לפני משהו כמו שבוע וחצי שוחחתי כאן עם אחד המשתמשים בפרטי. הוא המליץ לי לשתף בפורום וכעת אני עושה זאת.
שנים שאני מנסה להתמודד עם האתגר הגדול הזה, שאני מנסה לנצח את המחלה הנוראית הזו- ללא הצלחה. 
אני לא מתכוון לצאת בהצהרת ה- "הפעם זה יהיה שונה" כי זה עלול להפיל אותי עוד יותר. 
מבקש את עזרתכם אחי בתגובות ובשיתוף.
עם הזמן אשתף יותר ויותר, הן על מה שעובר עלי והן על דברים שעברו ועודם. 
מילה לסיום- אני חייב לומר שהאנשים בפורום הזה הם אנשים מדהימים. אלו הנקיים שנים ואלו שבשיאו של התהליך, כולם אנשים שרק רוצים לתקן וזה מדהים ויפה באמת! 
תודה רבה!

נ.ב
אני מחפש אחר מלווה לתהליך, אם משהו מעוניין שייצור קשר בפרטי. 

בהצלחה ענקית אוהב אותך אח יקר

ברוך הבא

שלום לכולם,
אז לאחר 14 ימי נקיות לצערי נכשלתי, בחול המועד (!). 
נראה שהפעם זה יותר חול ממועד. ישנם רגעים מתעתעים מאוד בתהליך, רגעים שהכל נראה ורוד, מן תקופות כאלה של תפילות טובות (הפעם היו אלה הימים הנוראים), לימוד משמעותי, וחיוניות באופן כללי. זה מתעתע כי היצר נראה חלשלוש בימים שכאלו אלא שאז מתישהו מתחילה הידרדרות. פה קושי בשמירת העיניים, פה קצת כעס, שם קצת חוצפה ואט אט הרמה הרוחנית יורדת. יש כאלו שמשכילים לעשות ומזהים תהליך שכזה עוד בתחילתו, מתאמצים ועוצרים את האבן. אך זה ממש לא קל לזהות זאת וממש לא קל לעצור את זה.
נראה שזה מה שקרה לי.
בתקופה האחרונה אני מהרהר רבות בעניין היציאה מדרך חטאים כפי שאמר הגרי"ד סולובייציק.
למה הכוונה בדרך חטאים? אם אתייחס ספציפית לעוון שמירת הברית נראה שיש את החטא עצמו, אך יש את כל המעטפת של החטא. כלומר, פעולות שאנו עושים שלא מרחיקות אותנו מהחטא ואולי אף מקרבות, גורמים לחטא, סביבה חוטאת וכדו.. 
כל אימת שלא יצאנו מדרך החטאים לא נצליח להתנתק מהחטא.
ממליץ מאוד לקרוא את דברי הרב בספר על התשובה מאמר ראשון..
בכל מקרה- הדבר מעסיק אותי מאוד ואני פועל רבות כדי לצאת מדרך חטאים בתקווה שהדבר יסייע בתהליך ההחלמה. 

בעניין הכתיבה כאן- אינני בעל כתיבה וכל הנכתב כאן אלו מחשבות שרצות לי בראש ואני פשוט מוציא אותם על המקלדת שלי. 
אני רוצה לכתוב כאן רגשות, מחשבות, קטעים שקראתי. אני כותב זאת בשבילי ובשביל כל מי שחושב שזה יעזור לו או לאחרים. אני כותב לשם שמיים בשאיפה לתיקון.
תודה לכל מי שקורא, אשמח לתגובות אין לכם מושג כמה זה מחזק.
לסיום הייתי רוצה להציע תפיסה שיכולה להועיל למשתמשים באתר בעת הם משתמשים באתר- בשבילי נברא העולם. האמרה הידועה הזו הפכה קלישאה, ואני לא בטוח שנכון לחיות על פיה חיים שלמים. אבל באתר הזה של שמור עניך נראלי שהנכון ביותר זה לחשוב ככה, בשבילי נברא העולם, כל האתר הזה בשבילי נוצר, כולם כאן לעזרתי (כמובן שגם אני לעזרתם), וכל המטרה זה שאני אהיה נקי. כך נוכל להתקדם איש מול עצמו וגם לעזור לאחרים.
תודה לכם וחג שמח! 

קראתי, ונהנתי, 
לא צריך להיות איש כתיבה בשביל לשתף.
העיקר שאתה פה איתנו, גם בנפילות!

בהצלחה

כתיבה קצרצרה לפני כניסת החג.
ליל הושענא רבא מחזק, מחזק ביותר.
זכיתי השנה לראות צדיק בליל זה וכמו שאומר רבי נחמן ראיית הצדיק אכן השפיע עלי הרבה טוב, הרבה קדושה.
שנזכה לשמוח בתורה הקדושה!
התורה מתחילה מחדש, הזדמנות גם בשבילי להתחיל מחדש ולהיטהר.

שלום לכולם! 
אשתף אתכם קצת מחיי
אני בשלב השירות הצבאי בחיי ועל אף העיסוק היום יומי בתרומה לעם ישראל, הצבא מביא איתו לא מעט התמודדויות. הדבר ניכר במהלך כל השבוע ומנסה לתת את מכת המחץ בסוף השבוע. 
לצערי במהלך השנה האחרונה לרוב הפסדתי. שמירת העיניים היתה המפתח אך נכשלתי בה שוב ושוב.
לאחרונה התחלתי נוהל, בכל פעם שאצליח אשא תפילה קטנה לבוראי.
ההתמודדות קשה ומכאן הקושי רק יעלה, התקופה של אחרי החגים הינה לא פשוטה בכלל, תמו רגעי השיא והגיעה השגרה.

לא קל להיות נקי, אך בהחלט זה אפשרי. 
תעשה מה שחברים שהיו במצב שלך עשו וזה עבד להם.

מאחל לך.

יום שפוי ונקי.

תמשיך לבוא ולשתף, ולהשתתף, 
לאט לאט תמצא את הדרך לבקש עזרה כשתצטרך ברגעי משבר...
ולך תדע, אולי יותר מזה

שלום אחיי
אין לי ככ מה לכתוב אבל זה עוזר לי להגיב פה.
ב״ה הולך טוב, מתקדמים לאט לאט.
אך מקונן בי פחד קל- מאז הנפילה האחרונה שהגיעה אחרי לחצים וקריז לא חווית תחושות דומות ומה יהיה כשהן יגיעו?
אז עכשיו אני יוצא לכמה ימים מחוץ לבית ובהן יהיה לי פחות קשה לעמוד איתן להמנע מהרהורים ולא ליפול.
אך מה יהיה כשאחזור? מה יהיה שאכנס לסטרס הזה שחווים לפני נפילה?
מזה בכלל הסטרס הזה?

אשמח אם משהו מבין ויכול להגיב כאן בעניין, גם מזה וגם איך הוא מתמודד\התמודד עם זה

דיברתי כאן עם חברים שידעו לענות על השאלה הזו יותר טוב ממני, אבל גם לי יש מעט נסיון.
בפורום אני יכול לענות לך רק בצורה כללית, אבל כדאי להרחיב על זה עם מישהו באופן פרטי. זה מאוד תלוי מה אתה מגדיר נפילה ואיך נראה התהליך (לדוגמה בריחה לקרוא חדשות משם ליוטיוב ומשם למקומות גרועים).
מישהו סיפר כאן לא מזמן שבזכות ציפור הוא ניצל מנפילה, בגלל שהיה בטוח שמישהו נכנס לחדר ויראה אותו.
לבד, יתכן שהוא לא היה מצליח לעצור, למרות שטכנית הגוף מסוגל. הגוף בשליטה.
אני יודע על עצמי שאם אני קצת מסכן אני עלול להדרדר לנפילה, אבל אני עדיין מסוגל לחשוב על משהו כיף לעשות במקום. לא לאכול ממתקים אלא לדוגמה להתקשר לחבר שמזמן לא דיברתי איתו, או לעשות איזשהי יצירה. זה כשאני רק מסכן. אם הדרדרתי עוד קצת לכיוון הנפילה והלכתי לחפש אוכל, כבר יהיה לי יותר קשה לעצור את התהליך. צריך שיהיה משהו משמעותי בלו"ז שיגרום לי להפסיק את ההדרדרות. בשבילי זה יכול להיות לדוגמה תפילה במנין (רק בתקופה שאני מתמיד בתפילות, אחרת זה לא משמעותי). ואם המשכתי להדרדר משם והלכתי לחפש משהו מעניין ביוטיוב, אז אני גם לא אלך לתפילה במנין. אולי 5 דקות לפני סוף זמן תפילה (כל אחת מהתפילות) אם בדיוק אני אראה מה השעה ואני אדע מתי שקיעה, חצות וכו' אז יש סיכוי שאני אעמד איפה שאני נמצא ואתפלל ואולי אנצל. אם בדיוק מישהו יתקשר אלי - זה כנראה יציל אותי. ככל שאני עמוק יותר בהדרדרות ככה יש לי פחות יכולת בחירה.
אז מה עושים?
זה שגרם לי בהתחלה להיות מסכן, הכל בגללו. אם הוא היה יודע שבגלל ההערה שלו אני אדרדר לפורנו, הוא לא היה אומר כלום. אבל הוא לא באמת אשם. אני אשם. אם הייתי יודע שבגלל שאני אעלב אני אגיע לפורנו, לא הייתי נעלב.
אז זו החכמה. לזהות את תהליך ההדרדרות כמה שיותר מוקדם ולעצור אותו.
זה מזכיר לי משנה בכתובות. רבי אליעזר אומר שגם אישה שיש לה עבדים חייבת לעבוד בעצמה בגלל שהבטלה מביאה לידי זימה.
אסור לי לזלזל בשיעמום. בשבילי שיעמום זה פורנו. אסור לי לאכול קובית שוקולד - זה פורנו! מותר לי שוקולד אם הוא בשביל הפינוק. מותר לי לנוח ולא לעשות כלום, אבל אני חייב ללמוד לזהות מתי זה מגיע ממקום לא טוב.
אני מובן עד כאן?
ואחרי שזיהיתי שאכלתי שוקולד כי לא טוב לי, איך אני עוצר את ההדרדרות ולא הולך ליוטיוב? כל אחד והפתרונות שלו. הרבה יותר צריך לדבר על זה באישי. זה יכול להיות טלפון לחבר, כתיבה כאן בפורום או אולי עוגיה מיוחדת שמותר לאכול רק כשניצלים מנפילה.
אשמח לדון איתך על פרטים מעמיקים יותר בפרטי. תמיד טוב לניות בקשר!
צורצור.

רציתי לכתוב עוד משהו בקשר לזה שאמרת שיותר קל לך מחוץ לבית.
קח את הימים האלה כמנוף. הימים שקל לי בהם נותנים לי כוח אחרי זה בימים שקשה לי. אני אומר לעצמי "נכון שזה היה קל, אבל עדיין, אני נקי כך וכך ימים - אני כן מסוגל להיות נקי".
אנחנו צריכים למצוא לנו איזורי נוחות. זה טוב שמחוץ לבית קל לך.
עלה והצלח!

אחי, ממליץ לך להתמקד בהיום. היום אני יכול להיות נקי? היום אני יכול להתפלל לאלוקים שיעזור לי? אני יכול היום לשתף בפורום?
מחר? נדבר מחר.
לי זה עובד.
מוזמן לנסות גם. בהצלחה.