7 שנים וחצי לא ראיתי קרי בלילה. תמיד ידעתי שכשאגיע למצב כזה, זו תהיה עבורי נקודת ציון מדהימה של דרך ההחלמה. בדברי החכמים תמיד זה נראה שגם קרי לילה הוא מצב לא טוב - "הרואה קרי ביום הכיפורים ידאג כל השנה כולה", אבל בהרגשה הפנימית שלי הבנתי שעבורי זה יהיה הכי שמח שאפשר, לראות את תהליך התשובה שלי. הרגשתי יותר את הצד השני של המטבע - "תני תנא קמיה דרב נחמן הרואה קרי ביוה''כ עונותיו מחולין לו" (יומא פח.). עכשיו אני מבין גם למה זה לא הכי טוב, כי תמיד זה בא, לפחות אצלי, יחד עם חלום לא הכי כשר.
בשבת, פעם שנייה בתהליך התשובה, פעם שלישית בחיי אאל"ט, ראיתי קרי לילה. אני כ"כ שמח על זה, זכיתי לכבוש את כוחות הגוף שלי ולא להשתמש בהם בזמן שאינו מתאים להם, זכיתי שהם יתפרצו בעצמם בלי שליטתי כי אני עשיתי את העבודה שלי כמו שצריך. מודה לה' ולעצמי שזכיתי להגיע לרגע הזה!
