אז ככה אני באתר בערך 4 שנים.. לפני כחודש וחצי דיברתי לראשונה עם חבר מהאתר שהאמת גם רציתי שיהיה הספונסר שלי אבל....לא אסתייעא מילתא. אותו חבר שלח אותי למישהו אחר ומה שהבנתי אני עם הפגמי אופי שלי "מה אני כל כך גרוע שאין לו כח אליי" "למה אני צריך בכלל להיות שפן נסיונות" "אני צריך מישהו עם יותר נסיון"....אבל טעיתי בגדול ברוך השם..אותו החבר ידע בדיוק למה הוא שולח אותי אליו (כנראה שסוף סוף הנסיון מדבר בעד עצמו).
הכל התחיל בסדר ברוך השם הרגשתי פורח,שלא קשה לי כל כך. אמרתי לעצמי"אולי בגלל שעברת כל כך הרבה סבל בתוך התאווה עכשיו שאני רוצה לצאת ממנה יהיה לי קל כי לא ארצה להיות שוב בתוך הסבל הזה".התחלתי לשתף חברים,הרגשתי טוב מאוד שהתאווה מרפה ממני... אבל לפני יומיים התחילו ימי זעם (אולי ביטוי קצת קשה אבל אמיתי), רצון לתאווה ,לשוטטות, לריגושים,השיא היה אתמול בלילה שהמשיך היום בבוקר: לא האמנתי שזה יקרה אבל בדרך לעבודה היו לי "תיקים" לא עניין אותי דבר, הרגשתי געגוע עמוק לתאווה,לדמויות,לשכרון חושים. (חשוב לי לציין שב"קריז" כזה אני מגיע ב6 בבוקר לעבודה כדי "לעשות מלאכתי" מהר לפני שכל האנשים יגיעו למשרדים) ממש התחלתי לרעוד ולבכות...הרגשתי שאין לי כלום בעולם אלא זה...דיברתי עם הספונסר ועם עוד חבר יקר שממש מנסים לעזור לי..אז פה המקום לומר לכם תודה רבה על כל הנתינה...ברגע ששמעתי בקבוצה הטלפונית חבר שדואג לי וחושב עליי זה פשוט בום!!העלים את התאווה (אני בכוננות יודע שזה עוד יתקוף),פתאום התמלאתי שמחה שוואלה יש מי שחושב עליי ורוצה לעזור לי באמת..זה פשוט מילא אותי.
23 ימי נקיות..רק להיום
אסירותודה לאבא היקר שכל כך עוזר 
לספונסר הקדוש(ת)
ולחברים היקרים שמקדישים מזמנם על מנת לעזור 
בעיקר לך מתרפא שמרפא;)
תודה תודה תודה
אוהב אותכם

שלום חבר יקר !

אוהב אותך מאד !

אתה עושה דרך נפלאה ברוך השם. אל תדאג, עם הזמן הקריזים ילכו ויתקטנו בעזרת השם, והשמחה והשלווה ימלאו אותך !

באמת אחד החברים שהכי משכנעים לא לפעול על תאווה זה מתרפא. דברים היוצאים מהלב.. נכנסים ללב.

בהצלחה אחי!

תמשיך לשתף אם יהיה לך כח, אולי תפתח יומן מסע ותשמח לעקוב אחרי ההתקדמות שלך בעזרת השם !

חנוכה שמח !

וואו! ממש ממש ריגשת אותי ידידי היקר והאהוב !

אני לא חושב שאני מרפא חחחח בקושי מצליח לרפא את עצמי! אבל שמח מאוד שהקב"ה זיכה אותי בכזאת מתנה שבזכותי מישהו יישמר מנפילה ולו רק להיום! רק ליום אחד! 

אני מאוד רוצה להגיד לך אח יקר לא רוצה לבעס אותך או לדכא אותך אבל יהיו ימים קשים כאלה... אני עברתי אותם... של קריזים ממש ממש קשים שמגיעים כבר לרמה פיזית קשה...

קשה מאוד לעבור אותם, סליחה, בלתי אפשרי לעבור אותם!! אלא אם הקב"ה עושה נס. ואנחנו צריכים לעשות כל שביכולתינו כדי לאפשר לנס לקרות, ואם בכל זאת הוא לא קרה לא להתבאס ולהמשיך הלאה. 
לנו יש שליטה אך ורק על הפעולות לא על התוצאות.

היום הציל אותך שחבר דאג לך וחשב עלייך. מחר המחלה תתחזק.. זה כבר לא יעזור או יעזור פחות.
אני ניצלתי בתקופה הראשונה של החודשיים הראשונים עשרות פעמים בזכות ניסים של השם. ניסים גלויים! הייתה גם פעם אחת שחבר מאוד יקר פה בפורום התקשר אליי בדיוק שכבר נשברתי אחרי בערך 40 ימים או 50 לא זוכר... כבר גלשתי בפורנו... הייתי בדרך לשימוש.. והוא התקשר ואנחנו עשינו הסכם בינינו שאם הוא מתקשר אני עונה לא משנה איפה אני וכמה אני בניתוק אני לא מסנן אותו. והוא בתמורה גם התחייב לאיזה משהו אחר.
והשיחה הזאת שלו הצילה אותי... לא יכלתי לוותר כבר כי כבר הייתי בתוך הפורנו בתחילת המהלך כבר... ואסירות תודה איכשהו בדרך נס רק לדבר איתו על הקו הצליח לעזור לי לוותר ולברוח ממעגל ההתמכרות בשלב האחרון שממש לפני השימוש..

אני עפתי לשמיים עם ההצלה הזאת והסיעתא דשמיא והנס הגלוי הזה ואילו הספונסר שלי לא רק שלא התלהב אלא אמר שאני בדרך לא טובה כי אי אפשר להסתמך על הנס... 

אסירות תודה שבאמת הנס הזה קרה עשרות פעמים... אבל באיזשהו שלב הבנתי שאני חייב לעשות את הפעולות שהספונסר אומר אחרת אני לא יוכל להמשיך ככה עוד הרבה זמן...

חס ושלום לא רוצה לבעס אותך או לצנן לך את ההתלהבות אני אוהב אותך וכל כך שמח על זה שעזרתי! אבל אם אני לא אעשה את זה המחלה תעשה את זה מחר...

אוהבים! תמשיך לשתף ולמצוא חברי תכנית דומים לך ולי שתוכל להתחבר אליהם! ומקווה שגם יום אחד תוכל להגיע לקבוצה חיה שמה באמת נמצא הנס הגדול מכולם.

אני מעיד על עצמי שאם לא הקבוצה של יום ראשון בת"א לא הייתי שורד לפחות 5 ימי ראשון שאני זוכר.

אוהבים אחי והמון בהצלחה וכמובן מצפה לשיחה ממך מחר כבכל יום

וואיי, מרגש השיתוף שלך,
תמשיך לבוא, החלמה הינו תהליך, עם המון תקווה, דברים טובים קורים,
תאמין לי, יהיה קשיים אבל יהיה גם הצלחות, שהם יהיו האור לדרך המקסימה.

עלה קטן תקרא את זה, כתבתי את זה לחבר פה בפורום לפני שלושה חודשים ושבוע, כשהייתי נקי 36 יום. בשיא הקריזים בשיא ה"מלחמה" בדרך לתאי הגזים.... ממש ככה זה הרגיש לי סליחה על הביטוי מקווה שאף אחד לא ייפגע אבל אמיתי זה מה שהרגשתי.

תקרא גם 2 הודעות למעלה את מה שהוא כתב...

הקריזים האלה היו כל כך קשים גם היום במבט לאחור שאני מסתכל אני לא מבין בכלל איך עברתי אותם.. זה תמיד הייתה הנקודה בנסיון הגמילה שלי שלא הייתי מצליח לעבור... שאמרתי אם הקב"ה מעביר אותי דבר כזה אז אין מה לעשות כנראה אני אמור להשתמש וזהו .. כי אני לא מסוגל לעבור את זה .. זה לא הגיוני שאני אעבור את זה .. שמישהו יכול לעבור את זה ..

לא מאמין שעברתי את זה.... פשוט לא מאמין..

רק בזכות הקב"ה שבא דרך הקבוצות, החברים, הספונסר והפעולות. רק בזכותם.. אין לי כל הסבר אחר.. 

וואוו
אתה מתאר את זה בכזה נונשלנטיות אבל אני הקפתי את עצמי בשני חברים טובים שאוכל להתקשר אליהם אבל ברגע האמת הכל בורח ואני לא מצליח להתקשר אליהם
איך למען ה עושים את זה ?

מחזק מאוד מה שכתב מתרפא.
ההרגל משפיע המון על כל תהליך ההחלמה.
התרגלתי כ"כ המון שנים לפגום בפגם הברית ותירצתי לעצמי המון תירוצים למה זה נכון לפעול כך גם כשידוע לי שזה הכל שטויות ואין שום אמת בזה, אבל כך התרגלתי. לשקר את עצמי.
כעת עליי להתרגל בדברים אחרים כנגד אלו כדי לחזק את עצמי ולהוריד את האחיזה של התאווה ממני.
שיחות טלפון עם חברים גם בימים שקטים, השתתפות בקבוצות, פעולות החלמה כפי שמתארים כאן גם בימים שאני מרגיש חזק ואין צורך בזה. כל אלו ואחרים מרגילים אותנו לפעול במצבי חירום גם כשלא בא לנו ואנחנו בתוך זה.

תודה רבה מתרפא!

אמת!

כן, גם אני מרגיש ככה,
שנכנסתי פה לאתר בהתחלה ממש פחדתי שיזהו אותי,
הייתי משנה פרטים מחשש שמא מישהו יזהה אותי,
היום אני פחות מפחד,
אני מבין שמי שנכנס לפה הוא באותה סירה שלי,
אני כבר לא מפחד להיחשף גם בפרטי,
היום אני לא הולך לקבוצות,
אבל אני כבר לא מרגיש שהשמים יפלו אם אני אשתתף בקבוצות,
אז לדעתי באמת,
נקודת ההתחלה זה לשתף באתר,
וזה עצמו מקל מאוד,
אני מרגיש במקום אחר היום תהילה לקל.