קודם כל אני רוצה לפתוח ולהגיד שאני מאוד מאוד מזדהה עם כל מילה שכתבת - אוהבים.
גם אני בגיל שלך שאלתי בדיוק את אותם שאלות. אותי בסוף אלוקים הוביל בדרך אחרת, התחתנתי לפני שהתחלתי לעבוד על ההתמכרות שלי והיום בחסדי שמיים עדיין נשוי וברוך ה' גם יש לי ילדים.
אבל אני מקנא בך ובאישתך לעתיד.
אסביר. אתה בטח תוהה, איך זה יכול להיות שהוא שאל את אותם שאלות ובכל זאת הלך והתחתן? הרי אחת השאלות ששאלת (שאלתי) היא : "מה פשעה זו שתצא איתי שנפלה בלא מודע על בחור עם בעיה רצינית בצניעות?" אז זהו, שאלוקים לקח ממני את המחלה, נשמע מוזר, אבל במשך כמה חודשים אפילו פנטזיות מיניות לא היו לי, הייתי בטוח שזה נגמר. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי מתחת לחופה ולא מודע בכלל על המחלה שמתחילה להרים את הראש שוב....
אתה יכול רק לדמיין את הסבל שעברה אשתי היקרה כשהמחלה רק המשיכה להרים את הראש והמשיכה לזרוע הרס. עד שהגעתי לתכנית. וגם שם היו מורדות וסבל. היום אחרי קצת יותר משש שנים בתכנית אני מתחיל להרגיש שהיא שמחה מהזוגיות איתי.
אתה זכית להבין שיש לך בעיה וזכית להגיע לפיתרון עוד לפני החתונה.
אין בן אדם מושלם. אדם שאין לו 'בעיה רצינית של צניעות' כמו שהגדרת את זה, הוא לא מושלם, אל תדאג לו, גם לו יש את הפעקאלך שלו שהוא צריך לסחוב.
יש הרבה כלים בתכנית, תשתמש בהם ותתיעץ עם החברים שזה עבד להם, כשיגיע הזמן להפגש אתה תדע את זה ותעשה את זה בשלווה.
איך עושים את זה? האם לספר לה? מתי לספר לה? הכל עם התייעצות של אנשי מקצוע\רבנים\חברים עם ניסיון וכו'. יש לך כאן מלא חברים עם ניסיון שהתחתנו מתוך החלמה וב"ה נמצאים במקום טוב (לעומת אלו, כמוני, שהתחתנו מתוך מחלה והגיעו למקומות נוראיים), חברים אלו יוכלו לחלוק איתך את ניסיונם וישמחו לעשות זאת.
בהצלחה ממש, ה' אוהב אותך אל תשכח