני? להיות נקי, יהודי כשר, 
כן, מודה ומתוודה, התאווה עד היום לא הרסה לי את החיים הגשמיים, ז"א אני לא מרגיש ככה, למעט בזבוז זמן רב, אבל זה דיון פילוספי ארוך, האם אפשר לקרוא לכיף בזבוז זמן,
התאווה מזיקה לי מאד בצדדים הרוחניים, ומימלא משפיע לי על הצדדים הפסיכולוגים שלי, שגם זה יוצר נזק רוחני.
אז אני רוצה להיות יהודי כשר, קשור לה' ית'. ולא מצליח.
כהרגלי, אני ימשיך לנסות, ימשיך לעשות פעולות.
ברוך ה' שאני עדיין מצליח לנסות. זה גם לא מובן מאליו העקשנות הזאת, אסירות תודה על כך.
מקווה מחר לפתוח את השבוע עם הפעולות שקיבלתי על עצמי ליפני שבועיים. ולהמשיך לקרוא כל יום ספרות.

ימים קשים בדרך, כמו בכל חופש.
אבל אנחנו נתמקד רק בהיום!

נקיות לכולם

אוהב...
הכנות שלך מדבקת
שמח שאתה איתנו
מתפלל שתהיה חופשי...

תמשיך לכתוב, הכתיבה שלך יפה.
דרך אגב - אצלי התאווה כבר התחילה לפגוע גם בחיים הגשמיים שלי, אני מקווה שלא תגיע למצב כזה...

בהצלחה!

שלום לחברים,
תזכורת מה היה לי שנה שעברה בחופש,
יום ראשון, נפילה, שהובילה לגל מטורף של נפילות, שהיה נעצר רק בשבתות וימים טובים.
אז העלתי פוסט על החוויות הנוראיות התחושות והחוסר אונים.

השנה החלטתי שבעזרת ה' יהיה אחרת, לא רק כי אני כבר רגיל לדבר עם חברים, ויש כאלה שמתקשרים אלי קבוע וזה המון בהחלמה, 
גם ברוך ה' נכנסתי לשגרת פעולות, כאלה שאני עושה כל יום, ולכן גם אם אני יפול בחופש הזה, 
אני יודע שצריך להיות אחרת, גם אם אצליח לשמור רק יום או יומיים רצופים, זו התקדמות. קטנה אבל מדהימה במושגים שלי, 
אשכרה חופש ולא ליפול?  

אתמול נפתח החופש, בשמחה וצהולה.... לתאווה,
היא קפצה עלי כיודעת שאם אני נופל ביום הראשון לחופש, אני מסוגל לאבד את כל החופש איתה ביחד.
לצערי היא נפילה אותי אתמול, 
אבל הנתון שקיבלתי על עצמי, הוא חד משמעי, השנה יהיה אחרת, למרות הנפילה. 
אני רוצה לרצות אחרת.
ברוך ה' היום התקשר חבר, וזה עורר אותי לפעול מחדש לעבוד על החלמה.
שיתפתי אותו בדחיינות הנוראה שלי, במיוחד על כתיבת צעד 1. 
ואחרי השיחה איתו או תוך כדי השיחה איתו, נגמרה החלטה בליבי שאני יושב לכתוב צעד 1.
מההכירות שלי אם עצמי ( בכל זאת לא מעט שנים) אני יודע שאם לא אקבע תאריך, וזמן, זה לא יקרה, 
כי כמו שאנחנו רוצים לחיות רק להיום נקיים, הדחיינות רוצה לחיות רק למחר משימות.
ולכן קבעתי לעצמי תאריך. 
בעזרת ה', זו המסקנה שלי מהנפילה האחרונה, לשבת לכתוב צעד 1, ולהתחיל לחיות את החוסר אונים שלי. 

תודה לכל החברים שתומכים, ומגיבים. טלפון אחד, הקשבה, קבלה, אלו דברים שיכולים לעזור לי לעבור את החופש נקי....
היום היה לי נורא קשה להתפלל. כי אתמול ליפני הנפילה הרגשתי שאני רוצה ליפול, או יותר נכון הרגשתי שאני לא רוצה לעשות את מה שמוטל עלי על מנת להישמר מנפילה. 
היום התפללתי רק לקבל רצון מחודש, 
השיחה מהחבר עוררה אותי המון, יכול להיות שלא אמרתי לו את זה, והוא רק עכשיו קורא זאת. אז תודה

אני יודע בתוך תוכי שאני בתקופה מכרעת, לאן אני לוקח את ההחלמה, 
החופש הזה, יכול להעיף אותי המון קדימה, וזו הזדמנות. עכשיו נשאר לי להמשיך להתמיד בפעולות שאני כבר מבצע, ולהוסיף את צעד 1. 
אני יודע שאתם תיהיו איתי בדרך, כמו תמיד, 
ועוד יותר אני יודע, שרובכם עדיין מקבל אותי כמו שאני. למרות שאני כאן זמן רב, והכי קל לחשוב שאני בהכחשה, 
אבל את דרכי להחלמה אני סולל ביזע.
בנתיים נקי

אחי התקופות של החופש הם בעייתיות בשבילנו, מקווה שנשמור על קשר בחופשה.. בלי קשרים קשה להתמודד מול האתגר הזה..