היי
אני פה...
ממה שכולם אומרים
אין מכור שמפסיק להיות מכור,
יש מכור בהחלמה, יש מכור נקי, אבל עדיין אנחנו נשארים מכורים.
שמעתי מעוד חבר סיפור דומה לשלך,
זה מוכיח את המציאות הזאת,
פעם הייתי חולם על "מתי אני אסיים עם זה"
היום אני מבין שאני לעולם לא "אסיים" עם זה,
אני אשתפר משמעותית עם הזמן והעבודה האישית שלי בעזרת השם,
אבל לצערי אני לא "אסיים עם זה"
כל פעם שאני חושב על זה, זה כואב לי,
כי מתחשק לי מתי שהוא להיות נורמלי...
אבל אין מה לעשות,
זו המציאות,
ואני יודע בוודאות שאם אני לא יכיר במציאות הזאת המצב יהיה קשה הרבה יותר...
וזה בעצם הצעד הראשון "הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו"
ועוד דבר קטן,
תזכור שהשלוש שנים האלו לא הלכו לפח, הם כאן בשביל להישאר, והם יישארו גם אם תמשיך להשתמש (מה שלא יקרה בעז"ה)
תודה ובהצלחה לכולנו