נקיות עליכם מחלימים, ישנים גם חדשים.
שבוע שעבר באחד הימים, צפה לי תחושה נוראית, והחלטתי לשתף אותה עם חבר,
תוך כדי שכתבתי לו התחלתי לבכות, בכי שנעצר בי תקופה ארוכה, שחסמתי אותו,
לא הסכמתי לשחרר, להשתחרר,
יש מצבים שבהם הגאווה לא נותנת לי לשתף בחולשותיי בכאביי, ברגעים בהם אני צריך עזרה,
ואני אוהב, ומעריך, מקנא, וכועס, מכבד, ומתכבד, כמו כל "עצמי" ממוצע שקיים ברחוב,
כן... לא יוכלו לספר עלי סיפורי צדיקים או "גדויילים"
אבל ה"עצמי" שלי מידי פעם נשבר, והוא בורח להיות לבד, כי הוא לא מוכן לוותר על הגאווה והתדמית שהוא בנה,
ולי? אם תשאלו, לי קשה להרים את "העצמי" הזה, הוא כבד... בהמון כאב, ופחד, וטינה, ורצון לנקום... ופתאום "העצמי" לא נראה כמו "עצמי" ממוצע ברחוב, ו"העצמי" נראה קטן, ושפל, וחסר חדוות חיים,
וביני לבין "עצמי".... רק קרבת האל אני מבקש,
ו"עצמי"? אם תשאלו, לפעמים צוחק, לפעמים מזדהה, לפעמים דוחף...
מה שבטוח, כשאני עומד מול הראי, ורואה את "עצמי",,,, אני אוהב, אני פשוט אוהב...
בדרך לבנות עצמיות בריאה!
יום חמישי הלכתי למקום בו ידעתי שיכולה להתעורר בעיה,
משום מה אני לא זוכר אם התקשרתי לחבר לשתף, אני יודע שרציתי לעשות זאת,
דברתי עם ה' ית' שישמור עלי ויתן לי כוחות לוותר... ברוך ה', אני נקי, וזה לא מובן מאליו.
ואם התקשרתי לחבר ביום חמישי, אשמח שיזכיר לי זאת.
נקיות עליכם, שבוע טוב