טוב. 

אחרי פעם אחת של 30 יום ופעם אחת של 40 (עם כמה עיגולי פינות בדרך) 
החלטתי לנסות גם את זה. לכתוב ולשתף. לא להשאר לבד בזה (מבלי להזדקק כרגע לקבוצות מציאותיות יותר...)

אז שיהיה בהצלחה,
מקבל על עצמי בלי נדר לכתוב פעם בכמה ימים ולתאר קצת מהמסע החדש אל ה-90. 

בתפילה לטהרה

ברוך הבא,
בהצלחה רבה לך

מתפלל איתך... שתרגיש את הסייעתא דשמיא.....

הנה הוא... היום הראשון

כמה שאני מכיר אותו טוב.
הוא כלכך מבלבל. מצד אחד דאון שאחרי נפילה. יאוש. שוב מתחילים לטפס על ההר למרות שאין לכאורה שום סיבה טובה לחשוב שהפעם זה יצליח. מצד שני תקוות חדשות, אנרגיה חדשה ורצון גדול להיות טוב ולעשות טוב. תכניות חדשות, כמו לכתוב את הפוסטים האלה. ואפילו מחשבה שכל נפילה כזו יש בה משהו ללמד עלי. ואני מודה על זה. 
ובכלל, לכתוב פוסט ביום הראשון זה קצת מצחיק, הרי ברור שהיום אני מצליח. כולי מצפון. ומצד שני - רק היום... וכשמכירים היטב את הפער הבלתי נתפס בין הימים הנקיים שבהם אין שום ספק שיהיה בסדר, ובין הימים שבהם המחשבות נכנסות ומדרדרות מהר, יודעים שכדאי גם בימים כמו זה להודות ולהתפלל, ולא להיות "מתלוצצים בעוברי עבירה"...

יום נעים ומלא באהבה

אוהבים אותך.
אני גם נקי כל יום - רק יום אחד.
תמשיך לשתף אותנו.

יום נקי ומפוכח.

גדולה היא לבוא ולומר אני היום מתחיל מחדש,
לי בדרך כלל לוקח שלושה ימי נקיות לחזור ולדווח.... 
יום ראשון שאחרי נפילה הוא כל כך מתיש, שאני לא חושב על החלמה... 
הכוחות שאתה מפגין כאן, הם אכן סיבה לשמוח!

בהצלחה בהתחדשות

ממשיך להתפלל, שיהיה בהצלחה...
אתה נותן המון כח...

יום שני. נקי רק היום ברוך השם  

אתמול סיפרתי על היום הראשון שאחרי נפילה. 
נקודה מעניינת שנמצאת שם תמיד היא התוצאות של הנפילה. 
אני מרגיש שתמיד יש תוצאות במציאות. תמיד הן רעות. אני אף פעם לא יודע אם להשליך את זה על השגחת ה', או על תוצאות טבעיות - פסיכולוגיות. ואולי גם וגם. 
יש אנרגיה רעה. הקשר עם אשתי - הופך להיות חיצוני יותר. גם אם יש מימד אישותי, הוא בא ממקום יותר של תאווה ופחות של אהבה וקשר. וזה מאוד מורגש. 
בכלל, הקשר עם העולם הופך בזמן זה לחיצוני יותר. העין רואה בעיקר חיצונית. רעה יותר.
אבל תוך כדי תמיד אני גם יודע שזה עניין זמני, ומנסה לקבל את זה. 
ובמובן מסויים אני גם שמח שזה מה שקורה, זה החושך שמאיר את הפוטנציאל הגדול - באהבה ובעין טובה. 

אוהבים.
מזדהה עם החיוך שמגיעה יחד עם היום הנקי.

תמשיך לשתף אותנו.

יאירוס היקר, כל כך מזדהה עם מה שאתה מתאר, שהכל נהיה חיצוני.... מאחל לך שה' יתן לך עוד כוחות.....

תמשיך לשתף!
זה משחרר המון

תודה לכל העונים. מחזק. 

היום החמישי. הולך טוב בינתיים.
משתף בעוד התלבטות שכל פעם הולכת לכיוון אחר. 
לפעמים יש משהו בקצת ויתור עצמי. לא להחשיב כל דבר כנפילה (אפילו בלי קשר לטבלה) רק מרף מסויים. זה מאפשר רצף יותר ארוך וזה דבר שנותן כח. 
ולפעמים (ושם אני עכשיו) דווקא אני מעדיף להחמיר מאוד. אפילו במבטים ברחוב. לא שכל דבר נחשב כנפילה, אבל מבחינה תודעתית פשוט לא להכנס לתחום הזה בכלל.  זה קשה, אבל מצד שני אני יודע שהכניסה לשם היא מדרון חלקלק, ובעיקר שמתי לב בעבר לכך שאני יכול להיות במפגש חברתי כלשהו ולהיות בתודעה כזאת, סוקרת ומסתכלת, וזה פשוט מכניס אותי למצב נפשי נמוך. אפילו אם זה לא מגיע לפורנוגרפיה. אז למה כן.  השאלה היא כמה זה מחזיק, והאם זה לא בסופו של דבר גורם לנפילה מהר יותר.  ובכל מקרה - אני מנסה להתרגל ל"רק להיום"... אז אולי זה לא כלכך משנה. 
אז אני מודה לקב"ה, ושמח על היום. 

אוהבים.
אין תחליף להתייעצות עם ספונסר.
משפט יפה ששמעתי: תחשוב מה יקרב אותך אל אלוקים, לפי זה תחליט האם לאפס או דווקא לא לאפס.

יום שפוי ונקי.