נפילה זה דבר כואב. בעיקר נפילות אחרי תקופה ארוכה.
אבל, אם כל זה, חשוב לי שתדע כמה דברים חיוניים למצב שלך:
-הקרב לא נגמר בנפילה. כעת, הקרב האמיתי זה לקום כמה שיותר מהר. לקום בשבילי, זה אומר לא להכנס למרה שחורה, לא להפסיק לעשות את הדברים הטובים שאתה אוהב, ולא לתת לנפילה לשנות לך את סדר היום. הרב שלי סיפר משל על תחרות. שני רוכבים עולים על סוס, לוקחים חנית, דוהרים אחד אל השני על מנת להפיל זה את זה. הניקוד לא נקבע על כמה פעמים נפלת, אלא על כמה מהר הצלחת לקום אחרי הנפילה
. מניסיון אומר, שהיו לי התרסקויות. נפילה אחת הפכה לשבועיים של מרה שחורה, הסתגרות והמשך שימוש. הברזתי מהלימודים ולא הייתי בקשר עם שום חבר בזמנים האלו. היום אני יודע שאילו הייתי מבין אז שבתהליך הזה זה נורמלי שיהיו נפילות, בעיקר בגיל צעיר, היום הייתי כבר נקי כמה שנים טובות.
-הפקת לקחים. זה כמו מצווה שהיא בדיעבד(די עבד= אם עשה. אל תרגיש רע עם המושג הזה
): יש איסור גמור לגזול. אם עברת וגזלת, יש מצווה של "והשיב את הגזלה". אותו דבר פה.אם נפלת, תעשה משוב. מה גרם לך ליפול? היית נתון במצב לחץ או במהלך שינוי כלשהו בחיים? למה הפעם העצות לא עזרו? למה זה היה שונה? לא רק שמשוב כזה יעזור לך להסיר מכשול לפעמים הבאות, הוא יעזור לך להרגיש שכל ה70 יום האלו זה לא היה סתם. ב70 יום האלו, שיפרת את יכולת ההתמודדות שלך, ובעקבות כך, עוד רבדים באישיות שלך היו בעליה. מה היה הדבר המחודש שהפעם גרם לך ליפול? גם אם לכאורה זה נראה משהו שכבר היה, תמיד יש פרטים שונים. תזהה אותם, ואל תתן להם להפתיע אותך שוב. הקב"ה שולח לנו כל מיני מצבים כדי לבנות אותנו, "הקשיים שעברת בעבר הם שהכפו אותך למי שאתה היום". (הידברות, מקבץ חיזוק.)
-היה לי חבר טוב שהיה מנסה לעודד אותי אחרי נפילות. בין מילות העידוד והחיזוקים, הוא היה אומר לי תמיד: "תתחיל מהתחלה".
היום, לא אומר לך להתחיל מהתחלה. אני אומר לך: תמשיך את הדרך היפה שהתחלת ביום בו גמרת בדעתך להיגמל.
בהצלחה אחי