חבר יקר!
איני יכול אלא לחלוק מניסיוני, מה שנכון לי.
אצלי זה היה מגיע מתוך רצון מודחק להשאיר לי פתח, למקרה, ליום שבו כן ארצה לעשות סיבוב בתאווה.
האלכוהוליסטים אומרים שחלק מצעד אחד הוא לא להשאיר בקבוקים נסתרים. אם הגעתי למסקנה שאני חסר אונים, אני לא יכול להשאיר רק בקבוק ויסקי אחד בארון העליון, כי אני יודע שיבוא היום שלא אוכל לעצור את עצמי.
אצלי שבירת הבקבוקים התבטאה בחסימה של הדפדפן בכלל בפלאפון, במחיקת מספרי טלפון מהפלאפון של בחורות חילוניות שעבדתי מולן בצבא, וכעת אין לי באמת צורך בקשר איתן, אבל מצאתי את עצמי בודק בפרופיל שלהם אם הם העלו תמונות חשופות, במחיקת האפליקציה של ערוץ 7 וכיכר השבת (כחלק מהמאבק בהתמכרות הכללית למדיה שיש לי) וזריקה של עלונים וספרים לפח בצד השני של העיר.
בכולם היה את הקול של התירוצים: למה לא תשאיר דפדפן למקרה שתצטרך לחפש משהו דחוף באינטרנט? (הזכרתי לעצמי שיש לי אינטרנט בבית, ושהסתדרתי מצויין לפני שהיה לי פלאפון חכם)
למה לא תשאיר את המספרים של הבחורות, למקרה שבמילואים תצטרך לעדכן אותם? (הזכרתי לעצמי שאני מאמין שאוכל להשיג במהירות את המספרים מחברים אחרים, מקסימום אפנה לשלישות)
למה לא תשמור את הספרים ותפרסם ביד 2,אולי מישהו אחר ירצה לקבל אותם (הזכרתי לעצמי שהכסף כאן זניח, ואין טעם לעשות טובה על חשבוני).
העיקר, כל פעם שהייתי במפוכחות כזו, מיהרתי לעשות את הפעולה לפני שאתחרט.
אני יודע שיש כאלה חברים שזה עובד אצלם אחרת, אני משתף רק מניסיוני, מה שעובד לי.
בהצלחה!