שלום אני נקי כבר 3 ימים.
אני רוצה לשתף אותכם במה שעובר עלי.
לא חייבים להגיב יכולים רק לקרוא ולהניד אפאף.
אני עכשיו בתקופת מבחנים מאוד לחוצה וקשה.
יוצא לי ללמוד בכול מיני שעות עד 1 בלילה לפעמים וזה לא תמיד משנה השעה וגם אם אשתי במיטה או הילד פתאום התעורר נוצר לי דחף רציני לאונן האוננות נותנת לי ריכוז בלמידה.
וגם אם לא הצלחתי תרגיל אני אומר לעצמי תאונן ותרגיש יותר טוב.
כול פעם היצר מגיע עם רעיונות חדשים וכול פעם איכשהו אני מפסיד לו.
ואם התחלתי יש שלב שאני עדיין יכול להפסיק ואני אומר דייי תפסיק אתה רוצה להיות נקי.
והיצר צוחק עלי לפעמים אני פורק בשרותים ולפעמים מרוב שאין לי שליטה אז גם בסלון.
זה פשוט תחושה נוראה.
לפעמים אומר לעצמי יאלה אל תלחם ביצר לך תגמור בשרותים ואז אני יניח לך ללמוד שוב למבחן אחרת אני לא מצליח ללמוד עד שאני גומר. סה לפעמים מלחמה שיכולה לקחת לי חצי שעה עד שעה ועד שמוצא זמן ללמוד אני נלחם ביצר לכן הרבה פעמים אני מוותר כדי זאוכל לחזור להתכונן למבחנים.
זה כולכך הרגשה רעה ועוד כמו שאתם יודעים ברגע שאתה מאונן יותר מפעם ביום או אפילו אחרי פעם אחת אתה כמה שעות אחרכך מנוטרל בלי חשק לכלום ולפעמים זה נראה מחשיד.וגם ביום למחרת אני ממש קם גמור מעייפות
עוד משהו רציתי לשטף והוא הבינו לבינה..
הבעיה הכי מפדחת באוננות היא שהרבה זמן לא הייתי עם אשתי ותמיד לנשים יש סיבות למה הם לא רוצות לשכב איתך לא חסר סיבות יוצא שזה בערך פעם בשבועיים עכשיו דוגרי מי יכול להתאפק שבועיים בלי ההרגשה של הפריקה הזאת לפחות אני לא מסוגל.
אז כמה פעמים קרה לי שאוננתי יום לפני שהייתי עם אשתי והיא אומרת לי איך זה שלא היינו ביחד הרבה זמן ולא הרגשתי כמעט את הזרע שלך.
זה הדבר הכי מפדח שיש.
כמובן אשתי לא יודעת מזה כלום חוץ מפעם אחת שתפסה משהו מחשיד ובנס יצאתי מזה .
לילה טוב

קודם כל צחי, תשמח שמחה גדולה שאתה כבר נקי 3 או 4 ימים, זה בהחלט לא מובן מאיליו.
כל הכבוד לך שאתה משתף מה שעובר עליך, זה מאוד עוזר לפרוק את המטען הנורא שמוליך אל התאווה והאוננות.
אנו מבינים שתקופת מבחנים היא מאוד לחוצה וקשה, וכנודע שהלחצים יכולים להיות טריגרים קשים למשוך אותנו אל התאווה.
ואם בגלל הלימודים נשארים עד מאוחר בלילה עד מצטרף לזה גם העייפות שהיא מחלישה את כוח ההתגוננות שלנו מול התאווה [העייפות היא העין של העכב"ר].
המחשבה שהאונננות נותנת ריכוז וכאילו יוצא לך מזה הנאה זה אחד מיני אלף התירוצים של התאווה, לי עוזר לחשוב על הרגע שאחרי זה איך יצחק הרגש מול הפרצוף שלי ויגיד לי ניצחתי אותך - נפלת בפח.
להתחיל על סמך שאני יפסיק בשלב שאני יכול להפסיק זה אף פעם לא עובד, כי זה כמו לגימה קטנה של אלכוהול לאלכוהוליסט, שהיא מוליכה אותו שולל מיד ללא יכולת להפסיק.
המחשבות שהלימודים הם יותר חשובים לי עכשיו ולכן אני יאונן כדי להצליח יותר בלימודים, זה פשוט מאוד מתסכל, אבל תכל'ס אני צריך לקחת את נושא ההחלמה להיות לי מטרה עליונה, יותר חשובה מהלימודים ומהכל.
וכמו שכתבת הרי אחרי האוננות אתה מנוטרל, אז כך שלא באמת זה עוזר לך ללימודים, לי כאשר מגיעה מחשבה כזאת אני פשוט הולך לישון כדי לקום רענן יותר עם כוחות חדשים ללימודים

ולגבי היחסים עם האשה, תאמין לי שאשתי לא מסכימה לי יותר מפעם בחודש, וזה כבר שנתיים!! אז בשנים של המחלה אני פשוט הסכמתי והייתי מאונן, ועתה בהחלמה באמת שלא איכפת לי גם שלא לעשות כלום, ואני רוצה לגלות לך סוד כי עצם זה שאני אומר לה שמצידי אני לא צריך את זה בכלל, והכל זה רק למען ההנאה שלה, זה מושך אותה לבקש יותר, ואני מאמין שזה רק ישתפר יותר.
כל הסיבות שהזכרת שלא חסר לנשים וכו' זה מאוד מאפיין את הנשות מכורים, כי הם מרגישים שהגבר דורש את הנאת עצמו יותר מאשר את ההנאה שלה ולכן מטבע הדברים הן סולדות.
אני מאחל לך את ההחלמה המיוחלת שבה תרגיש משוחרר מכל צורך לפרוק...
ותדע שבאמת זה מגיע לך להנות מהרגשה של שחרור מכל צורך כזה.
אצלי היו שנים רבות שחשבתי שכל מי שאשם זו האשה בגלל שהיא לא נמשכת וכו' וכו'.
היום אני מבין שהבעיה היא במחלה שלי בלבד, ורואה עין בעין איך הענין הולך ומשתפר גם אצל האשה.
אוהבים אותך 
אריה

לא נשוי אבל בזוגיות ודי מזדה איתך בנושא שאתה עם אישה אחרי אוננות והיא מרגישה מוזר ממש מביך אבל אם זה תלוי בי לפחות פעם ביום עם האישה

כשחז"ל אמרו "משביעו רעב" הכוונה גם בהיתר.
ולא תקנו טבילת עזרא אלא כדי שלא יהיו אצל נשותיהן "לשם מצוה" כתרנגולים.
וגם אם ע"י היחסים המותרים האדם ניצל מן האיסור, הוא לא יכול לסמוך על זה לנצח, כי בהעדר ההיתר הוא שוב יפול...

קראתי,תהיה חזק, תמשיך איתנו.