כל כך רציתי להגיד שאני נקי היום,
אבל להיום אני כבר לא נקי,
אני מוכרח לשתף במשהו שהיה במוצ"ש והוא אולי יהיה לי נקודת אור, ויותר מזה,
משהו שיוציא אותי מהאדישות, ויעורר אותי לעשות את מה שמוטל עלי.
במוצ"ש האחרון הייתי מול המחשב, במטרה לחפש טריגר לנפילה,
ליפני זה אמרתי לעצמי שאני לא יכול כל הזמן להתפלל לבורא עולם, אבל לא לעשות כלום מצידי,
הכרחתי את עצמי לטלפן לחבר, שיתפתי אותו, שיחה של כמה דקות,
אחרי רבע שעה מהשיחה, שוב פניתי למחשב, הסתכלתי על הפלאפון.... ואז בורא עולם עשה את מה שהוא צריך, מישהו נכנס למקום שבו הייתי, וזהו, לא יכולתי ליפול, או לשוטט....
כעבור כמה שעות, שוב פעם חיפשתי את הטריגר, כבר היה ממש מאוחר, ככה שלטלפן כבר לא היה נורמלי (מבחינתי, אני יודע שאתם תמיד זמינים)
אבל בורא עולם עשה את שלו, ועוד מישהו איכשהו, ומשום מקום החליט להגיע.... וניצלתי.
זו המציאות! ככה היא עובדת,אני יעשה את המוטל עלי, הוא ידאג לשאר,
עכשיו, השלב בו אני צריך למצוא כוחות לעשות את המוטל עלי.
אני לא יודע אם אני מיואש או אדיש, או סתם שבור שלא מאמין לעצמי.
אבל ברור לי כשמש, אני רוצה להתקדם, ואני יעשה את זה
לא משנה כמה יצקצקו בלשונם קוראי השרשור,
אני בדרך קצת שונה, ומוזרה, ואולי ההכחשה שלי היא ממש עמוקה שקשה לאמת לצוף למעלה, ולהתחיל לגרום לי לעבוד,
סבלנות, עקשנות, התמדה, ואמונה.... אותה אני מחפש, אמונה שזה אפשרי אם רק עושים את מה שאפשר.
בערכה גדולה לכל חברי הפורום, באהבה גדולה לכל קוראי השרשור שמלווים
ובתקווה גדולה שאני יוכל לדווח, שעשיתי את המוטל עלי, והוא עשה את השאר.
ליל נקיות