כשאני באמת באמת מתרכז בבעיה אז עולה בי הפתרון לבעיה , ועכשיו אסביר
אני שואל את עצמי מהו ההבדל (מעבר להשגחה הפרטית שאינני יכול להסביר וההנהגה האלוקית שכמובן מעשיי בתוכה)
מהו ההבדל בין נפילה ללא נפילה במובן של מה עוצר אותי ברגעים אלו שאני רושם, מלפגום ?
והרגע קפצה בי ההבנה הפשוטה שהאמת היא שמגינה עליי ועוזרת לי להתמודד
שאני אומר שאני מכור!!
כי כשאני נופל אני לא אומר לעצמי שאני מכור , אני מספר סיפורים חלקם יפים חלקם לא , אני מתכחש מנסה להשקיט את אותה מחשבה פנימית שאומרת הצילו ולמה , עד כדי כך שאני נופל בתאווה ובאותו זמן מזמם לי שירי קדושה ובוכה
והרגע רציתי שוב ליפול, כי משעמם לי, כי אני לבד, כי אני מכור :-)
ופשוט עצם האמירה , עצם הסוף להכחשה נתנו לי כוח רק לעכשיו לא לפגום להתמודד
כי כשאין בעיה למה שהגוף והנפש יגייסו את עצמם למצוא פיתרון ? להיאבק ? אין להם סיבה
אבל כשיש בעיה הם מסוגלים, הם נחושים, אני נחוש ,
יסור ייסרני ד' וליפול לא נתנני :-)
זהו אני מכוררררררר ישתבח שמו לעדדדדד אני מכור חחחחח
בתפילה שאזכור את זה , לילה טוב לכולם
כל יום וההתמודדות שלו
אבל בל נשכח כל יום והכוחות שלו
המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, וקל וחומר תשובה שקדמה לעולם
גם למכור כמוני יש תשובה אני יודע :-)
